על אף החלטת ממשלת ישראל לפנות יישובים הנמצאים 0-5 קילומטרים מגדר הגבול עם לבנון, החליטו במשדר הביטחוןכי מספר יישובים במועצת "מעלה יוסף" הנמצאים במסגרת 0-5 ק"מ מהגדר, לא יפונו. אחד מאותם יישובים שתושביהם לא פונו הוא המושב עבדון, שנמצא במרחק של כ-3.7 קילומטרים בלבד מגבול לבנון.
חרבות ברזל, היום ה-24: התמרון הקרקעי נמשך, צה"ל תקף תשתיות בלבנון | כל העדכונים
בתגובה להחלטה לא לפנות את תושבי עבדון, שיגרה יו"ר הועד המקומי ויו"ר צח"י במושב, אולגה יפרח, מכתב לשר הביטחון בדרישה לפינוי התושבים: "המושב מגיע לקצה יכולתו הפיזית, הכלכלית והנפשית. אנחנו לקראת קריסה פיזית, כלכלית ואף מורלית, כאשר רואים שהמדינה נוטשת אותנו. התושבים מרגישים שנטשו אותם, השאירו אותם לבד, בלי תמיכה של המדינה, בלי תמיכה פיזית ורגשית לילדים, בלי יכולת להתפרנס, בלי יכולת לישון בלילה וחשוב מכך - תחת סכנת חיים ממשית", היא כתבה במכתב. "הכתובת על הקיר! אף אחד לא רוצה שגורלנו יהיה כגורלם של יישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר הארור!", הפצירה.
תושבי עבדון מספרים שמאות אנשי צבא נוכחים ומסתובבים במושב, שמשמש כבסיס צבאי לכל דבר, ושהם אינם מסוגלים להישאר שם עוד מבחינה ביטחונית. עוד מוסיפים כי הכוחות מתאמנים ומנהלים אירועים ביטחוניים ברחבי המושב, ישנם קולות ירי, הדי פיצוצים ואירועי נ"ט מדי יום. "הטענה שלנו היא שההחלטה לא לפנות אותנו התקבלה מבלי להבין את המצב בשטח - המצב שלנו מחייב פינוי. המושב נמצא קרוב לגבול, ומשמש כבסיס צבאי לכל דבר, ממש שטח אש. יש הפצצות ובומים כל הזמן, הבתים רועדים מהפיצוצים", מוסיפה אולגה בשיחה עם "מעריב".
"רק לפני כשבוע היה חשש לחדירת מחבלים - וכל תושבי המושב היו נצורים בממ"ד כארבע שעות. כל יום שומעים במושב בומים ופיצוצים של ירי כוחותינו בגבול, רואים ומרגישים את השריפות בהר. העשן ממלא את המושב ומחניק, אפר יורד מהשמיים. הילדים, ולא רק, קופצים מכל בום. יש לי תושבים בחרדות, ילדים שמקיאים מרוב חרדה". בנוסף, כשנכנסים למושב רואים מאות חיילים, שיירות שלמות של טנקים, ושלטים של "זהירות, כניסה לשטח עוין", ו"איום נ"ט" - בתוך המושב.
"כתוצאה מהסכנה בבית שלנו, חלק מהמשפחות התפנו עצמאית ושכרו דירות, חלק עזבו למשפחות, חלק עזבו לשבוע וחזרו כי נגמר להם הכסף. לחלק מהתושבים, המועצה שלנו סידרה חדרים בבתי מלון שונים בארץ, אך הסידור הוא בדרך לא דרך. למשל היום, כ-70 תושבים שהתפנו דרך המועצה למלון פרימה בטבריה התבקשו לעזוב את המלון, ונותרו ללא פתרון", מוסיפה יפרח. "אין להם מושג לאן ילכו כעת".
"יש להחלטה על פינוי רשמי השלכות כלכליות על התושבים. אם המושב היה מפונה, התושבים היו יכולים לא לדאוג ולא לחפש מקום לשהות בו, לא לעבור ממקום למקום". כידוע, רבים מהתושבים במושב הם בעלי וילות וצימרים - וזו פרנסתם העיקרית. בימים אלו, בהם התיירות משותקת בגבולות הארץ, כמובן שלא ניתן להפעיל את בתי ההארחה והעסקים. כך, שתושבי המושב צריכים לשאת גם בהפסדים כלכליים כתוצאה משיתוק התיירות באזור - וגם בעול הכלכלי של פינוי עצמי ללא עזרה מהמדינה - ונדידת המשפחות ממקום אירוח אחד לאחר.
בנוסף, על אף הקרבה של עבדון לגבול, לרבים מתושביו אין ממ"דים בביתם - ובמקרה של מתקפת טילים או חדירת מחבלים, הם נותרים חסרי אונים וחשופים לאיום. לוסיה מונדין, תושבת עבדון, מוסיפה לדבריה של יפרח ומשתפת בחששותיה: "ברחנו מהבית ביום השלישי למלחמה כשהתעוררנו למראה הטנקים ושאר רכבים צבאיים - עולים בשיירה לכיווננו. הבנו שהמושב הופך לבסיס צבאי. יש לנו ילדה בת שנתיים, ואנחנו חוששים לחייה ולחיינו, השהייה במושב בלתי אפשרית. הבומים לא פוסקים, עשן מחניק את האוויר ותחושת הביטחון לא קיימת. בביתנו, כמו בשאר השכונה הישנה במושב, אין ממ"ד ויש חשש ממשי מחדירת מחבלים והתעצמות הירי הרקטי מלבנון".
תושבת אחרת הוסיפה לדבריה כי "לא להכליל את עבדון בתוכנית הפינוי של גבול הצפון מרגיש כמו טעות אחת גדולה. אני באמת רוצה להאמין שהחיים שלנו שווים יותר מהכול, שבריאות הנפש שלנו ושל ילדינו חשובה למקבלי ההחלטות, רוצה להאמין שהתרומה הכלכלית של העסקים הקטנים והבינוניים שלנו נספרת ונחשבת בכלכלת ישראל. רוצה להאמין שזה טעות ולא החלטה מכוונת לא להכליל בתוכנית הפינוי מושב שנמצא פחות מ-4 ק"מ מהגבול, מושב שמוגדר על ידי צה"ל כשטח עוין החשוף לירי נ"ט, מושב המוגדר כיישוב קו עימות כל השנים. כי חוץ מ'טעות' אין לי שום הסבר הגיוני להחלטה כזאת".
שרה צ׳רכי, תושבת נוספת מהמושב טוענת כי "יש הרגשה ששכחו אותנו - אנו חווים לילות ללא שינה - בומים שלא פוסקים, עשן שמכסה את המושב. אנשי היישוב נותרו ללא פרנסה, הילדים ללא מסגרות, ישנו חשש כבד לחדירות מחבלים - ועדיין לא מפנים את המושב שלנו. בושה של ממשלה".
"המושב נמצא פחות מ-4 ק"מ מהגבול ולכן מוגדר כשטח מסוכן כרגע. ראייה לכך היא הצבת מחסום בצומת כברי שעליו שלט 'זהירות כניסה לשטח עוין'. הייתכן שאנו לא מספיק חשובים למקבלי ההחלטות ואנו מופקרים באזור המוגדר כשטח עוין? אנו דורשים מהמדינה להתעורר ולמנוע אסון נוסף חלילה ולאשר פינוי רשמי לעבדון", הוסיפה צפרי דמרי חדד, תושבת המושב.
ממועצת מעלה יוסף נמסר כתגובה על אי פינוי התושבים: "ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפנות יישובים הנמצאים 0-5 ק"מ מגדר הגבול עם הלבנון, יחד עם זאת, המימוש בפועל של הפינוי כפוף להחלטת פיקוד הצפון בלבד ומשיקולים מבצעיים שקובע. לפיכך, במעלה יוסף החליט פיקוד הצפון כי מספר יישובים במועצה הנמצאים במסגרת 0-5 ק"מ מהגדר, לא יפונו, ועומד על החלטתו, חרף בקשותינו לשנותה. ראש המועצה, שמעון גואטה, נמצא בימים האחרונים בדיונים חוזרים ונשנים עם מפקד פיקוד הצפון ועם שר הביטחון על מנת להגדיל את הפינוי ליישובים לפי החלטת הממשלה. לתושבי עבדון נתנה המועצה כיסוי מול מלונות פרימה עד היום בשעה 11:00, ואנחנו ממשיכים ללחוץ על כלל הגורמים האפשריים על מנת להכניס את היישוב ויישובים נוספים במועצה למסגרת הפינוי".