שירות התעסוקה מפרסם הבוקר (ראשון) דוח מיוחד על תעסוקת נשים ערביות מיישובים ערבים וערים מעורבות ברבעון השלישי לשנת 2022, שכתבה מחלקת המחקר והמדיניות של השירות. שיעור כוח העבודה של נשים ערביות בגילאי העבודה העיקריים (25-64) מצוי אמנם בעלייה עקבית בשני העשורים האחרונים ועמד בקיץ 2022 על 45.1%, גבוה בכ- 6.1% בהשוואה לזה שנרשם בקרבן ב- 2019, קודם לפרוץ משבר הקורונה.
אולם, כאשר בוחנים את שיעורי כח העבודה באוכלוסייה זו בגילאי 20-24 עולה כי עמד בקיץ 2022 על 35.8% בלבד. למעלה ממחצית מהצעירות הערביות בישראל אינן בשוק העבודה, אך גם אינן במסלולי השכלה או הכשרה כלשהם.
ערבים שאינם דרוזים, בדואים מהדרום או ערביי מזרח ירושלים הוגדו בשירות התעסוקה כקבוצת ההתייחסות בדוח והם היוו בקיץ האחרון 18.8% מכלל דושי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה. "קצב החזרה לעבודה של באוכלוסייה זו לאחר משבר הקורונה נמוך יותר משל כלל האוכלוסייה וכתוצאה, עלה חלקם היחסי בקרב דורשי העבודה (בכאחוז לעומת טרום המשבר)" אומרים בשירות התעסוקה.
שיעור הנשים באוכלוסייה זו עמד על 55%, עדות לשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה הנמוכים יותר של נשים ערביות ביחס לנשים יהודיות, חרדיות ושאינן כאחד. 62.4% מדורשי העבודה הערבים הם תובעי קצבת הבטחת הכנסה, לעומת כ- 39% בקרב כלל דורשי העבודה. רק 20.7% מדורשות העבודה היהודיות שוהות בהבטחת הכנסה ומצבן של נשים ערביות חמור משמעותית, 64.2% מהן וכ- 85% בקרב נשים ממזרח ירושלים ובדואיות מהנגב. 53.2% מדורשות העבודה הדרוזיות שוהות בהבטחת הכנסה.
ממשלת ישראל קבעה שיעור של 53% תעסוקה של נשים בחברה הערבית לשנת 2030 כיעד תעסוקתי רצוי (כיום 45% כאמור) אבל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה מצביעה על שורת חסמים בקרבן – מחוסרי השכלה והכשרה דרך אי מודעות לזכויות ונגישות תחבורתית ועד חסם תרבותי באשר לתפקידן של נשים בחיי המשפחה.
לפיכך, ממליץ הדוח לממשלה הבאה על חיזוק ושיפור האוריינות השפתית בעברית והדיגיטלית, השלמת השכלה ושילוב בהכשרות מקצועיות של נשים ערביות, לצד מתן שירותי ליווי ואבחון סוציאליים, יעוץ פסיכולוגי ותעסוקתי וכל אלה תוך מענה למאפיינים תרבותיים וחברתיים ייחודיים לחברה הערבית-מסורתית.