עשרים שנה עברו מאז נוסד תיכון מעלה בירושלים. החזון של הרב דוד סמסון שהוציא אותו לדרך היה לייצר מקום בו צעירים שלא התאימו להם מקומות הלימוד האחרים בציונות הדתית ימצאו את מקומם ויצליחו לפרוח. בית ספר טוב נמדד בבוגריו ועשרים שנה אחרי הרב סמסון מסיים את תפקידו. במבט על בוגרי המוסד ניתן לומר כי המקום שביקש שיהיה בית חם ומקום תומך, אכן הצליח לא רע במשימתו.
בשנים האחרונות מתהדר בית הספר במספר מצטייני נשיא שהצליחו לקבל את התואר המכובד על העשייה שלהם, חלקם בתפקידים מסווגים, ומבחינת בית הספר מדובר בפירות ההשקעה בהם של תיכון מעלה בתקופה שקדמה לגיוסם.
נעה קזז, סמל ראשון בשבילכם, קיבלה בשנה שעברה תואר מצטיינת הנשיא. קזז עברה לא מעט עד שהתגייסה לצבא. התקופה שקדמה לגיוס הייתה תקופה לא קלה ומאתגרת מבחינתה. "בכיתה ח' התחיל להתגבש אצלי הרעיון של לעזוב את מערכת החינוך, אפילו שלחתי מיילים לשר החינוך דאז, נפתלי בנט עם עצות על מה צריך לעשות כדי לשפר, הייתי ונשארתי אדם מאוד דעתן ורודף צדק", היא מספרת.
בסופו של דבר נעה הגיעה בכיתה י"א לתיכון מעלה. "הייתי מופתעת כאשר המנהל אריאל צלקו לא התעניין בציונים שהבאתי מבתי הספר הקודמים. בכל המקומות האחרים זה מה שהכריע. הוא שוחח עם אמא שלי ואז אמר לי שהתקבלתי אליהם אבל השאלה האם הם התקבלו אצלי, אמרתי לעצמי שהם התחלקו על השכל. אחרי סיום יב' כתבתי בדמעות ובבכי מה זה תיכון מעלה בשבילי. לימדו אותי שאין דבר שהוא בלתי מושג, הכל תלוי ברצון ובאמביציה. זה היה כור היתוך כמו הצבא".
את הכלים הללו אכן לקחה קזז לשירות הצבאי ומהר מאוד מצאה את עצמה כמצטיינת נשיא. היא שירתה באיסוף קרבי בתור לוחמת והמשיכה אל תפקיד פיקודי. "תיכון מעלה היה ההכנה שלי. באתי בן אדם מאוד דעתני ורודף צדק ושם למדתי לנשום עמוק ולהכיר שיש מרחב גדול של דעות ואנשים. לא הייתי יכולה לחשוב על נקודה מושלמת יותר להגיע ממנה לצבא. למדתי להקשיב לאנשים מבוגרים ממני בצורה יותר אמיתית כי יש להם ניסיון חיים ואכפת להם ממני. מי שלא היה שם לא יבין".
תמר כהן צמח גם גדלה בתיכון מעלה והגיעה להיות מצטיינת נשיא. גם היא מייחסת את זה לכלים שקיבלה. "התחתנתי חודשיים לפני שהתגייסתי, הכרתי את בעלי בבית הספר. הגעתי לתיכון מעלה אחרי שבסוף י' אמרתי לאולפנה שאני לא ממשיכה. לא אהבתי את המסגרות ועד היום אני לא מתחברת, לא אוהבת להיות בתוך בועה. אני אוהבת לצאת החוצה ולראות. מרגע שהגעתי לתיכון מעלה הבנתי שזה המקום בשבילי, בלי ספק בכלל".
"זה מקום שאתה לומד לקחת אחריות על עצמך. אם תעשה ייתנו לך את הכלים אבל אתה צריך להיות הראשון שמחליט. נותנים לך המון תמיכה ולא משנה מה תעשה אתה תמיד תהיה הכי טוב והכי תותח ותעשה כי אתה רוצה ולא כי מכריחים אותך. לא מצאתי את זה במקומות אחרים".
"בית הספר נתן לי כל הזמן נתינה ותמיכה", ממשיכה ומספרת כהן צמח, "זה מאוד ביגר אותי והגעתי לתפקיד בצבא מאוד בוגרת ועצמאית". כהן צמח מספרת כי אחד המורים שהשפיעו עליה היה הרב דוד סמסון. "אדם אגדה לגמרי. אם היית תלמיד שלו או לא תלמיד שלו ישר נכנס ומדבר עם כולם. ישר מספר על החיים שלו ונותן הרגשה שאתה בן האדם הכי מעניין עכשיו. לשתף כל מה שעובר עליך. הוא שם והוא שומע. ממש נותן את הלב והנשמה לתלמידות ולתלמידים".
"לפני עשרים שנה הלכתי ברחובות ירושלים וראיתי את הצורך", מספר הרב סמסון בערגה, "בהתחלה הקמתי רק את הבנים, אחר כך ראיתי שיש להם גם אחיות אז הקמתי את בית ספר לבנות. בשבוע הראשון הבנתי שהגבולות צריכים להיות קשיחים אבל גם גמישים. צריך להבין יותר מאיפה התלמידים מגיעים לפני שמחליטים על הקשחת גבולות".
"עשרים שנה אחרי אני מסתכל ומחמיא מאוד למנהל אריאל צלקו. שהצליחו להצעיד את המקום לגדול ולהיות בית ספר מפואר. המקום הפך להיות שם דבר לתלמידים שלא מסתדרים במערכת הרגילה. יש כבר אלפי בוגרים שבעצמם הם הוכחה הגדולה לנחיצות של בית הספר ולהצלחתו. אין תלמיד אחד שלא למדתי ממנו. למרות הקשיים האדירים הם מביאים את עצמם לבית הספר".
"בפרספקטיבה של עשרים שנה אפשר להגיד שהסטארטאפ החינוכי של הרב סמסון הצליח בגדול", אומר המנהל צלקו, "הבוגרים שלנו נצחו את המערכת. למרות שהמסגרות החינוכיות דחקו אותם התלמידים והבוגרים שלנו הוכיחו שהם יכולים להצליח בלימודים בבגרויות בשרות משמעותי בצבא ושרות לאומי והכי חשוב בחיים עצמם. מצטייני הנשיא הם גאווה גדולה וההצטיינות הזאת מצטרפת לעוד אלפי בוגרים ובוגרות מצטיינים ומצטיינות בניצחונות קטנים של היום יום ובניצחונות גדולים של החיים".