כלי התקשורת בבלארוס דיווחו היום (שלישי) כי הרפורמות החוקתיות שיבצע אלכסנדר לוקשנקו, מרמזות במידה רבה על שינויים משמעותיים במדיניות החוץ של המדינה. בלארוס חשפה כי הרפורמות החדשות, מעלות את הסבירות שהמדינה תציב בשטחה נשק גרעיני ואת הסבירות כי לוקשנקו יכהן בתפקידו עוד שנים רבות. השינויים יבוצעו על רקע התסיסה במדינה לאחר הבחירות השנויות במחלוקת שהתקיימו בשנה שעברה.

הרפורמות המוצעות, משנות במידה רבה חלק מהסעיפים בחוקה הבלארוסית, כמו הסעיף המחייב את המדינה להתרחק מעימותים גיאופוליטיים. על פי הסעיף המקורי שנכנס לחוקה בשנת 2004, בלארוס "תשאף להפוך את שטחה לאזור נקי מגרעין, והמדינה תהיה ניטרלית". עם זאת, סעיף הגרעין בטיוטה האחרונה הוחלף. 

נראה כי מינסק עלולה לאפשר פריסה של נשק גרעיני בגבולותיה. בנוסף, החוקים החדשים יביאו עמם למגבלות כהונה עבור הנשיאים העתידיים ותגביל אותם לשתי תקופות של חמש שנים בתפקיד. עם זאת, הסעיף קובע כי הדבר חל רק על "נשיאים חדשים שנבחרו", מה שעשוי לאפשר ללוקשנקו להישאר בתפקיד.

תומכי אופוזיציה מתעמתים עם משטרת בלארוס במינסק (צילום: Dmitry Brushko/Tut.By via REUTERS)
תומכי אופוזיציה מתעמתים עם משטרת בלארוס במינסק (צילום: Dmitry Brushko/Tut.By via REUTERS)

בנוסף, התיקונים בחוקה, יחמירו את הדרישות לאזרחי בלארוס המבקשים להיבחר לנשיאות המדינה. עם אישורם, גיל המינימום יעלה מ-35 ל-40, וזאת לאחר תושבות קבע של 20 שנה במדינה, במקום עשר שנים בחוק הקודם. עוד נקבע, כי אנשים שהחזיקו או מחזיקים באזרחות כפולה או רישיונות שהייה במדינות זאת, ייפסלו מלהתמודד על התפקיד. טיוטת המסמך גם צופה חסינות לנשיאים לשעבר, ומעניקה להם את ההטבה להפוך לחבר פרלמנט לכל משך חייהם.

גורמים באופוזיציה טענו כי השינויים ייכנסו בקרוב לתוקפם, אך כעת לוקשנקו מעכב את אישורם, כדי למנוע את חזרתם של מחאות הרחוב, שהתרחשו לפני כשנה, מיד לאחר הבחירות. יחד עם זאת, השינויים החוקתיים יעצימו את כוחה של האסיפה הכללית של ממשלת בלארוס, ואת מעמדם של הבכירים בתעשייה. אמנם, לאסיפה אין כל סמכות אמתית, אך מבקריה טוענים שהיא משמשת על מנת להפגין את התמיכה האוניברסלית בהנהגה. כעת, החוקה החדשה תעניק לאסיפה מספר עצום של סמכויות, ובין היתר תוכל להדיח נשיא שנמצא אשם ב"הפרה שיטתית של החוקה", או ב"עבירה חמורה" אחרת, ותוכל לקבוע קווים מנחים למדיניות החוץ, והביטחון של המדינה.

השינויים יועברו למשאל עם, הצפוי להתקיים בפברואר הקרוב. על מנת לאשר אותם, יש צורך בתמיכה של יותר מ-50% מהמצביעים במדינה.