לא מרחמים על הכיס: הישראלים הכי פחות רגישים למחירי הסיגריות ביחס למעשנים במדינות מערביות, כך עולה סקר בינלאומי חדש של הקרן "לעולם ללא עישון" (Foundation for a Smoke-Free World), שלפיו רק 28% מהמעשנים בישראל ניסו להפסיק לעשן בשל מחירי הסיגריות המאמירים. זאת לעומת 51% בניו זילנד ו-47% בבריטניה. מדובר בנתון מעניין, שכן מרכז הכובד של המאבק בעישון בישראל (כמו בעולם בכלל) נח בחלק לא מבוטל על גורם המיסוי ככלי הרתעה, כשלמשל רק בשבוע שעבר אושר סופית המיסוי של הסיגריות האלקטרוניות מסוג "אייקוס".

הסקר הגלובלי החדש, סקר מצב העישון 2018 שבוצע על ידי Kantar Public סקר 17,421 מעשנים, מעשנים לשעבר, ולא-מעשנים מ-13 מדינות (ישראל, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, יוון, דרום אפריקה, הודו, יפן, לבנון, מלאווי, ניו זילנד, צרפת ורוסיה) - מצביע על הסוגיות והצרכים המרכזיים במאבק נגד עישון וחושף כי הבדלים דמוגרפיים ותפיסתיים בקרב מעשנים יחייבו פתרונות חדשניים שיתאימו למגוון תנאים תרבותיים וכלכליים.

מטרת פרסום הממצאים, לפי הקרן, היא להשיג הבנה בצורה טובה יותר את המעשנים, חוויותיהם, והאתגרים שעמם הם מתמודדים כשהם מנסים להפסיק לעשן. בנוסף, מטיל הסקר זרקור על המודעות של המעשנים לנזק שנגרם מעישון, וכיצד התפיסות שלהם כלפי סיגריות, מוצרים חלופיים וניקוטין משפיעים על המוטיבציה שלהם להפסיק לעשן. נתוני המחקר ישמשו לפיתוחם של הפתרונות הטובים ביותר להפסקת העישון במגוון מדינות ומצבים כלכליים.

מתמונת הממצאים בנוגע למעשנים הישראלים, מצטייר שהמניעים העיקריים להפסקת העישון בעבור מעשנים ומעשנים לשעבר בארץ הם דאגה לגבי בריאותם האישית (60%), רצונם של בני משפחה וחברים (40%) ומחיר מוצרי הטבק (28%). כמו כן, כשני שליש (66%) מהנסקרים הישראלים ניסו להפסיק לעשן ללא עזרה, תרופות המחליפות ניקוטין שימשו 14% מהם ורק 11% נעזרו ברופאים ומומחים להפסקת עישון.

אחרי האוכל, עם הקפה

ביחס לטקסיות ההרגל, נמצא כי המצבים השכיחים ביותר בהם מעשנים מרבית הישראלים הם לאחר האוכל (44%), בשתייה קפה או תה (37%) וכשמעשנים לידם (36%). 69% מהנסקרים הישראלים השיבו כי ניסו להפסיק לעשן, בפער ניכר מהניו זילנדים (81%) והאמריקאים והבריטים (75%).

בזמן ש-89% מהנסקרים הישראלים הסכימו עם כך שהעישון מזיק לבריאותם, 14% מקרב המעשנים העידו כי לא ביקרו אצל רופא ב-12 החודשים האחרונים, פי שלושה מהמשיבים הלא מעשנים והמעשנים לשעבר, בקרבם רק 5% השיבו שלא ביקרו אצל רופא באותה תקופת זמן.

ככלל, וללא התייחסות לישראלים בפרט, מצא הסקר שהעישון איננו הרגל מנותק: מעשנים רואים בו כהרגל המוטבע באופן עמוק בהנאות הבסיסיות של החיים, כמו אכילה, שתייה ובילוי עם חברים. השיטות להפסקת עישון הקיימות כיום לא לוקחות דברים אלה בחשבון, והתוצאה היא המשך העישון.

עוד עולה שמעשנים יודעים שהעישון מזיק לבריאותם: רבים מהם רואים בעצמם פחות בריאים מלא-מעשנים, ובכל זאת הם לא פונים באופן פעיל לאנשי מקצוע משירותי הבריאות, או מדברים עמם על הפסקת עישון אפקטיבית או על פתרונות מופחתי נזק. על מערכת הבריאות לנהל תקשורת מעורבת יותר עם המעשנים, ואנשי רפואה זקוקים לכלים אפקטיביים יותר כדי לעזור למעשנים להפסיק לעשן.

ממצא נוסף מצביע על בלבול בקרב מעשנים לגבי הנזקים היחסיים של העישון וחלופות מזיקות פחות: בשעה שאנשים "מעשנים בשביל הניקוטין, אבל מתים מהזפת", עדיין קיימות תפיסות שגויות רבות על סיכוני הניקוטין. דבר זה משפיע על המוטיבציות שלהם להפסיק לעשן או לנסות מוצרים חלופיים.

"אני מקווה שהסקר הזה יזעזע לפעולה רבים מבין מיליארד המעשנים בעולם כדי להפסיק לעשן, יצית דיון משמעותי על הסיבות המורכבות מאוד לכך שאנשים רבים ממשיכים לעשן, ויבהיר את הצורך הדחוף בפיתוח תקשורת והתערבויות אפקטיביות יותר כדי לסייע למעשנים להפסיק לעשן או להפחית את הסיכונים שלהם באורח מהותי", אומר היום ד"ר דרק יאק, נשיא הקרן לעולם ללא עישון. "בעזרת הבנה טובה יותר של המניעים העיקריים מאחורי התחלת העישון בקרב אנשים, החסמים להפסקת עישון, והמוטיבציות להפסיק לעשן, נוכל לסייע בהפחתת ההשלכות הבריאותיות השליליות עבור רבים הלכודים במעגל ההתמכרות למוצרי טבק המבוססים על שריפת טבק".