רעידות האדמה אשר נרשמו בצפון הארץ ביממה האחרונה עוררו שאלות רבות בקרב בקהל הרחב. ביניהן: האם התגברות התופעה מגבירה את הסיכון לרעידה גדולה יותר? האם המכשירים להתראה מצויים במידה מספקת במערכת החינוך? ובעיקר, מה צריכה הממשלה לעשות? בשיחה עם ענת דוידוב, בתוכנית "איפה הכסף?" ב-103fm, מנהל תחום רעידות אדמה ב'רשף ביטחון' יובל אלעני וראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום, התייחסו לאירועים. 

בפתח דבריו, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, שיחזר את האירוע: "זה תפס אותי בסלון, רגע לפני שסוגרים את היום. פתאום מן רעש חזק ממזרח ומתחילים לרעוד התריסים, הזכוכיות. לקחו שתיים שלוש שניות להבין שקורה פה משהו ואז נופל האסימון שיש רעידת אדמה. אתה חושב אם להעיר את הילדים, להוציא אותם מהבית או לא - דקות ראשונות לא נעימות ומפחידות. צריך מיד להתעשת, להפעיל את המערכת ולבדוק מה קורה בתוך הישובים שלנו.

עוד סיפר: "בסוף לא הערנו את הילדים אבל היה קשה להירדם בלילה אחר כך. אנחנו גרים בבית צמוד קרקע, יחסית חדש, אבל את מכירה היטב את ההיסטוריה שלנו פה בעמק. יש לנו בתי ספר בני 95 שאין להם שום חיזוק ושום דבר. הבתים בקיבוצים הוותיקים, לב הקיבוצים, בתים מאוד ישנים הרבה לפני התקנים והתקנות והחיזוקים. זה מצב מאוד מטריד". 

בהמשך, הזהיר כי היווצרות של אירוע רב נפגעים כתוצאה מרעידת אדמה בצפון הארץ הינו תרחיש ריאלי ומסוכן: "הכול על הנייר ושוכחים - הנה עכשיו אנחנו בגל רעידות אדמה שהלוואי ויסתיים מהר ולא עם אותה רעידת שמפחידים אותנו ממנה כבר הרבה שנים. אומרים 3.5 3.7 וזה מאוד לא נעים, אתה לא רוצה לחשוב מה יקרה אם זה יהיה כפול".

גרינבאום ביקר את התנהלות המדינה סביב ריעדות האדמה ואמר: "בדוחות של מבקר המדינה שמעלים אבק במחסנים נכתבו על זה אלפי מילים, בשורה התחתונה לא נעשה דבר. אפילו התוכנית של חיזוק בתי הספר, שהיא תוכנית מבורכת שהמדינה הקצתה לה מילוני שקלים, לא נעשה ממנה כלום. אצלי, בתי הספר הם חד קומתיים אז אומרים לי בתי ספר חד קומתיים לא מחזקים מול רעידות אדמה. אם מבנה חד קומתי ייפול על התלמידים זה בסדר? הם אומרים שזה מה שיש והכסף שוכב ולא מנצלים אותו. בית הספר הכי צעיר אצלי הוא בן 70 שנה". 

עוד אמר: "הכסף שוכב במדינה, בקופת המדינה, תחת תקנות ובירוקרטיה ולא מאפשרים להפעיל אותו. לפני חודש שלחתי מכתב לשרת החינוך בעניין הזה והעלתי שוב את העניין של חיזוק המבנים חד קומתיים אמרו לי שזו המדיניות. ענה לי מישהו מטעמה. זה המקום לקרוא לה להתערב - הכסף קיים למה שלא תאפשרו לנצל אותו גם למבנים חד קומתיים?"

על התוכנית של שר השיכון והבינואי זאב אליקן, אמר: "בממשלה הקודמת היו כמה רעיונות חדשים שמתייחסים רק למרחב העירוני. בקיבוץ אפיקים יש מבנים של שלוש קומות, בני הרבה מאוד שנים ואין שום תוכנית, גם לא באלו שעל הנייר, איך מטפלים במבנים האלו. אני מעלה את הנושא פעם אחר פעם ואין תשובות".

בהמשך, עלה לשידור יובל אלעני, מנהל תחום רעידות אדמה ב"רשף ביטחון", והסביר כיצד ניתן להרתיע ולהזהיר מפני ריעידות אדמה: "להתריע אפשר, משום שכרעידה מתפרצת יש גלים ראשונים שמהירים מגלי הטלטול שהם אלו שמתפרשים אצלנו כרעידת אדמה. יש פרק זמן שיכול לנוע בין שניות בודדות עד עשרות שניות שחייבים לנצל אתו, בדומה לזריקת רימון. יש X שניות ומה שתצליח לעשות יותר טוב אתה תשפר את הסיכוי שלך לשרוד".

כשנשאל, מה ניתן ללמוד מכך שבתוך פרק זמן של פחות מימה התרחשו שתי רעיות אדמה באותו אזור, אמר: "אי אפשר ללמוד הרבה, אין סטטיסטיקה ברורה שאומרת שאם יש שניים ברצף זה אומר משהו. העיקרון הכללי אומר שלחצים של הקרקע שמתחילים להשתחרר באים בצורה של רעידות קטנות שבסופו של דבר תגיע הרגיעה הגדולה".

אלעני סיכם: "הנחת העבודה הברורה היא שרעידה גדולה תתרחש. כמו שאנחנו יודעים ששנה הבאה ירד ברד בישראל, כי כל שנה יורד ברד רק אי אפשר להגיד באיזה יום, על פי אותו עיקרון אפשר להגיד שהרעידה החזקה, הרעידה הקטלנית, תתרחש. אנחנו בתחום השגיאה כבר ארבע שנים וזה לא אומר הרבה, זה יכול לקרות בעוד שעתיים או בעוד 20 שנה באותה רמת סבירות.

"אנחנו בחוסר ודאות ודרוכים"

שתי רעידות האדמה בעוצמה של 3.7 ו-3.5 בסולם ריכטר שהתרחשו בתוך כחצי יממה בעמק הירדן, הורגשו היטב באזור הצפון. אגף הסיסמולוגיה במכון הגיאולוגי הודיעה ששלשום בלילה, בשעה 23.36, התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 3.7 בסולם ריכטר, במרחק של כ-16 ק"מ צפונית-מזרחית לבית שאן. אחריה הורגשו עוד רעידות משנה חלשות יותר. היום התרחשה רעידת אדמה נוספת שהורגשה, בעוצמה של 3.5 בסולם ריכטר, כ-16 ק"מ דרומית-מזרחית לטבריה.

מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן, אמר בשיחה עם "מעריב", כי תוך יממה אירעו עשרות רעידות משנה באותו אזור, שרק שתיים מהן הורגשו. "זה אומר שיש שם פעילות חריגה והמערכת שם מייצרת רעידות אדמה", הוא הסביר – "זה מעורר את השאלה, האם צבר הרעידות עלול להימשך ובאיזו עוצמה. מצד שני, ב-2018 היה לנו צבר רעידות אדמה באזור דרום הכנרת ובסוף הוא דעך. אנחנו בחוסר ודאות ודרוכים".

"כבר עמדתי להירדם ופתאום הרגשתי שהמיטה זזה", סיפר גבר כבן 50, המתגורר בטבריה – "לא הבנתי בהתחלה מה קרה". אישה כבת 45 מאפיקים, סיפרה עוד: "השולחן בסלון החל לזוז. הייתה הרגשה של חוסר ודאות ואנשים יצאו מבתים". בצהריים, שוב הרגש רעש האדמה באזור ובעפולה אף היו דיירים שיצאו מהדירות, מחשש לצפוי.

"הרעידה בצהריים הורגשה בכל מוסדות החינוך הנמצאים בדרומו ובמרכזו של עמק הירדן. בכל מקום שנשמעה האזעקה במערכות ההתראה, התלמידים התפנו באופן מסודר ובטוח והצוותים החינוכיים  פעלו על פי התרגולת. במקביל, עדכנו את השירות הפסיכולוגי החינוכי להיערכות ותגבור באם יהיה צורך מצד התלמידים והצוותים החינוכיים", סיפר מנהל אגף החינוך במועצה האזורית עמק הירדן, יאיר ילובסקי.

ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום קיים הערכת מצב מיוחדת,. "אנו אומנם חיים יום-יום את החשש, אבל תושבי המדינה קיבלו תזכורת לכך שאנחנו בעמק חיים על השבר הסורי-אפריקאי ונמצאים בנקודה הכי בעייתית בישראל", הוא ציי.

"לצערי, בכל הנוגע לתוכניות חיזוק מבנים, המדינה מתמקדת באזור חיוג 03 במקום באזורים הצריכים במיוחד את החיזוק. בכל הרצועה המזרחית במדינה לא חוזקו מבנים בפני רעידות אדמה. אני מקווה שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל יבינו שמדובר בקריאת השכמה", הוסיף. 

זו הפעם הראשונה בה שתי רעידות אדמה באותו אזור מתרחשות תוך פרק זמן קצר יחסית. במשרד האנרגיה והתשתיות פרסמו בעקבות שני האירועים הנחיות של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות מפני רעידות אדמה. "בעת רעידת אדמה, שטח פתוח הוא הכי בטוח. אם ניתן לצאת מהמבנה במהירות, צאו לשטח פתוח", צוין בין היתר בהמלצות – "אם לא ניתן לצאת מהמבנה, היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת פתוחה".

עוד מומלץ, שבמבנים בהם אין ממ"ד, יש לצאת את חדר המדרגות ואם ניתן, להמשיך לרדת אל היציאה מהבניין. בעת שהייה ברכב, יש לדמם מנע ולהישאר ברכב ואין לעצור בסמיכות לגשרים ומחלפים. בעת שהייה בחוף הים, יש לעזוב מידית את החוף, מחשש שיגיע גל צונאמי. "תתרחקו מהחוף קילומטר אחד לפחות. מי שאינו יכול לעזוב את אזור החוף, מומלץ שיעלה לקומה רביעי בבניין קרוב".

שרשרת רעידות האדמה שהורגשה בישראל, שהחלה כבר לפני כשבוע, ברעש אדמה שאירע לא הרחק מחופי קפריסין וכרתים, העלתה לסדר היום את הצורך לבצע חיזוקי מבנים.

רעידת אדמה בטורקיה, ארכיון (צילום: רויטרס)רעידת אדמה בטורקיה, ארכיון (צילום: רויטרס)

אולם, פרויקטים במסגרת תמ"א 38 מקודמים בקצב איטי ביותר באזור המרכז, בשל התנגדויות של ראשי הערים, בטענה להיעדר הכנסות מהיטלי השבחה ויצירת צפיפות. הם מעדיפים התחדשות עירונית במסגרת פינו-בינוי, אבל ההליכים הרבה יותר מורכבים וממושכים.

באזור הצפון אין בפועל פרויקטים של התחדשות עירונית במסגרת תמ"א 38, לנוכח היעדר כדאיות כלכלית של היזמים. הצעת חוק חדשה, שמקדם משרד הפנים, כחלופה לתמ"א, עדיין מצויה בשלבי חקיקה בכנסת ובינתיים, אין פתרונות לטווח הנראה לעין.

"רק לפני פחות מחודש נפגשתי עם ראש הממשלה ושרת הפנים והתרעתי בפניהם על הצורך במתן התייחסות מיוחדת באזור הצפון, בפרט בכל הנוגע לנושא חיזוק המבנים, שזה קריטי ליישובים שונים באזורנו", אמר אתמול יו"ר איגוד הנדל"ן, איציק חסידים .

"הזכרתי להם שבאזור השבר הסורי-אפריקאי מתרחשות רעידות אדמה מידי תקופה ואין לנו את הפריווילגיה להמתין לאסון. אני מקווה שסוף-סוף, לצד הטיפול בגל הקורונה ויתר הסוגיות השוטפות, תכניס הממשלה לסדר יומה גם את תחום חיזוק המבנים בפריפריה וטיפול בתמ"א, למנוע את המשך ההגירה השלילית ובריחה של אנשים, גם מחשש לרעידות אדמה", הוסיף.

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm