רוב גדול בציבור מתנגד לשישה מבין שמונת מרכיבי הרפורמה המשפטית. כך עולה ממיזם "משאלת העם", שיזם המרכז לקידום ההגינות לישראל, בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה. המדגם כלל את מרכיבי הרפורמה שמובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן.
ששת הסעיפים שבהם היה פער גדול בין המתנגדים לתומכים הם: 62% מתנגדים למינוי שופטים על ידי פוליטיקאים; 64% מתנגדים למינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה; 66% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול מינויים בלתי ראויים של שרים או סגני שרים; ו־72% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא מוצדקת או לא חוקית.
70% סבורים שקביעת חוקי יסוד צריכה להתבצע ברוב של 64 ח"כים ומעלה. ובנוסף, 76% מהציבור מתנגדים לפסקת ההתגברות, או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי כנסת ומעלה. עוד עולה מפילוח הנתונים כי למעלה ממחצית מהמשיבים שהצביעו עבור הליכוד בבחירות האחרונות לכנסת, מתנגדים לחמישה מתוך שמונת הסעיפים של הרפורמה. 53% מקרב המשיבים על שאלה זו מתנגדים לכך שהפוליטיקאים לבדם יבחרו שופטים; 65% מקרב המשיבים שהצביעו לליכוד מתנגדים לקביעת חוקי יסוד ברוב של 61 ח"כים בלבד; ו־57% מתנגדים לפסקת התגברות או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי הכנסת ומעלה.
זאת ועוד, 51% מקרב המשיבים שהצביעו לליכוד מתנגדים למינוי יועץ משפטי במשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, ואילו 55% מקרב המשיבים שהצביעו לליכוד סבורים כי בג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא חוקית או לא מוצדקת. בנוגע לסוגיית פסילת חוקי יסוד על ידי בג"ץ: 51% מהציבור סבורים שאסור לבג"ץ לפסול חוק יסוד. לעומתם, 49% סבורים כי בג"ץ צריך להיות מוסמך לעשות זאת.
הסקר העלה ממצאים מעניינים נוספים: 61% מהציבור סבורים כי הדיונים בכנסת בנושא הרפורמה נוהלו על ידי מובילי הרפורמה בחוסר הגינות; ובית המשפט העליון מוביל בפער ניכר באמון הציבור (47%) לעומת הכנסת (27%) והממשלה (29%). "מובילי הרפורמה המשטרית מנסים להשעין אותה בין היתר על הטיעון שלפיו כביכול רוב הציבור תומך ברפורמה והצביע בעדה בבחירות האחרונות לכנסת, ואת הכרעת הרוב יש לכבד", ציינו יוזמי המחקר. "האמת היא שהרפורמה לא הוצגה במערכת הבחירות, וממילא לא הועמדה כלל למבחן הבוחר. מיזם 'משאלת העם' של המרכז לקידום ההגינות בישראל נועד להעמיד אותה למבחן הציבור, ולתת לעם לומר את דברו".
המדגם הקיף 3,000 נשאלים באינטרנט ועוד שלוש קבוצות ייעודיות של 300 נשאלים טלפוניים כל אחת, במגזר החרדי והערבי ובקרב הקשישים, כדי להגיע באופן מייצג גם לקבוצות אוכלוסייה שהשימוש באינטרנט אינו רווח בהן. טעות הדגימה במדגם הרחב, באופן שבו הורכב, היא עד 1.5%.
"ההגינות היא היום מוצר במחסור בישראל בתחומי חיים רבים, והדבר בא לידי ביטוי באופן בולט גם בהתנהלות הפוליטיקאים. שיח ציבורי ראוי, בוודאי בסוגיה עקרונית השנויה במחלוקת, צריך להתבסס על עובדות אמת, על כבוד ועל התחשבות. במסגרת מיזם 'משאלת העם' של המרכז לקידום ההגינות בישראל, העם אמר את דברו בצורה ברורה נגד הרפורמה המוצעת במתווה לוין־רוטמן ונגד הסגנון שבו מנסים מוביליה להעביר אותה בכנסת", ציין מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, עו"ד אהוד פלג.
לדבריו, "כפי שעולה מהתוצאות החד־משמעיות, העם בעד דמוקרטיה עם שלוש רשויות עצמאיות, המקיימות ביניהן בלמים ואיזונים, ובוודאי מתנגד לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת והפיכתה של מדינת ישראל למדינה עם רשות אחת בלבד".