פרויקט מיוחד לרגל שבוע הספר - ח''כים ממליצים על ספרים שהם קראו. נחמן שי מספר על הספר "חץ ברשת" שכתב, רועי פולקמן ומירב בן ארי מכולנו בצירוף מקרים עם הספר "הנערה שהשארת מאחור", ואיילת נחמיאס ורבין התרגשה עם סיפור נוגע ללב על חטיפת ילדי תימן. אספנו שמונה חברי כנסת עם המלצותיהם לרגל שבוע הספר שהחל אתמול. 

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) - "התפסן בשדה השיפון":

התפסן בשדה השיפון נחשב לאחד מהספרים המשפיעים ופורצי הדרך של זמננו. דמותו של הולדן קולפילד, נער סורר בן 16, נותנת פה לביקורת הנוקבת שהתעוררה אצל דור חדש שקם באמריקה המנוכרת, המזויפת והקפיטליסטית של אז. בשעה שבפנטזיה שלו הוא גיבור שתפקידו לתפוס את הילדים שרצים בשדה השיפון ועלולים ליפול מקצה המצוק, החברה שבה הוא חי מאופיינת בצביעות, בחומרנות ובחוסר אכפתיות משווע. אמנם, יש להולדן מה שדרוש כדי להיות בחברה אך הוא בוחר לסלוד ממנה ולא להשתלב בה. הוא עוזב פנימייה יוקרתיות ובשיטוטיו בעיר הגדולה מנסה לשווא למצוא שותפים לתפיסותיו. הולדן היה הגיבור שלי בעיקר בגלל ההזדהות עם החלש והניסיון לטשטש את אי השוויון בינו לבין המוחלשים בחברה: מתאמץ להחביא את מזוודותיו היקרות מתחת למיטה כשלחדרו נכנס נער עני וחש אי נוחות כשעל שולחנו ארוחה דשנה וממולו מסתפקות הנזירות בקפה. הביקורת שלו וגם הפתרון שהציע – תקפים גם היום בישראל שלנו. וביתר שאת. ישראל מובילה בשיעורי העוני ובאי השוויון פשוט כי עדיין לא נמצא אותו הולדן בתוך הממשלה.

איציק שמוליאיציק שמולי

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) - "חץ ברשת":

אני נרגש לחלוק עמכם את ספרי השני, "חץ ברשת". הספר בוחן את מאמצי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל בעת עימות בעצימות נמוכה. מקרי המבחן הם מתקופת האינתיפאדה השנייה ומאירועים מדיניים וביטחוניים בהיסטוריה של מדינת ישראל. במלחמה זאת ניתן משקל רב לקרב על התודעה, המתחולל על גבי התקשורת המסורתית וברשתות החברתיות, השחקן החדש. בספרי אני מתייחס להבנה המאוחרת של ישראל בסכנות ובאיומים הגלומים במערכה הציבורית של ה-BDS נגדה. במערכה נגד נכשלת ישראל בשל מריבות אישיות וסכסוכים ארגוניים בין רשויות ממלכתיות ומשרדי ממשלה. חוסר התיאום ושיתוף הפעולה פגע קשות גם בדיפלומטיה הציבורית של ישראל בזמן מלחמת "צוק איתן".

נחמן שינחמן שי

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) - "הנערה שהשארת מאחור":

ממליץ על הספר 'הנערה שהשארת מאחור'/ גוגו מוייס 'הנערה שהשארת מאחור' הוא ספר המגולל את סיפורן של שתי נשים, שעשורים רבים מפרידים ביניהן. בשנת 1916 - יוצא הצייר אדוארד לפבר אל החזית ומשאיר מאחור את אשתו סופי בכפר קטן בצרפת. מאה שנים לאחר מכן, דיוויד הלסטון משאיר מאחור את אשתו ליב כשהוא מת מוות פתאומי. בין המאות ובין הנשים מחברת תמונה אחת – "הנערה שהשארת מאחור" – תמונה של סופי שצייר לפבר לפני צאתו למלחמה, ושאותה העניק דיוויד לליב בירח הדבש שלהם. אולם גורלה של התמונה ושאלת הבעלות עליה חושפים קשרים עמוקים בין שתי הנשים ואת מאבקיהן למען הדברים שבהם הן מאמינות בכל לבן. יש לי חיבה לסיפורים היסטוריים שהם מבט אנושי על תקופה מסוימת ובמקביל זו דרך נוספת שלי, כקורא, לבחון את החיים שלנו היום. בספר יש לא מעט שאלות הנוגעות לכל תקופה ובה הצורך במציאת האיזון בין חושך לאור, מעטים מול רבים ועוד. המבט האנושי בשני סיפורים במרחק של 100 שנים, הוא קסום - כאשר מצד אחד הסיפור סוחף אותך ומהצד השני משאיר מקום לניתוח ההווה.

בנוסף, גוגו מוייס היא אחת הסופרות שספריה מתורגמים לעשרות שפות בעולם וזוכה לביקורות נלהבות בקרב קוראיה אז מעבר להמלצתי על הספר, אני ממליץ גם לעקוב אחרי הסופרת.

רועי פולקמןרועי פולקמן




ח"כ זהבה גלאון (יו''ר מרצ):  "ספר הדקדוק הפנימי":

"ספר הדקדוק הפנימי" של דוד גרוסמן תמיד נראה לי כדוגמה מזוקקת לסוג המגע שיש לגרוסמן בילדוּת ובשפה, ובתלות שלהן זו בזו. הספר מתאר ארבע שנים בחייו של אהרון בבית-הכרם בשנות השישים. אהרון כמעט שלא גדל, אבל הוא סופג הכל: את שפת הוריו, עם המלים באידיש שפלשו אליה; ואת הנוכחות השקטה של השואה בכל מקום, שמדברים עליה תמיד, אך לעולם לא ישירות. קשה למצוא ספר שמתאר בצורה כל כך מרוכזת ילדות בישראל – עולם מרהיב, שבור, מלא בהדים. זה ספר נהדר. רק מעטים דומים לו".

זהבה גלאוןזהבה גלאון

ח"כ מירב בן ארי (כולנו) - "הנערה שהשארת מאחור":

אני רוצה להמליץ על הספר "הנערה שהשארת מאוחר" של הסופרת ג'וג'ו מויס. הסופרת כתבה ספרים רבים וטובים שאחד מהם "ללכת בדרכך" אפילו הפך לסרט קולנוע המוקרן בימים אלו ברחבי הארץ, אגב הספר והסרט מומלצים מאוד אף הם. "הנערה שהשארתָ מאחור" מספר את סיפורן של שתי נשים בלתי- נשכחות שעשורים רבים מפרידים ביניהן. בשנת 1916 יוצא הצייר אדוארד לֶפֶבְר למלחמה ומשאיר מאחור את אשתו סופי בכפר קטן בצרפת. כמעט מאה שנים אחר כך, דייוויד הלסטון מת מוות פתאומי ומשאיר מאחור את אשתו ליב בלונדון. בין הנשים קושרת תמונה אחת – "הנערה שהשארתָ מאחור" – תמונה זו היא תמונתה של סופי שצייר לפבר לפני צאתו למלחמה, ושאותה העניק דייוויד לליב בירח הדבש שלהם. גורלה של התמונה ושאלת הבעלות עליה חושפים קשרים עמוקים בין שתי הנשים ואת מאבקיהן למען הדברים שבהם הן מאמינות בכל ליבן. הנערה שהשארתָ מאחור הוא רומן היסטורי וסיפור אהבה סוחף. ג'וג'ו מויֶס היא אחת הסופרות האהובות בעולם. הספר תורגם לשלושים שפות וזכה למיליוני קוראים ולביקורות נפלאות.

מירב בן ארימירב בן ארי

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני): "דבש אריות"

נתחיל בסוף. אין לי הרבה זמן לקרוא ספרים כמו פעם. היום רוב הספרים שאני נתקל בהם הם הספרים שאני קורא לעידו הבן שלי לפני השינה ויחד עם זאת אני מנסה לגנוב פה ושם. הסיפור הכי אהוב עלי בתנ"ך הוא סיפור שמשון ודלילה. למה? כי יש בו הכל: נס, כוח, מזימות, מגבלות של כוח. ולפני קצת יותר מעשור כששמעתי שדויד גרוסמן שאליו יש לי הערכה מאוד גדולה הוציא ספר שבו הוא מספר את סיפור שמשון ודלילה עם לווי של הסברים והגיגים מפרי עטו היה לי ברור שהספר יונח על שידתי בקרוב. וגרוסמן לא מאכזב ולקח את גיבורי הסיפור הזה יד ביד אל גורלם ומלווה את הקורא בהארות והערות שיוצרות יצירה עמוקה ורגישה. זה ספר מאוד שונה ממה שמכירים מגרוסמן וממה שאנחנו מכירים בכלל. גרוסמן משייט לו בין פסוקים שאנחנו מכירים מסיפור שמשון בתנ"ך לתיאור הטבע האנושי כאילו היה מדובר בדרמה משפחתית סוערת. דרמה שאינה רק בין שמשון להוריו ודלילה אלא דרמה בין הגיבור לאלוהים שלו ולמי מאיתנו אין דיאלוג עם האלוהים שלנו. את "דבש האריות" קראתי בקיץ 2006, לא הרבה זוכרים תאריכים של קריאת ספרים אבל את הספר הזה אני זוכר במיוחד כי מתישהו קצת אחרי ששמשון גילה את סודו ונבגד הגיעה הידיעה על נפילתו של בנו של דויד גרוסמן במלחמת לבנון. ברגע אחד של מבזק חדשות אימתני קרה לי רגע מצמרר: הסופר של הספר שקראתי לא היה אותו סופר שהיה כשהתחלתי לקרוא אותו. החיים שוב התערבבו בתנ"ך ובחיים עצמם כמו שקורה לנו כל כך הרבה בארץ הזו.

יואל חסוןיואל חסון

השרה לשוויון חברתי, ח״כ גילה גמליאל, (ליכוד) - "בגין":

אני קוראת בעיקר ביוגרפיות של אישים ומנהיגים מישראל ומהעולם. בימים אלה אני קוראת מקביל שתי ביוגרפיות על מנחם בגין - ״בגין״ מאת אבי שילון ו״בגין - דיוקן״ מאת הארי הורביץ בשפה האנגלית. אני ממליצה בעיקר על ספרים אלו כיוון שהם מתארים באופן מאלף את קורות חייו של אחד המנהיגים המרתקים ביותר של העם היהודי לדורותיו, מזוויות שונות והתמקדות אחרת. דרך הביוגרפיות ניתן ללמוד על ארועי התקופה טרם הקמת המדינה ולאחריה, על הלבטים, ההתמודדויות, האתגרים שעמדו לפתחו כמנהיג לאורך כל שנות חייו וההשלכות של החלטותיו על עתידנו.

גליה גמליאלגליה גמליאל

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) - "גלבי"

אני מקפידה לקרוא יצירה מקומית וחשוב לי מאוד לעודד סופרות ישראליות. עכשיו ליד מיטתי מונח סיפרה של איריס אליה כהן ״גלבי״ ספר מרגש ומותח בו זמנית העוסק בפצע חברתי פעור של חטיפת ילדי תימן. ברגישות רבה, היא רוקמת עלילה לגמרי לא דמיונית של חיבורים בחברה הישראלית, לצערנו על רקע משותף של אובדן. מומלץ בחום.

 

איילת נחמיאס ורביןאיילת נחמיאס ורבין


ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) - "בית יעקוביאן"

אני ממליץ על הספר "בית יעקוביאן" של הסופר המצרי עלאא אל-אסואני, שיצא לאור לאחרונה בעברית. ספר מרתק שדרך סיפורן של דמויות המתגוררות בבית אחד בקהיר, נותן תמונת עומק של מצרים: התקוות, הכעסים, הייאוש, הריקבון השלטוני והשחיתות שמהווים את המצע להתחזקות הפוליטיקה האסלאמיסטית הקיצונית והאנשים הפשוטים ששואפים לעתיד טוב יותר. דרמה שמתחוללת כל כך קרוב אבל מאוד רחוק מהיכרותנו.

דב חנין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90דב חנין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90