המדינה משתרעת על פני מאות איים ששטחם הכולל הוא 455 קמ"ר, אך רק בשלושה מהם קיימים יישובים. היתר מוגדרים כשמורות טבע או איי מלונות. האוכלוסייה מונה קרוב ל-100 אלף תושבים המהווים בני תערובת של אירופאים, אפריקאים, הודים ואסייתים, רובם נוצרים קטולים, ומיעוטם מוסלמים והינדים. השפה המקומית היא קריאולית סיישלית - מעין צרפתית משובשת שמטובלת באנגלית. אולם, רוב אוכלוסיית המדינה דוברת אנגלית וצרפתית. האזור נהנה מאקלים טרופי המאופיין במזג אוויר חם וגשום לאורך השנה.
למרות שיוכה לאפריקה, סיישל אינה מדינה ענייה. הדבר בא לידי ביטוי ברחובות נקיים ובתים מטופחים. המטבע הרשמי נקרא "רופי סיישלי", אולם גם אירו וכרטיס אשראי מקובלים. בניגוד למקומות רבים בעולם, בסיישל לא קיימת תחושה של חוסר ביטחון אישי. לאורך שלושת השבועות שבהם הייתי באיים, מעולם לא חשתי סכנה מפני שוד או "עוקץ תיירים" מצד מקומיים.
במרכז ויקטוריה גן בוטני ובו צמחים רבים שגדלים בסיישל. אטרקציה מיוחדת בו הם צבי הענק הסיישלים שבאים במגע עם התיירים. הם מהווים חלק משמעותי מהנוף של סיישל ונמצאים בכל האיים. גן בוטני נוסף פועל בחלקו הדרומי של מאהה וגם בו תוכלו לפגוש בצבים. בחלקו העליון של האי ממוקם מוזיאון התה ובמרכז ויקטוריה נמצא המוזיאון הלאומי.
הנסיעה בכבישי האי מהווה חוויה בפני עצמה וכוללת נקודות תצפית רבות. נהגי המוניות המקומיים מכירים את נקודות התצפית ויסיעו אתכם אליהן במשך חצי יום, בתמורה ל-100 אירו. מומלץ ליצור אתם קשר מהארץ.
מאהה לכל אורכו מוקף בחופי ים אקזוטיים וקסומים. זוגות רבים מנצלים את השהייה באי ועורכים בוק של של תצלומים מקצועיים על רקע הנוף עוצר הנשימה. בנוסף, ממוקמים בחופים רבים דוכני משקאות אקזוטיים וקוקוסים למכירה בעלות של 100 רופי ( בערך 30 שקלים).
חובבי השייט יהנו מאוד ממסע קיאקים בן ארבע שעות, במהלכו יובילו המדריכים את התיירים למספר חופים סלעיים שלא ניתן להגיע אליהם באופן רגלי, כולל האתר שבו צולם הסרט "רבינזון קרוזו".
האיים יושבו החל מהמאה ה-18 כחלק מקולוניה צרפתית, אז גם זכו לשמם הנוכחי. בחסות הצרפתים הובאו לאיים מתיישבים אירופאים לצד עבדים מאפריקה. לאחר מאבקים על השליטה הועברה בהמשך הריבונות על האיים לידי האימפריה הבריטית, שהמשיכה להחזיק בהם עד 1976. תחת שלטונם פותחו האיים, והוקמו בהם נמלי תעופה וים, לצד מלונות.
מידע על הקהילה היהודית בסיישל כמעט ולא קיים. אולם מן המעט שנכתב ניתן ללמוד כי יהודים חיו באיים במהלך השלטון הבריטי, אך גורשו לאחר ההפיכה של 1977, יחד עם יתר האוכלוסייה העשירה.
סיישל מהווה אתגר רציני עבור שומרי הכשרות מאחר שאין בה קהילה יהודית או ישראלית. בעיה נוספת היא שבסיישל אין תעשייה חקלאית ענפה ורוב המזון שבה מיובא. דבר זה מתבטא במבחר דל של ירקות ופירות בתוך המרכולים. יחד עם זאת, המקום עשיר בפירות אקזוטיים.
מומלץ להצטייד במזון כשר מהארץ. אסור להכניס לסיישל בשר ולכן כדאי להביא מזון צמחי כמו שניצל טבעוני, טבעות בצל וצ'יפס. אם החופשה שלכם כוללת גם את השבת, הצטיידו ביין. התחליף הטוב (והמשביע) לדברי מאפה הן טורטיות. מעבר לכך, מומלץ להביא גם שקיות של מנה חמה, ופסטה. יותר מרצוי להזמין חדר הכולל מטבחון ומקרר. חשוב להביא מהארץ סיר ומחבת. מידע נוסף על כשרות מזון בחו"ל ניתן לקבל באתר ארגון "צהר".
כאמור, המבחר במרכולים מאוד מצומצם אך גדל ככל שעוברים לאי גדול יותר. תמיד תמצאו עגבניות, פטריות ופירות כדוגמת תפוחי עץ ותפוזים. בשני מקרים נתקלתי במוצרים מיובאים עם חותמת כשרות: רוטב של היינץ תוצאת הולנד, וחטיפי שוקולד וחלב עמיד תוצרת דרום אפריקה.
הרוצים ליהנות מארוחה כשרה ומפנקת יוכלו לקבלה במלון היוקרה אפיליה הממוקם בצפון מאהה. צוות המלון כבר פגש בתיירים רבים שומרי כשרות, הצטייד במלאי של מזון כשר השמור במקפיא וכלי בישול נפרדים. השף של המלון, מיסטר טי, הוא אדם אדיב שמכיר את רוב הפרוצדורות של הכשרות ויאפשר לכם להדליק את האש. כך תהינו משתי ארוחות כשרות ביום.
התרעות פיקוד העורף