תקופת ההתבגרות היא תקופה מאתגרת, בני נוער זקוקים ליציבות, ביטחון ותמיכה כדי להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות. אחד הדברים שעוזרים לבני נוער ביום יום זאת השגרה, בזמן מלחמה השגרה משתנה, רבים מבני הנוער לא הולכים לבית ספר, נשארים זמן רב בבית וכך בריאותם הנפשית של רוב בני הנוער נפגעת.
למה הקושי הנפשי עלול לגרום?
מספר סימנים המעידים על כך שהמתבגר חווה קשיים נפשיים בזמן מלחמה הם: קשיי שינה או סיוטים, אובדן עניין או אובדן מוטיבציה בפעילויות שנהגו לעשות, חוסר ריכוז בשיעורים, חוסר רצון לשהות עם בני גילם או בני משפחתם, שינויים בתיאבון או משקל, תחושות של חוסר תקווה או אשמה, דיכאון וחרדה, פגיעה עצמית או שימוש לרעה בסמים. כלומר, מלבד הנזק הנפשי הברור, תסמינים אלו יכולים להשפיע גם על ההישגיים הלימודיים שלהם, היחסים החברתיים והבריאות הגופנית שלהם.
איך הורים יבחינו בהתדרדרות בריאות נפשם של ילדיהם בזמן מלחמה?
להורים תפקיד חיוני בסיוע לילדיהם בהתמודדות עם מלחמה והשלכותיה. הם צריכים לספק סביבה בטוחה ותומכת לילדיהם, שבה הם יכולים לבטא את רגשותיהם, פחדיהם ודאגותיהם מבלי שישפטו אותם או יבקרו אותם. באמצעות שיח פתוח ומכיל, יוכלו ההורים להבחין בשינוי במצבם הנפשי של המתבגר ולדאוג עבורו לטיפול המתאים. כמו כן, על ההורה לעודד שמירה על שגרה קבועה ככל האפשר, כגון ארוחות משותפות, הכנת שיעורי בית, משחקים או צפייה בסרטים. מומלץ לעודד את בני הנוער לשמור על קשר רציף עם חבריהם ועמיתיהם, באינטרנט או באופן ישיר (אם זה בטוח). בנוסף, מומלץ לווסת את האינפורמציה המגיעה אליהם מכלל המדיות כדי להקל עליהם. כמו גם, לעקוב אחר החשיפה של המתבגר לתקשורת ולחדשות על המלחמה, מכיוון שהיא עלולה לעורר או להחמיר את מצוקתם.
כיצד לפעול במקרה של הדרדרות במצבם הנפשי?
כושר העמידות של בני הנוער מושפע רבות מגורמים אישיים וסביבתיים. בני נוער מושפעים מהוריהם וסופגים מהם רגשות של כעס, צער, דאגה ותסכול. הורים הצליחים לספק מודל הולם להתמודדות במצבי לחץ יכולים להעלות משמעותית את יכולת ילדיהם להתמודד בעצמם עם הלחץ ובכך מסוגלים להקטין את הסבירות שיתפתחו במתבגרים משקעים ארוכי טווח של לחץ נפשי.
אם הורה מבחין כי המתבגר מראה סימנים של מצוקה נפשית המפריעה לתפקודו היומיומי או לרווחתו, עליו לפנות לעזרה מקצועית בהקדם האפשרי. קיימים טיפולים שונים לבני נוער הסובלים מבעיות נפשיות הקשורות למלחמה, כגון פסיכותרפיה, תרופות, טיפול קבוצתי או טיפול באומנות. טיפולים אלו יכולים לעזור להם לעבד את הטראומה שלהם, להתמודד עם רגשותיהם, לפתח חוסן ולהחזיר תקווה לעתיד.
מה הם הטיפולים הקיימים לחרדה או דיכאון?
הטיפול בחרדה או בדיכאון כולל שינוי באורח החיים, טיפול פסיכותרפי וטיפול תרופתי. שינויים באורח החיים כוללים בין היתר ביצוע פעילות גופנית, צריכה של תזונה מזינה והקפדה על שינה טובה; הטיפול הפסיכותרפי הוא טיפול המבוצע על ידי מטפל מוסמך וכולל מפגשים אישיים עם המטפל על מנת לעזור לנער להתמודד עם המצב; והטיפול התרופתי כולל טיפול בתרופות המשפיעות על הכימיקלים במוח במטרה להפחית את רמות הדיכאון והחרדה.
אחד האתגרים בטיפול בדיכאון וחרדה הוא מציאת הטיפול הפסיכיאטרי האופטימלי לכל אדם. אנשים שונים עשויים להגיב בצורה שונה לאותה תרופה או טיפול בהתאם למבנה הגנטי שלהם. בדיקה גנטית יכולה לעזור לזהות את הטיפול הטוב ביותר עבור כל אדם על ידי בדיקת ה-DNA שלו ומציאת הגנים המשפיעים על תגובתו לתרופות או לטיפול.