עם סיומה של השנה שחלפה ולקראת 2017 פרסם אתר טריפאדוויזר רשימה של עשרת היעדים המובילים במגמת עלייה (on the Rise), הפזורים ברחבי תבל, וזאת על יסוד המידע שצבר האתר ממיליוני הגולשים שלו. רשימה כזאת תכלול מטבע הדברים יעדים שאינם מוכרים לציבור הרחב וגם מטיילים שמרבים בנסיעות אינם מכירים את כולם. כך, למשל, בראש הרשימה ניצבת העיר המקסיקנית סן חוסה דל קאבו. במקום השביעי מצויה עיר שמוכרת לכל הקוראים - אילת.

גם לפני כשנה, בתחילת 2016, ניצבה בראש רשימת היעדים במגמת עלייה עיר מקסיקנית. הייתה זאת עיר הנופש טולום שבחצי האי יוקטן על חוף הים הקריבי, לא הרחק מקנקון. לעומתה, סן חוסה דל קאבו ממוקמת בצדה המערבי של מקסיקו, בקצהו הדרומי של חצי האי באחה. שמו המלא של חצי האי הוא באחה קליפורניה והוא ניתן לאצבע היבשתית הארוכה (כ־1,500 קילומטרים) הנשלחת דרומה אל האוקינוס מעיר הגבול טיחואנה.

"עיר השמש", אילת. במקום השביעי. צילום: משה שי, פלאש 90"עיר השמש", אילת. במקום השביעי. צילום: משה שי, פלאש 90

כמו טולום, גם לסן חוסה דל קאבו יש שכנה מפורסמת ומודרנית, מוקד של תיירות נופש ומסיבות – קאבו סן לוקס, “הפראית”, המרוחקת כ־20 קילומטרים משכנתה “הרגועה” והעתיקה יותר. סן חוסה דלקאבו מתגאה בארכיטקטורה קולוניאלית מהמאה ה־18, מורשתם של הכובשים הספרדים. הכיכר המרכזית שלה (Plaza Mijares), כמו גם הכנסייה, ראויות לביקור תיירותי, וחופי הים בקרבתה (חוף פלמילה נחשב לאחד הטובים בכל מקסיקו) מציעים אפשרויות צלילה ובהן מראות מרהיבים ומאתיים סוגי ציפורים. בתי מלון בוטיקיים, מסעדות וחנויות כלולים בהיצע של יעד מבטיח זה.

בעוד המקום הראשון ברשימה הוענק ליעד קייצי, אזי את המקום השני תופס יעד חורפי - אתר הסקי המפורסם וויסלר, בבריטיש קולומביה שבמערב קנדה, לא הרחק (הכל יחסי) מוונקובר. ביקרתי שם עוד לפני שהחלה עונת הגלישה ולמדתי שאפשר לבלות בוויסלר 12 חודשים בשנה, בגלישה או בטיולי רגל ואופניים. אין כניסה לכלי רכב לכפר עצמו, והוא מקרין אווירה יוקרתית במסעדותיו, חנויותיו ומתקני הספא. שם גם התוודעתי לראשונה למלון דירות בסגנון אמריקאי, ולמדתי שביבשת החדשה הדירה הסטנדרטית בבית המלון מצוידת ברמה של דירה ברמת אביב החדשה.

אתר הסקי הקנדי "וויסלר". צילום: רויטרסאתר הסקי הקנדי "וויסלר". צילום: רויטרס




לצפות בלווייתנים

ז'ריקואקוארה שבברזיל מחזירה את הרשימה ליעדי הקיץ. היעד הזה (המכונה ג'רי) ממוקם בצפונה של מדינת הענק, במרחק של 40 שעות נסיעה מריו דה־ז'ניירו. אין מדובר, כמו במרבית המקרים, באתר נופש משופע בבתי מלון ושאר אטרקציות תיירותיות, אלא בעיירה רגילה, ובה כ־20 אלף תושבים, אבל יש בה חוף ים נפלא ובתולי, שהוא גן עדן לחובבי גלישה ורחיפה. חוות דעת של מי שביקרו שם מאופיינות בכך שהם נשארו במקום זמן רב יותר מאשר תכננו מלכתחילה. תיאוריהם מספרים על דיונות חול עד קצה האופק, על שקיעות שמש רומנטיות (בזכות מיקומה על חוף שפונה לצפון) ועל רחובות שטרם נסללו. הישוב חובר, אומנם, למערכת החשמל, אך תאורת הרחוב נאסרה כדי לשמר את האותנטיות שלו. עד לפני כ־20 שנים הייתה ז'ריקואקוארה כפר דייגים פשוט, וב־2002 הוכרז האזור כפארק לאומי. העיר החשובה הקרובה היא פורטלזה, במרחק של 300 קילומטרים, והדרך אליה משובשת למדי.

קיהיי בחוף הדרום־המערבי של האי מאווי שבהוואי דורגה רביעית ברשימת היעדים במגמת עלייה. שלא כמו עמיתתה מברזיל, קיהיי כבר הספיקה להפוך בשנים שחלפו לאתר תיירות עם כל המגרעות שמביאה המודרניות. בהוואי כמו בהוואי, חופי הים והטבע הם מקסימים, וקיהיי היא גם בסיס לסיורי תצפית על לווייתנים. היעד פופולרי בקרב תיירים אמריקאים ומותאם לחוויית התיירות שלהם.

הצבתה ברשימת היעדים התיירותיים עם עתיד של באקו בירת אזרבייג'ן - המדינה המוסלמית שאך לפני שבועיים זכתה לביקורם של ראש הממשלה ורעייתו - עשויה להפתיע, אך עיון ברשימות משנים קודמות חושף כי בכל שנה נמצא ברשימה יעד אחד בשטחה של ברית המועצות הסובייטיות, עליה השלום. לפני שנתיים זאת הייתה קזאן ובשנה שעברה זאת הייתה מוסקבה. באקו שלחוף הים הכספי היא שילוב בין עבר לעתיד, ממורשת העבר עת הייתה בשליטה פרסית, דרך אדריכלות שמנסה לחקות את פריז ועד לבום הכלכלי שמאפיין את שגשוגה של תעשיית הנפט, הן בעידן הקומוניסטי והן בביטויה המגלומני בעידן החדש של הרפובליקה העצמאית. העיר העתיקה של באקו על סמטאותיה והארמון המלכותי היא אתר מורשת של אונסק"ו, והיא מוקפת חומה, שמעבר לה עושים שימוש בכספי הנפט לבניית מונומנטים ראוותניים טבולים בפולחן אישיות של המשפחה השלטת ושימושיים כאחד. מוזיאונים, בהם מוזיאון שטיחים ומוזיאון ספרים מיניאטוריים, מסעדות עם חיי לילה, בתי מלון מפוארים וגורדי שחקים מוארים בשלל צבעים נכללים בהיצע התיירותי של העיר.

באקו, אזרביג'ן. צילום: רויטרסבאקו, אזרביג'ן. צילום: רויטרס

בבית של קולומבוס

אל־נידו שבפיליפינים מייצגת את מזרח אסיה ברשימת יעדי העתיד. את היעד הזה, במערבה של מדינת אלף האיים, מגדירים עורכי טריפאדוויזר כ"קצה העולם", והכללתו ברשימה היא בזכות חופיו המציעים לתייר לגונות, חול לבן ומים צלולים. העיירה אל־נידו ממוקמת על המערבי באיי המדינה, פאלוואן, והיישוב מהווה נקודת מוצא לארכיפלג שבו 45 איים זעירים. שייט בן יום הכולל צלילה הוא בילוי חובה לשוהים בעיירה. שהות באל־נידו כוללת בהכרח בילוי על חוף הים, ותיירים רבים לא יוותרו על טרק בהרים שבעורפה של העיירה.

אילת ניצבת במקום השביעי ברשימה זו, ואין זאת הופעתה הראשונה. לפני שנתיים, בראשית 2015, הוצבה שם עיר הנמל הדרומית של ישראל במקום העשירי. ועל שום מה ולמה? מימיו הנעימים של הים האדום ואפשרויות הצלילה בחוף האלמוגים הם הסיבה העיקרית. אליהם הוסיפו את פארק תמנע ואת התשתית התיירותית המודרנית של העיר. מותר להניח כי פתיחתו של נמל התעופה החדש תסייע להבאתם של תיירים.

לאס פלמס דה גראן קנאריה, שבאוקיינוס האטלנטי, מול מרוקו, היא אתר נוסף, בדומה לאילת, שמעניק לתושבי אירופה הזדמנות ליהנות משמש חמימה גם בחודשי החורף. לאס פלמס היא אחת משתי ערי הבירה של האיים הקנריים המניפים את דגל ספרד. הנוף של האי גראן קנאריה ניכר בהבדלים בין צפונו לדרומו: הדרום הוא צחיח, אך יש שם חופים ראויים, שמשכו את היזמים שהקימו אתרי נופש. הצפון, לעומת זאת, הוא פורה וירוק. לאס פלמס דה גראן קנאריה מצויה בחלקו הירוק של האי, יש בתחומה גנים לרוב ובמקביל היא נהנית גם מחוף רחצה נוח. במאות השנים מאז היווסדה צברה העיר די והותר שכיות חמדה, כדי להתגאות בעיר העתיקה שבה וכדי להעמיד מוזיאונים אחדים, ובהם ביתו של קולומבוס, שעגן בנמל העיר בדרכו לאמריקה.

טביליסי בירת גיאורגיה מוכרת היטב לתייר הישראלי, וגם גולשי טריפאדוויזר גילו אותה. כל מי שביקר בגיאורגיה יודע שעיר הבירה היא רק מרכיב אחד בטיול, הכולל נופים מרתקים ברחבי המדינה הקווקזית הזאת. עם זאת, לטבליסי יש די והותר אטרקציות תיירותיות, החל משווקים המשקפים את מסורתה ועד לבתי קפה מודרניים ומרכזי קניות כבכל עיר מערבית. העיר נטועה בעמק מוקף הרים שבו זורם נהר מטקברי ועליו מוצב גשר השלום, שהוא אחד מסמליה של טביליסי. בנייני העיר משקפים את העבר ואת ההווה: יש בה בניינים רבים שנבנו במאה ה־19 לצד בנייה סובייטית אפורה, ואליהם מצטרפים הבניינים העכשוויים של זכוכית ופלדה. טבליסי נחשבה תמיד כיעד רומנטי עם עיר עתיקה, שבה חיות בשלום שלוש הדתות המאמינות באל אחד, על סמטאותיה, חנויותיה והחמאם שלה. הגיאורגים ידועים בהכנסת האורחים שלהם ובשמחת החיים. אליהם מצטרפת ההתחדשות של העיר, וכל אלו הםהזמנה לתייר ב־2017.

טביליסי, גיאורגיה. צילום: רויטרסטביליסי, גיאורגיה. צילום: רויטרס

ג'ודפור במדינת רג'סטאן שבצפון מערב הודו סוגרת את הרשימה של עשרת היעדים המובילים בעולם במגמת עלייה. עיר מדברית זאת, שזכתה לכינוי "עיר השמש", ממוקמת בצלו של מבצר מרשים. היא מוקפת חומה, ובתיה של העיר העתיקה הצבועים כחול הם ניגוד מרשים לצהוב של הסביבה. ארמונות, מקדשים וביצורים הם ההיבט ההיסטורי של העיר, בעוד שווקים תוססים ומזג אוויר נעים לאורכה של השנה כולה מעניקים לה את הממד התיירותי העכשווי. ג'ודפור היא נקודת מוצא אידיאלית לטיולים ברחבי רג'סטאן.

לצד הדירוג העולמי יצרו עורכי טריפאדוויזר גם דירוגים יבשתיים של יעדי עתיד. הרשימה האירופית כוללת את מלגה שבספרד, קייב בירת אוקראינה, קלינגרד שברוסיה, ורוצלב בפולין, בולוניה האיטלקית, פארו בפורטוגל, בוקרשט בירת רומניה ורוטרדם, עיר הנמל ההולנדית.