"כל הציבור הוזמן, כן כיפה לא כיפה": ביקור בסוכת הציונות הדתית

מפגש שנערך השבוע בסוכתה של ח"כ מיכל וולדיגר, מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית, היה שונה לדבריה מכל חוג בית אחר. "בתקופת הבחירות, שהן כבר בחירות חמישיות, יש הרבה מרמור, כעס ופירוד", אמרה ח"כ וולדיגר, שהזמינה את המשתתפים לסוכה בביתה שבגבעת שמואל, תחת הכותרת "סוכת השלום של הציונות הדתית".

"אבל יש בינינו גם כל כך הרבה דברים מחברים. למעשה הרוב מחבר ויש מעט שמפריד. והחג הזה הוא חג של אהבה, של חיבור בין ארבעת המינים שכל אחד שונה מהאחר, אבל אנחנו מאגדים אותם ביחד כי אנחנו עם חזק. בקדנציה הקודמת הצטיינתי בשיתופי פעולה. לכן אני מקווה שגם פה תהיה אווירה של טוב, לא אווירה של כסאח או מאבקים".

דקות ספורות לפני תחילת האירוע מתפרסם באמצעי התקשורת שמו של סמ"ר עידו ברוך ז"ל, לוחם גבעתי שנהרג בפיגוע הירי ליד שבי שומרון. "לא ישברו אותנו, אנחנו עם הנצח ואנחנו נמשיך וניאבק על זכותנו פה בארץ", אומרת בתגובה ח"כ וולדיגר.

ברקע מתנגנת מוזיקה חסידית, והאורחים מתחילים להיאסף. אל הסוכה נכנסים בין היתר ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר רשימת הציונות הדתית, חברי הסיעה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ אורית סטרוק, ח"כ אוריאל בוסו ממפלגת ש"ס וח"כ אביר קארה העומד בראשות המפלגה "חופש כלכלי".

"כל הציבור הוזמן, כן כיפה לא כיפה, ימני או שמאלני", אומרת ח"כ וולדיגר. "הקונספט הוא חיבורים". לדבריה, גם ח"כ איתמר בן גביר, יו"ר "עוצמה יהודית" שרץ בבחירות במסגרת רשימה משותפת עם הציונות הדתית ומעורר תשומת לב רבה – הוזמן, אך לא הגיע.

אני שואלת את ח"כ קארה מדוע בתקופת בחירות בחר להגיע למפגש של מפלגה אחרת. "מיכל הייתה שכנה שלי וישבה בחדר מולי בכנסת במשך שנה וחצי", הוא אומר. "היו לנו מספיק הזדמנויות להתגושש בכנסת בשנה האחרונה, אבל עכשיו יש הזדמנות גם לברך אותה בברכת חג שמח ואת כל עם ישראל".

אתם מנסים להעביר מסר שאפשר לחיות ביחד?
"חד־משמעית אפשר לחיות ביחד. בשנה האחרונה ישבתי בממשלה שלא הייתה לי נוחה מבחינה אידיאולוגית, אבל הצלחתי בתוך הממשלה הזאת להביא לידי ביטוי כל כך הרבה רפורמות שרציתי להביא - בייבוא, במכון התקנים או ברישוי עסקים. לא הייתי יכול לעשות את זה אלמלא המצב הפוליטי שנוצר, שהצלחתי לנצל אותו. גם בבחירות הבאות אני אשב בכל ממשלה שבה אוכל לממש את המצע הכלכלי שלי. אני איש ימין אומנם, מתנחל שגר בהתיישבות ומאמין בארץ ישראל השלמה, אבל יחד עם זאת אני אשב בכל ממשלה שתאפשר לי לממש את המצע הכלכלי. ובסוף, המסר הכי גדול שלי הוא שכל ישראל אחים".

איזו מדיניות היית רוצה לממש?
"כשם המפלגה שלי, אני דוגל בשוק חופשי וכלכלה חופשית. זאת גם הדרך היחידה להגדיל את הרווחה של כל אזרח במדינת ישראל".

מה אתה מקווה שיקרה ב־1 בנובמבר?
"שנצליח להגיע לכמה שיותר מנדטים כדי להשפיע על המדיניות הכלכלית של הממשלה. אני מייצג את המפלגה היחידה שרוצה להתעסק במשבר הדיור ולפתור אותו, ויש לי גם פתרון במצע: לתת תמריצים בכסף לרשויות המקומיות כדי שיאשרו כמה שיותר תוכניות בנייה. הדרך היחידה להוריד מחירים היא להציף את השוק בדירות, לפתוח את השוק לתחרות, להמשיך את הרפורמות המקיפות בייבוא".

בפתיחת האירוע, ח"כ וולדיגר, שפעילה כבר שנים בתחום בריאות הנפש, מתייחסת ליום בריאות הנפש העולמי שחל ב־10 באוקטובר. "אני מקווה שאנחנו כחברה נדע לעטוף אותם", היא אומרת.

אל בימת הסוכה מוזמנים לדבר הרב שניאור אשכנזי והרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן. "תשעה באב מבוזבז, הרי אנחנו יכולים להוציא בשנייה אחת את שנאת החינם מקרב החברה שלנו", אומר הרב הרטמן לקהל. "הבעיה היא איך אנחנו מסתדרים עם השנאה שיש לה סיבה ועילה.

"אני מאוד שמח שאני כאן, אבל אני גם יודע שהרבה פעמים יש אנשים שיכולים לשנוא אותי, יכולים לא להסכים עם דעותיי. לכן השאלה שמטרידה אותי היא איך אי־הסכמה מגיעה לשנאה. מחלוקת באמת לא מערערת על התלכיד החברתי, אלא השאלה היא איך מתייחסים למחלוקת. עכשיו צריך לפעול על פי זה גם בחוץ ולא לדבר על זה רק בסוכת שלום. אנחנו זקוקים לתרבות מחלוקת ברשות הרבים".

"יכול להיות שבהפוך על הפוך הדרך למנוע שנאה היא דווקא הלגיטימציה לדעות חורגות", אומר גם ח"כ סמוטריץ' לקהל. "אני מרגיש לפעמים ששיח האחדות מבקש להשתיק את המחלוקת, או לפחות לעמעם את האופן הנוקב שבו היא נוגעת בשורשים החשופים של החברה הישראלית. ואז כשיש מחלוקת היא הופכת לדבר לא לגיטימי ומלא אמוציות. איפה נפגשות שתי צלעות של משולש? בקודקוד משותף. כשיש מכנה, מטרה וערכים משותפים.

"לי נורא קל לומר מה המטרה המשותפת שלנו, האמונה בקב"ה. כששואלים אותי איך אני רוצה שהמדינה תיראה, אני מנסה ללכת אלפיים שנה אחורה או קצת יותר, להסתכל איך יחזקאל צפה אותה בנבואות הנחמה שלו ואיך ישעיהו צפה אותה בנבואות הנחמה שלו. ככל שאנחנו נתכנס לאתוס המכונן הזה ולמכנה המשותף, אז ויכוחים יהיו, אבל כשיש מטרה משותפת, אז אפשר להתווכח על הדרך, וזה ויכוח מסוג אחר לחלוטין".

"כולנו רוצים שיהיה טוב", מוסיפה בפניי אחר כך ח"כ וולדיגר. "יש מחלוקות לגבי מהו הטוב, ומה הוא צריך להיות. אבל בעיניי מה שטוב למדינת ישראל הוא ממשלה ימנית לאומית יציבה שתפעל ארבע שנים".

למה זהו הטוב?
"כי אנחנו רואים מה קורה פה. הטרור משתלט והאזרחים לא חשים ביטחון. לא ביהודה ושומרון, וגם לא בבאר שבע או בצפון. רק עכשיו ראינו את הטרור החקלאי. אנחנו צריכים משילות, להראות שאנחנו לא מתבלבלים".

האם המפלגה שלכם מביאה בשורה של חיבור?
“קודם כל כן. נוח לאנשים לקרוא לנו הקיצונים, מחרחרי הריבים, אבל אנחנו בדיוק להפך. אנחנו קשובים, משתפי פעולה, ומקבלים את הצד האחר, מבלי לשכוח את עמוד השדרה שלנו".

סמוטריץ': "אני יכול לספר מהחוויה שלי בכנסת שאנחנו מתווכחים כל היום ואז אנחנו החברים הכי טובים, גם עם חברי כנסת מהקצה הכי רחוק של הסקאלה. אנחנו גם יודעים לשתף פעולה. יש לי חוקים שהגשתי עם איציק שמולי, עם מיכל רוזין, עם תמר זנדברג. איפה שמסכימים - מסכימים, ואיפה שמתווכחים - מתווכחים. הגמרא מסבירה איך מקיימים אמת ושלום, לא אחד על חשבון השני.

"אנחנו מייצרים היום דה לגיטימציה למחלוקות בגלל שאנחנו רוצים אחדות. אם אתה מתווכח, אתה פלגן. אפשר וצריך להתווכח, אבל בואו, פעם אחת, לפני שאנחנו חלוקים, נבדוק שאנחנו מבינים היטב את הצד השני. הרבה פעמים נצמצם כך את יריעת המחלוקת. אני לא אזוז מדעתי, אבל אני משתדל ללמוד ולהתייעץ וללמוד לעומק".

צביון יהודי

בקהל אני פוגשת את גלי צ'רבין וערן ליפשיץ, מתפקדי הליכוד שהגיעו לסוכה. "אנחנו שייכים לאותו המחנה", אומרת צ'רבין. "אנחנו פה לאותה מטרה, לטובת הימין, לטובת הצלת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו. בעיניי המצב לא טוב, רואים את זה גם בטרור שמרים ראש. זה לא משהו שלא היה לפני, אבל אפשר לראות את העלייה בשנה וחצי האחרונות".

"אני אדם חילוני, אבל ברור לי שיש צביון יהודי למדינה וכשמכריזים על תחבורה ציבורית בשבת בהינף יד, אני מתנגד לזה", מוסיף ליפשיץ. "אני חושב שבד' אמותיו יעשה אדם מה שהוא רוצה, אבל במרחב הציבורי של מדינת ישראל אני מתנגד לכך".
"הייתי רוצה להחזיר את היציבות השלטונית ולטפל ביוקר המחיה שגאה ופגע בכל שכבות האוכלוסייה", מוסיפה צ'רבין.

מה תגידי לאלה שיאמרו שלא נעשה מספיק גם כשהליכוד הייתה בשלטון?
"נכון, לא נעשה מספיק. הביקורת שלי על השלטון שלי היא על אובדן המשילות בנגב, והטרור החקלאי בצפון ובנגב, שהם לא מהשנה וחצי האחרונות, אבל גם לא ראיתי בזה שיפור בשנה וחצי האחרונות, בדיוק ההפך".

מערכת דמוקרטית

"אנחנו לא בניו זילנד מתווכחים איך לפתור את בעיית הזבובים", אומר לי ח"כ סמוטריץ' בתום הערב. "יש כמה וכמה שאלות יסוד שמחלקות את החברה הישראלית ונוגעות בשורשים הכי קיומיים. קחי לדוגמה את הממשלה האחרונה. מה הייתה האסטרטגיה של בנט? שמים הכל בצד. אבל אין דבר כזה. הדרך להגיע לאחדות היא לתת לגיטימציה למחלוקת וללמוד לנהל אותה".

איך מנהלים אותה?
"פשוט מאוד, מערכת דמוקרטית. אנחנו במערכת בחירות חמישית רק בגלל שנאה לנתניהו. אלמלא החרמות על נתניהו, היינו כבר מזמן ממשלה מתפקדת. יש אנשים שלא מצליחים לשים את טובת מדינת ישראל לפני העניינים האישיים שלהם. זה מה שגרר אותנו לכל המערכות האלה, אז הם ידברו איתי על אחדות? אלה האנשים הכי מפלגים, הכי משסעים, שמפיצים שנאה וחרמות. אני לא מוכן שמישהו ישלול את הלגיטימציה שלי להחזיק בעמדותיי ויתייג אותי בכל מיני כינויי גנאי שבסוף נועדו לסתום לי את הפה. היום המפלגה שלנו מייצגת 15% מהציבור הישראלי. מישהו יכול לשלול את הלגיטימציה של העמדה שלנו ואז עוד לדבר על אחדות?".