חוף טוב: מנזרים, בטן גב ואלכוהול בשפע באי כרתים

הנסיעה לאלפוניסי מעניקה הזדמנות לגלות את כרתים האחרת. המרחק מפנינת התיירות של האי, העיר חאניה, אל החוף שעוטר בשלל של קומפלימנטים הוא 72 קילומטרים אך כדי להגיע אליו ברכב ידרשו כ-90 דקות. חלקה הראשון של הנסיעה לשם הוא על דרך המלך הנמתחת לכל אורכו של האי במקביל לחוף הים. קרוב לעיירה קיסמוס נוטשים את הכביש הרחב יחסית, פונים דרומה ומתחילים להעפיל בדרכים המפותלות שבשוליים המערביים של רכס ההרים הלבנים (Lefka Ori בשפתם של המקומיים). היינו שם בתחילת חודש מאי ואכן כראוי לשמם, פסגות ההרים היו מושלגות. כרתים הוא האי ההררי באירופה ורק בהרים הלבנים יש 111 פסגות שגובהן עולה על 1,500 מטר. 

לא רק פסגות יש בכרתים אלא גם קניונים, כ-400 כאלה, ורבים מהם חותרים אל החוף הדרומי (הקניון המפורסם מכולם הוא קניון סמריה, שאורכו 14 ק"מ). לכן, אין זה מפתיע שבדרכנו לחוף אלפוניסי נסענו על גדת המצוק המביט על קניון טופוליה, שאורכו רק 1.5 קילומטר. האגדה המקומית מספרת כי הקניון היה מקום משכנן של האלה המינואית וריטומרטיס, מגינת הדייגים, ושל הפיות שסבבו אותה. שומרו של האי כרתים מטעמו של זאוס, טאלוס, נהג להתארח במערתן שם הן שרו ורקדו לכבודו. שמה של וריטומרטיס מפאר כיום את מלון הנודיסטים של כרתים, בדרום האי ליד הכפר חורה ספאקיון.

הכפר ולאטוס, הממוקם בהמשכה של הדרך מעבר לקניון, נטוע בתוככי יער שהוכרז כשמורת טבע לא מעט בזכותו של עץ דולב ענקי שלפי המסורת המקומית הוא בן אלפיים שנים והוא אחד משורה של עצים עתיקים המפוזרים ברחבי האי. כפר זה כמו שכניו לאורך הכביש המוליך דרומה ממוקם באחד העמקים הירוקים, שמרובדים בכפרים צנועים שהמבנה הבולט בהם הוא הכנסיה. 
 

התחנה האחרונה בטיולנו לפני שרגלנו דרכה על חוף הים היתה במנזר כריסוסקאליטיסה, ממנו ניתן לצפות על הלגונה של אלפוניסי. תרגום שמו של המנזר הוא "מדרגה של זהב" וזהו הכינוי שניתן למדרגה העליונה, האחרונה מתוך 98 המדרגות המוליכות אל הסלע ואל המנזר. מדרגת הזהב הוחרמה במאה ה-19 בידי הכובש הטורקי, שחייליו השחיתו כל איקונין שמצאו על ידי חיתוך עיניהם של ישו ושליחיו. חמישה נזירים חיים באתר שלאחר כיבוש כרתים בידי הנאצים העניק מקלט לחיילים בריטים ויוונים, בדומה למנזרים אחרים בחבל ארץ זה..
 

גם בחוף אלפוניסי נרשם פרק עגום בתולדות המלחמה של בני האי בטורקים. בשנת 1824 נטבחו מאות מהם, בעיקר ילדים ונשים, בידי חיילי הכיבוש. כיום זהו חוף פסטורלי, אחד החופים החוליים של כרתים, הממוקם בקצה דרך שאינה מוליכה לשום מקום. מול החוף יש אי שאליו ניתן להגיע בהליכה במים הרדודים והחמימים. צילומים של החוף, שנעשו בעונת השיא התיירותית מראים שימשיות וקיוסקים כשבעורף יש חורשת עצים נותני צל. חלקים אחרים של החוף נראים פחות צפופים ויותר פראיים. אלא שבעונת השיא צפוף על החוף ולכן כל ייחודו אובד. 
 

גם לכאן הגענו. שלט בעברית במסעדה באגם קורנס. צילום: מאיר בלייך

אנו, שהגענו ביום חם של חודש מאי, נהנינו מדלילות האוכלוסין של טרום עונה אולם עובדה זאת חשפה אותנו לעליבות של השירותים במקום. שני תאי שירותים ומקלחת אחת עמדו לשימושם של התיירים. על הגבעה יש מסעדה ודירות אחדות להשכרה. לטעמנו, לצד אלפוניסי יש מפרצים וחופים נוספים בחוף הדרומי שאינם נופלים ממנו ביופיים, כמו אלו שבפלאקיאס, דמנוני ואמודי.
 

מרבית התיירים הבאים לכרתים מבקשים את השמש. באתרים אחדים על חופיו הצפוניים של האי הוקמו ערי מפלצת תיירותיות לשימושם של הבאים בטיסות לואו קוסט ושכר. הבניה נמשכת וחלק מבתי המלון אימץ את שיטת "הכל כלול", אם כי הם עדיין לא הגיעו לרמה של מתחריהם בטורקיה. כמובן שתיירים טהרנים יחפשו וילות ודירות באתרים פחות המוניים ויש אף כאלה שיעדיפו מקום שאינו נושק לחוף הים. הסיבה היא שכרתים היא יותר מחופים וים טורקיז. פסגות, קניונים, מפלים, יערות, כרמים ומטעים, שבילי הליכה וכפרים ציורים כלולים גם הם ברשימת ההיצע. ויש גם אגם: לא הרחק מכביש החוף הצפוני, בין חאניה לעיר המחוז רתימנו (המרחק ביניהן 60 קילומטרים) מצוי אגם קורנס. לחופו התפתחה תעשיית תיירות הכוללת סירות פדלים, טברנות ושפע של חנויות מזכרות. השפה העברית לא היתה זרה לבעלי העסקים. 

אנשי התיירות של כרתים מקדמים את ענפי האגרוטוריזם והאקוטוריזם בכפרים הפזורים בהרים. "ההתיישבות הראשונית באי הייתה בתוככי הארץ, בעמקים הפוריים ועל מדרונות ההרים, כי בחופים שלטו שודדי הים", אמר לנו מנהלו של אתר חדרי האירוח במיליה, אליו מגיעים בדרך כורכר הסלולה על שפת תהום.

טאסוס גורגוראס הוא בן למשפחה ששורשיה הם בכפר המרוחק הזה שראשיתו במאה ה-17 ואשר ניטש בידי יושביו במחצית הראשונה של המאה ה-20. בשנות ה-80 של המאה הקודמת יזמו שני צעירים שלמשפחותיהם היו בתים ואדמות בכפר העזוב את הקמתו של כפר אקולוגי. שנים אחדות נדרשו כדי לשקם את המבנים ולציידם ובשנת 1993 נפתח במקום אתר תיירות המציע חדרי אירוח, מסעדה משובחת (הנהנית ממוצרי המקום - הם מטפחים גן ירק ופינת חי) ופעילות בטבע, הכוללות מסעות הליכה וגם קורס בישול. לטעמי, יתרונו הגדול של המקום הוא השלווה שהוא משרה. 
 

כפר שלא ניטש בשל צוק העתים ומשמר את המסורת של אבותיו הוא מרגריטס, כ-30 קילומטרים מזרחית מרתימנו, העיר השלישית בגודלה בכרתים. הישוב הממוקם בתוך תמונת נוף מקסימה של גבעות נודע ככפר הקדרים. לאורך הרחוב הראשי המתפתל בהתאם לתוואי המדרון יש עשרות סדנאות וחנויות לממכר כלי חרס. הכפר עצמו מטופח וגם אם אינכם מתעניינים במלאכת הקדרות תמצאו שם עניין בזכות כנסיות ביזנטיניות, סמטאות ונציאניות ובתי קפה.  

עשרים דקות נסיעה ידרשו כדי להגיע ממרגריטס למנזר ארקדי, המפורסם במנזרי האי ואחד הסמלים הלאומיים של יוון.

מנזר ארקדי, על הים. צילום: מאיר בלייך

המנזר הממוקם בגובה של 500 מטרים מעל פני הים הוקם במאה ה-13, והוא רכש את תהילתו בשנת 1866 באחת ההתקוממויות נגד השליטים העותומניים. מאות יוונים מצאו מחסה במנזר וכאשר הטורקים צרו עליו פוצץ אבי המנזר את חומר הנפץ שהוסתר שם ונטל את חיי הכפריים וגם את חייהם של כאלפיים חיילים שצרו על המנזר. המבנה הגדול הנטוע בלב אזור גבעות כפרי מרשים מאד. הכנסיה שלו ממוקמת בתוך החצר הפנימית וחזיתה המצטלמת היטב היא אות ומופת ליצירה רנסנסית. במוזיאון הממוקם באחד מאגפיו של המבנה העצום המקיף את הכנסיה נתלו עשרות ציורים עם דמויותיהם של גיבורי המערכה בטורקים. לכולם היה שפם. 
 

את המסע בין הגבעות, המנזרים והכפרים סיימנו בעיר רתימנו. עיר זאת, המארחת את האוניברסיטה של כרתים, מציעה כמו שכנתה חאניה נמל ונציאני עתיק שרציפו עמוס במסעדות, מצודה החולשת על הנמל ורובע עתיק, שסמטאותיו התיירותיות משלבות ארכיטקטורה ונציאנית ועותומנית. אנו התמקמנו במסעדה שמחוץ לתחום התיירותי, אך משקיפה על המפרץ, עובדה התורמת להנאה. ואכן, חלק נכבד מחוויית השהות בכרתים קשורה למטבח המקומי.  

מרכיבי המטבח הכרתי נחשבים לבריאים בזכות מרכיביו שמקורם באי עצמו. מוצרי חלב, עשבי תבלין, דבש, שמן זית, לחם, קטניות, ירקות ודגים הם הבסיס של "הדיאטה הכרתית". אולם אין די במוצרים כדי לייצר חגיגה של אוכל. לכך דרושה יצירתיות במטבח ומתברר שלבני כרתים יש את זה. הוסיפו לכך את היין והראקי, את הצלחות המוגשות לשולחן ללא הפסקה, עם מגוון של מנות וטעמים. אכן כרתים היא משתה.