הקיץ הלוהט כבר מזמן מאחורינו, נכנסנו לתקופה מושלמת שבה אפשר ליהנות מחדש ממה שיש לשבילי ישראל להציע. עמק יזרעאל והגלבוע הם בין המקומות שאני אוהבת להגיע אליהם בזמן הזה של השנה. הגשמים מעוררים את האזור לחיים, מכסים אותו במרחבים ירוקים. אם אתם כמוני, לא מסוגלים לוותר על ביקור באזור בחורף, ודאי שמעתם על תל יזרעאל ועין יזרעאל אשר למרגלות הגלבוע. ואם לא, המדור הזה נכתב במיוחד עבורכם.

נפתח בתל יזרעאל, שמושך מטיילים רבים, כולל משפחות. זהו אתר נפלא לעריכת תצפית על הגזרה כולה, על הר שאול ורכס הרי הגלבוע. מלבד שער לימי קדם, בתל אפשר למצוא גם התייחסות להיסטוריה היותר קרובה, כמו אנדרטת זיכרון לחללי הפלמ"ח שנפלו בקרב זרעין בזמן מלחמת העצמאות.

כיום ניצב בראש התל הכפר הערבי זרעין, אבל עוד הרבה לפני שכן במקום אחד מארמונותיו המפוארים של המלך אחאב. אפשר לראות על התל שרידים של מבנים עתיקים. ניתן להגיע אליהם די בקלות, באמצעות שביל מוסדר שמתחיל בסמוך לחניון ומסתיים בעין יזרעאל, מעיין שהיה חלק מנחלתו של נבות היזרעאלי.

יש סיפור שלם הנוגע לאזור המעיין. הוא כולל תככים ומזימות, משום שאחאב חשק בנחלה של נבות וניסה בכל מיני דרכים להשיג אותה. האובססיה שלו לנחלה יכולה להמחיש את חשיבותו ויופיו של המקום. בהליכה לאורך השביל תוכלו לנדוד למחוזות הדמיון ולתאר את האנשים החשובים שהלכו פה לפני שנים רבות.

המסלול שיורד אל המעיין אינו מעגלי ולכן מומלץ, אם זה מתאפשר, להגיע לאזור עם שני כלי רכב ולהשאיר אחד מהם למטה, ליד המעיין. אם אתם מסתפקים במכונית אחת, זה לא נורא, משום שתוכלו לשוב בדרך שבה הגעתם, אלא שהפעם תידרשו לטפס למעלה, ולא לרדת. חשוב לשמור על הכוחות לקראת סיום המסלול.

האנדרטה. צילום: מיטל שרעבי

חשוב לדעת: אם אתם מטיילים עם אנשים שמסתייעים בכיסא גלגלים, או לוקחים עגלות, תיאלצו להסתפק בחלק מהשביל - רק עד עמדת התצפית המשקיפה אל הנוף היפהפה שמסביב.

הנוף אכן מרהיב, ומומלץ לשים לב גם לדרך עצמה, שבה קבועות לוחיות עם פסוקים מהתנ"ך הרלוונטיים למקום. לכל אורך הדרך, הקצרה יחסית, יש לשים לב לסביבה המלאה במערות ובבורות נסתרים. המשיכו לרדת עד עצי האקליפטוס ושם תתגלה בפניכם בריכת המעיין המקסימה.

הבריכה עצמה היא בעומק מטר בלבד, והיא מובילה לנקבה שממנה נבעו בעבר מימיה. כיום לא מדובר במי נביעה אלא במי קידוח שמוזרמים אל הנקבה, שהתייבשה לחלוטין. מי מעיין או לא, זה לא ממש משנה - החוויה היא אותה חוויה. כדי לראות את הנקבה מבפנים תצטרכו להצטייד בפנס ולהיכנס דרך פתח צר.

לכל הכיוונים

אבל רגע לפני שנכנסים לעולם שמתחת לאדמה, שימו לב לבריכה. במרכזה ניצב מבנה שקירותיו חשופים. הוא שימש כבית משאבות, אבל לא פעיל כבר שנים. אפשר להגיע אליו באמצעות דילוג על האבנים שבתוך הבריכה. המבנה הישן משמש כנקודה מצוינת לצילומים, אף על פי שהוא לא נראה כך מבחוץ. אפשר גם לבצע ממנו תצפית של 360 מעלות, ממש כמו באי בלב ים, על השטח שמסביב. במקום יש גם שולחנות פיקניק, שזוכים לצל מהאקליפטוסים בקיץ ולהגנה מהם מפני הרוחות בחורף.

חורשת האקליפטוסים בעין יזרעאל ניטעה לזכר לוחם הפלמ"ח צבי כרמלי ונקראת בשם "חורשת צבי". צבי כרמלי נהרג בט"ו באדר ב תש"ח, 26.3.1948, בקרב על זרעין. במלאת שנה לנפילתו, התאספו בעין יזרעאל חבריו ובני משפחתו ונטעו את חורשת האקליפטוסים על שמו. שמו של צבי כרמלי מופיע גם על אנדרטת הזכרון בתל יזרעאל וגם על אבן בזלת גדולה המוצבת בין האקליפטוסים בחורשת צבי במקום בו נפל. בכניסה לחורשה מכוון החנייה יש שלט של הקרן הקיימת המתאר בקיצור את סיפורו.

עכשיו הגיע הזמן להיכנס לנקבה הקרירה, שנמצאת במרחק של 20 מטרים מחורשת האקליפטוס. לא תוכלו לפספס אותה, בעיקר אחרי שתראו אנשים משתחלים פנימה ונעלמים מהעין. נקודת הציון לנקבה אומנם לא מוסדרת, אז פשוט הביטו על התעלה שיוצאת מהבריכה ותעקבו אחריה.

עדיף להיכנס פנימה דרך צד שמאל, שם הירידה נוחה יותר. לפני שאתם יורדים בפיר, הקפידו להשאיר בחוץ, אצל חבר, את הטלפונים הסלולריים, הארנקים והמצלמות, משום שבחלקים מהמסלול באים במגע עם מים. אבל לא לדאוג, באופן כללי ההליכה קלה, מפלס המים לא גבוה במיוחד, והמסלול מתאים גם לילדים. צריך במקביל לשים לב גם לראש, משום שבחלק מהשביל התקרה נמוכה.

הניקבה. צילום: מיטל שרעבי

בעזרת הפנסים הדולקים היכנסו אל השביל הרטוב עד שתגיעו לפיצול. כעת יש ברשותכם שתי אופציות: להמשיך ישר או לפנות ימינה, אל הפתח שממנו זורמים המים אל הבריכה. כמובן שאתם יכולים לבחור בשתיהן וליהנות משני העולמות. תלוי עד כמה אתם אוהבים לשהות מתחת לפני האדמה ועד כמה קריר לכם במים. בסך הכל מדובר במסלול קצר, לא יותר ממספר דקות.

ביציאה מהנקבה תוכלו להתייבש מעט ואז לשוב לדרך. מי שהחנה כלי רכב נוסף כבר יכול לתכנן את היעד הבא שלו. מי שהגיע ברכב אחד ישוב על עקבותיו ויטפס אל תל יזרעאל. הדרך למעלה לא קשה במיוחד, אבל תספיק כדי לחמם אתכם גם ביום חורף קר.

המיקום: עמק יזרעאל והגלבוע.

אופי הטיול: משלב הליכה.

העונה המומלצת: כל השנה.

דרגת הקושי: קלה. מתאים למשפחות.

משך הטיול: כשעה עד שעתיים.

אורך המסלול: 1.5 קילומטרים.

נגישות: חלקית.

איך מגיעים: מצומת מגידו סעו מזרחה על כביש הסרגל. בצומת הסרגל פנו ימינה לכביש 675. אחרי כעשרה קילומטרים פנו שמאלה, לקיבוץ יזרעאל, ואז מיד ימינה לתל יזרעאל. המשיכו עד שתגיעו למתחם החניה.