"התלמידים יגיעו לבינה המלאכותית בכל מקרה, איתנו או בלעדינו, אז עדיף שזה ייעשה בהסכמת ההורים ובבית הספר בצורה מפוקחת”, אומרת רפאלה בלס, אחראית פיתוח תוכן ופרויקטים ברשת בתי הספר "עמל" ומורה בתיכון "עמל" להייטק ואמנויות ע"ש פרס בתל אביב. "כך הם ילמדו להשתמש בה בצורה נכונה וטובה. אני קוראת לזה לימודי ‘אוריינות בינה מלאכותית’”.

במסגרת תפקידה יזמה בלס יחד עם קולגה שלה, המורה ללשון תומר קרודו, תוכנית שמנגישה לתלמידים את כלי הבינה המלאכותית (AI). “אנו נותנים לתלמידים משימה מסקרנת ומעוררת מוטיבציה ובשביל להשלים אותה הם נעזרים בשורה של כלים”, היא מתארת. “בסוף הם מגלים שהם יודעים לשלוט בכלי הבינה המלאכותית”.

התוכנית שיזמה בלס נקראת “מחולל תמונת עתיד רצוי”. “אני מנסה לגרום לתלמידים להגיע לתמונת העתיד המקצועי הרצוי שלהם וממנה לגזור לאחור את התהליך”, היא מתארת. “בשלב הראשון הם נכנסים למחולל תמונות ומייצרים בעזרת בינה מלאכותית את התמונה שמייצגת אותם כיום. בשלב השני הם מבררים את התכונות שלהם, במה הם חזקים. בשלב השלישי הם נכנסים לסביבה וירטואלית ומייצרים לעצמם כרטיס ביקור עתידני שכולל תמונה של עצמם, והגדרת המקצוע של עצמם. בשלב הרביעי הם אמורים לחשוב איך הם מגיעים מההווה לעתיד המדומיין: הם מדברים עם אפליקציית הבינה המלאכותית ומבקשים ממנה לבנות תוכנית עבודה שתביא אותם ליעד”.

כשהתחלת ליישם את התוכנית, היה לתלמידים ידע קודם בבינה מלאכותית?
“לא, הם רק שמעו על זה. זה שומר עליהם מאוד פעילים ושותפים לעשייה”.

לדברי בלס, יותר ויותר בתי ספר בישראל משלבים כיום שיעורי בינה מלאכותית בתוכנית הלימודים בעקבות הפתיחות שיש כלפי הנושא במשרד החינוך הישראלי. “בניגוד לאיטליה, ששם יש איסור מוחלט להשתמש בבינה מלאכותית, בישראל יש יותר פתיחות ויותר עידוד למורים ולתלמידים להיכנס לנושא הבינה המלאכותית”, היא אומרת.

רפאלה בלס (צילום: פרטי)
רפאלה בלס (צילום: פרטי)

לפצח אתגר

בשנה האחרונה כבשה הבינה המלאכותית - טכנולוגיה המחקה את האינטליגנציה האנושית לביצוע משימות - בסערה את העולם והשפיעה על שלל תחומים. "כשנתקלתי בבינה המלאכותית לראשונה, הבנתי מהר שזה יגיע גם לבתי הספר", מספרת מיסטנה הורנונג, רכזת אנגלית ברשת בני עקיבא.

מיסטנה הורנונג (צילום: פרטי)
מיסטנה הורנונג (צילום: פרטי)

"פניתי למנהל שלי ולשמחתי הוא הבין שהבינה המלאכותית לגמרי כאן ושצריכים לשלב זאת בתוכנית הלימודים וללמד את התלמידים להשתמש בה. בחודשים האחרונים הכשרנו את המורים ברשת להשתמש בה, ובחודשיים האחרונים בנינו תוכניות ללימוד בינה מלאכותית בהתאם לגיל, חטיבת ביניים ותיכונים. הילדים מעבדים את מה שהם למדו, מפנימים ואז יוצרים בעזרת הכלים יצירות משל עצמם, בין שזה סיפור, ובין שאיור או כל דבר. כיוון שבמגזר הדתי אין לתלמידים מחשבים בבתים, אז הדרך היחידה והעיקרית שלהם ללמוד על הבינה המלאכותית היא בבית הספר. כאן אנחנו דואגים שזה ייעשה בצורה נכונה ומבוקרת".

איך הבינה המלאכותית תשתלב בעולם החינוך?
"זה הולך להיות חלק אינטגרלי מתהליך הלמידה וחלק בלתי נפרד מהחיים. כמו שאי אפשר היום ללמד בלי אינטרנט, אז גם אי אפשר יהיה ללמד בלי בינה מלאכותית, ולכן חשוב ללמד את התלמידים את הכלים הללו כי הם יצטרכו אותם במוקדם או במאוחר. זה מפתח את היצירתיות שלהם, וטובת התלמידים בסופו של דבר היא מה שחשובה".

"הכרתי לתלמידים את הכלי של chatGPT – צ'אט מבוסס בינה מלאכותית - כחלק מהוראת הטכנולוגיה", מציין אלעד, מורה בחטיבת ביניים ביישוב הר ברכה. "הבנתי שיש כאן כלי אדיר שחשוב שהתלמידים יפגשו אותו בהקדם. אחרי כן לימדתי אותם גם לעצב תמונות בעזרת בינה מלאכותית".

לא היו לך חששות לעסוק בנושא?
"לא, אני למדתי יחד איתם. הלוואי שזה היה מחליף להם חלק מהתפקודים, והלוואי שהם היו טכנולוגיים כמו שהתקשורת חושבת. בדרך כלל יש תלמידים בודדים שיודעים איך להשתמש בכלים. ייחלתי לכך שהם ילמדו להשתמש בזה. עכשיו הם מקבלים זאת כמובן מאליו. אמרתי למורים: 'הלוואי שהתלמידים שלכם ישתמשו בזה בעבודות בית'".

בהמשך יזם אלעד בבית ספרו את השיעור "היסטוריה, אנגלית ובינה מלאכותית". "רציתי שהתלמידים ייצרו עבודות בעזרת כלי הבינה המלאכותית", הוא מספר. "אחרי מספר שיעורים גילינו ש־chatGPT היא כלי לא כל כך אמין, ולמדנו איך לתקן ולשפר זאת, איך להתמודד עם זה. ביחד אנחנו מתקנים את אמינות הצ'אט. הסברתי להם שאנחנו כמו חברת סטארט־אפ שמנסה לפצח אתגר ומחשבת מסלול מחדש. בהמשך יצרנו תוצרים רוויי בינה מלאכותית, למשל דמויות וסרטונים, דף HTML ועוד".

מה התובנות שלך מלימוד הנושא עד כה?
"הבנתי שהתלמידים כבר לוקחים את זה יחסית כמובן מאליו. הם עדיין לא משתמשים בבינה המלאכותית ביומיום כי אין להם פלאפונים בכיתה או מחשבים בבתים, אז רק בכיתה הם יכולים להתנסות בזה. גיליתי גם שדווקא תלמידים שבמקצועות אחרים לא תמיד מצטיינים, יש להם פתאום יכולת גבוהה. הם לא יכולים להיכשל כי הם יכולים להכתיב לבינה מה הם רוצים בדיוק. הבינה נותנת להם תוצרים שהם חשבו עליהם, והם מרגישים שמישהו מתייחס אליהם ברצינות. הבינה המלאכותית לא שיפוטית, וזה נותן לתלמידים ביטחון עצמי ומרחיב להם את הדעת ואת חוש היצירתיות".

"אני רואה בבינה המלאכותית כלי לפתח אצל התלמידים יכולת ביקורת מדעית וביקורת על טקסט כתוב", אומר ד"ר עומר חורש, רכז ביולוגיה בתיכון "הראשונים" בהרצליה ויזם חינוכי. "למשל, כשאני מבקש מהם לעשות ביקורת מדעית, אז אני נותן להם את התשובה ש־chatGPT נתנה, ואז אני אומר להם: 'בואו נראה איך לדייק את השאלה'. דרך הצ'אט אני מתרגל אותם לשאול שאלות ולנסח אותן. כשאני נותן להם שאלה שהיא יחסית מורכבת - משהו שהצ'אט לא יודע לענות עליו במכה אחת - אז הם צריכים לפרק את השאלה למספר שאלות, לקחת את תשובות הצ'אט ולייצר מזה תשובה מלאה. אני משתמש בזה כדי לתרגל אותם במיזוג מידע של טקסטים או בפירוק שאלה לגורמים".

עומר חורש (צילום: פרטי)
עומר חורש (צילום: פרטי)

הם השתלטו על זה יחסית מהר?
"מהר מאוד. אנחנו משתעשעים עם זה גם. אנחנו מבקשים מהצ'אט לכתוב שיר בנושא ביולוגי בלשון שייקספירית. היה ברור לי מהרגע הראשון שזה ישולב בשיעורים שלי. הרבה מהמטלות שאני נותן להם מושתתות על הצ'אט, וזה נהיה חלק בלתי נפרד ממערך השיעור. לא מפחיד אותי עניין ההעתקות כי אני מלמד אותם להבחין בין עיקר לטפל לפי הצ'אט, וגם משלב כך אנגלית בתוך השיעור".

שאלה תקציבית

גם בבתי הספר היסודיים החלו לחשוף את הילדים לנושא. "לאחרונה הבנתי שבינה מלאכותית היא משהו שאי אפשר להתעלם ממנו", אומרת רבקי סגל, מורה במסלולי מחוננים במרכז למחוננים "סחלב" בגבעתיים ובבית ספר "רוקח" בתל אביב. "אני יודעת שיש המון מורים שמתנגדים לכך, אבל חייבים להבין שיש מיומנויות גבוהות יותר שהבינה המלאכותית מאפשרת. בעזרת כלי הבינה המלאכותית הם מכינים מצגות וכותבים תוכן עניינים".

להערכתה, ייקח זמן עד שכל בתי הספר יכניסו את נושא הבינה המלאכותית לתוכנית הלימודים. "מורים לא תמיד אוהבים שמלמדים אותם איך ללמד, אבל אני יודעת שיש עכשיו המון השתלמויות מורים בנושא", היא אומרת. "השאלה בסופו של דבר היא תקציבית. לא בהכרח ייתנו שעות לשיעור AI אם זה יבוא על חשבון שיעור חשבון. לא כל בתי הספר יכולים לשלב גם וגם מבחינה תקציבית".

רבקי סגל (צילום: פרטי)
רבקי סגל (צילום: פרטי)

גלית סידיצקי, מנהלת בית ספר "בית יהושע" בנשר, מיישמת בשנה האחרונה מיזם ללימוד בינה מלאכותית לתלמידים. "אחד הדברים המרכזיים שאנחנו עושים עם תלמידי כיתות ה'־ו' הוא ללמד אותם להשתמש בכלים של בינה מלאכותית", היא מספרת. "למשל, ביום השואה ביקשנו מתלמידי כיתה ה' לראיין, לכאורה, דרך chatGPT את מרדכי אנילביץ' על מרד גטו ורשה. אנחנו גם נותנים להם לבחור סיפור מהמקרא ולהציג אותו בתמונות דרך מחולל התמונות של הבינה המלאכותית. זה לא רק להכיר כלי בצורה יבשה, אלא גם להנגיש את התוכן בצורה שתעניין אותם ותהיה חינוכית".

היה ברור לך שתשלבי בינה מלאכותית בתוכנית הלימודים?
"כן, זה לא שלא שאלנו את עצמנו הרבה שאלות לגבי עד כמה התופעה הזו מסוכנת ועד כמה היא מעודדת יותר שעות מסך. אבל יש שתי סיבות שבשלן בחרנו כן ללמד את זה: האחת כי זה פה. העובדה שאנחנו, המבוגרים, נתעלם - לא אומרת שהתלמידים לא יכירו את זה לבד. אז עדיף שאנחנו נלמד אותם. אנחנו צריכים להיות איפה שהעתיד נמצא ואיפה שהילדים נמצאים. שנית, אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו כלים להשתלב בעולם האמיתי בכל דרך אפשרית, ואנחנו יודעים שהכלים האלה יכולים לקדם אותם. לא תיארנו לעצמנו עד כמה זה יהפוך לסוחף, גם מבחינת המורים, גם מבחינת התלמידים וגם מבחינת ההורים".