בשנים האחרונות סלובניה וקרואטיה הפכו להיות יעד מושך עבור הישראלים.

אנחנו יכולים להודות לנשיא טורקיה ארדואן על כך שה'אנטי' שלו כלפינו הקפיץ אתרי תיירות חדשים לראש רשימת הנופשונים של הישראלים.  הרי בתקופת הזהב של "הכול כלול", טורקיה היתה כל כך חלק מישראל עד שהישראלים היו טסים לחו"ל או טסים לטורקיה.
הפעם נתרכז באתר תיירות אחד מיני רבים בסלובניה, מערת פוסטוינה (Postojna). 

מדובר במערה שנפתחה לביקורי תיירים עוד לפני 200 שנה, עברה מלחמות ופיצוצים, שרפות וחפירות ונשארה כמעט שלמה לספר לכולנו את הסיפור.

למשל במלחמת העולם הראשונה ניסו לחפור דרך המנהרה לצד השני של ההר כדי לקצר את הדרך. במלחמת העולם השנייה הפרטיזנים פיצצו מאגר דלק מטוסים של הצבא הגרמני שהוחזק במערה ועוד המון היסטוריה שהתרחשה ביותר מ-20 הקילומטרים שלה.

נטיפים מסוגים וצבעים שונים. צילום: יח"צ

המערה נוצרה לראשונה בגלל הנהר שעובר בה עד היום. חפירות הנהר פתחו חללים בתוך ההר מה שאיפשר לנטיפים להיווצר. במערה בגודל כזה תוכלו למצוא את כל סוגי הנטיפים הידועים למדע ועוד כמה ייחודיים למערה זו, החל מנטיפי ספגטי, דרך עמודי ענק ועד נטיפי אוזני פיל. בגלל שהמערה כל כך גדולה, חלקים שונים שלה נמצאים באזורים אחרים של ההר, אז הקרקע שמעל אותו חלק של המערה שונה ולכן הצבעים של הנטיפים גם משתנים על פי ריכוז החומרים הכימיים הנמצאים בטיפות. יש חדר לבן ויש חדר אדום ויש חדר צהוב ועוד.

כמעט ארבעה קילומטרים ברכבת כדי להתחיל סיור. צילום: יח"צ

עד כמה המערה גדולה? היא כל כך גדולה שכדי להיכנס פנימה וליהנות מהסיור, נוסעים 3.7 קילומטרים ברכבת נמוכה במיוחד. המערה כל כך גדולה, עד שלא נתקלים בתיירים היוצאים מהמערה כי הם נוסעים על פסי רכבת אחרים בדרך החוצה.

היא כל כך גדולה עד שיש בתוך המערה אולם קונצרטים שיכול להכיל כמה אלפי בני אדם (!) ואולם קונגרסים מיוחד עם נברשות ענקיות תלויות מהגג. המערה כל כך גדולה עד שבמהלך הסיור חולפים מתחת לגשר, כשעליו הולכת קבוצה אחרת שיצאה לסיור כשעה אחריכם! המערה כל כך גדולה עד שיהיה לכם קשה לתפוס את מה שאתם רואים ואתם תישארו ללא מילים. באמת. גם מבנים מעשי ידי אדם לא מגיעים לגדלים כאלו.


הם רק התחילו את הסיור. צילום: יח"צ

 לא רק גודל המערות מפתיע אותנו, אלא גם גודל הנטיפים. נטיפים עליונים (stalactites) ונטיפים תחתונים (stalagmites) ממלאים את המערה בגדלים, צורות וצבעים שקשה לתאר במילים ואפילו בתמונות. חלקם התחברו בחלוף השנים והפכו לעמודי ענק שנראה כאילו בנו אותם כדי לתמוך בגג המערה.

בדרך החוצה עוברים לצד הנהר התת קרקעי שחפר את המערה לראשונה. אגב, ישנם בעלי חיים ייחודיים וחיוורים במערה זו. אזורי המחיה המקוריים סגורים למבקרים, אך ניתן לראות חלק מהזנים במוזיאון חי הצמוד לכניסה למערה.

סביב המערה ישנו פארק עצום ומסודר עם מסעדות, שבילי הליכה והמון טבע ומים. במרחק לא רב יש מבצר ישן שנבנה על פתח מערה אחרת וביקור גם בה יכול להיות מעניין.


היוצר בעצמו ובכבודו. צילום: יח"צ

כמה הערות לסיום; המקום הוא אתר התיירות המוביל במדינה ואחד האתרים המובילים במזרח אירופה. אם אתם מגיעים בעונת השיא, יהיה מלא. תתכוננו. 
הסיור לתיירים עובר בחלק יחסית קטן של כל המערכת התת קרקעית. ישנם עוד שלוש קומות לפחות מתחת לאזור הסיור. ישנם קבוצות תיירים קטנות שבתשלום נוסף דרך חברת תיירות תוכלו להיכנס עם ציוד בטיחות וסנפלינג לאזורים לא מתוירים או אפילו לשייט על נהר תת קרקעי באזור.

כמה קומות של מערה. צילום: יח"צ

דבר נוסף, בגלל שסלובניה יושבת על קרקע קארסטית, נוצרו במהלך הזמן עשרות מערות נטיפים. למערת פוסטוינה יש מערה "מתחרה" בשם  Skocjan שהיתרון שלה הוא שמערה זו פחות מתויירת ולכן פחות עמוסה. המטיפים נגד מערת פוסטוינה (הבנתם? מטיפים.. מערות נטיפים...)  אומרים שהמסחור פוגע בביקור. את השיקולים אתם צריכים לבצע אם אין לכם זמן לשתי המערות. העובדה היא שמערה זו מנצחת במספר המבקרים.


מסביב יש עוד מה לראות. צילום: נמרוד גנצרסקי

 
איך מגיעים?
המקום פתוח כל השנה ובגלל שמדובר במערה, לא משנה באיזו תקופה בשנה אתם באים. הטמפרטורה בתוך המערה קבועה. וקרה.
סלובניה לא מדינה כל כך גדולה וניתן בכמה שעות בודדות לחצות אותה. אם אתם מבקרים בונציה, איטליה למשל, תוכלו להגיע למערה בסלובניה בפחות משעתיים נהיגה קלה. גם מקרואטיה ואוסטריה אפשר להגיע.
בגלל שמדובר במקום התיירות הגדול בסלובניה תמצאו את המערה בכל תוכנת ניווט. גם עם תחבורה ציבורית מכל סוג תוכלו להגיע מכל פינה במדינה.

לחצו כאן אתר המערה.