270 מיליון שקל בשנה - זה כל התקציב שחסר כדי שהמטפלים המסורים הצמודים של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות מורכבות במסגרות היום והדיור בכל רחבי הארץ יוכלו להרוויח שכר הוגן, אבל ממשלת ישראל ומשרד האוצר לא מוצאים את הכסף. 

בשבוע הבא, ב־1 בספטמבר, תצא לדרך לראשונה אי־פעם שביתה כללית של המטפלים והסייעים במסגרות לאנשים עם מוגבלויות. כ־20 אלף מטופלים ייפלו מיד על כתפי בני משפחותיהם שרבים מהם ייאלצו להיפלט משוק העבודה באופן מיידי. עשרה ימים לאחר מכן אם לא תהיה פריצת דרך, עוד כ־20 אלף המטופלים בבתיהם יאבדו את שעות הטיפול בהתרחבות השביתה. אבל נכון לעכשיו לא קרא משרד האוצר לנציגות 35 הארגונים המובילים את המאבק לשיחת מו"מ. 

הפגנות סוערות נרשמו אמש בארבעה מוקדים במחאה על ההתעלמות הממשלתית מהמאבק. בהפגנה שנערכה במרכז חורב בחיפה נכחו מאות בני משפחה יחד עם ילדיהם שהובאו למקום על כיסאות גלגלים ובעזרת ציוד רפואי אחר.

איריס ברלה, מיוזמות ההפגנה, יו"ר ועד הורים ארצי בדיור התומך לאנשים עם מוגבלות ואמה של דנה, נאמה בהפגנה: "המשמעות של לא להיענות היא שדנה וחבריה ימשיכו לשלם מחיר כבד בגין תחלופה בלתי פוסקת של הצוות המטפל, בגין כניסה למסגרות של מטפלים פחות מתאימים, בגין עייפות מצטברת של הצוות בעקבות משמרות כפולות, והחריף מכל - בגין ההשבתה הבלתי נמנעת של כל המסגרות".

רוני צביק, חבר ועד עמותה באקים חיפה ואביה של מורן, אמר: "המדריכות בדיור הקהילתי ובמעונות נושאות באחריות אדירה ועומס גדול, אך שכרן אינו משקף את העבודה הקשה. הן אלו שמשפרות את איכות חייהם של אהובינו ומקדמות אותם, אך בעצם, הן נשארות מאחור".

מאיר אליהו, בן 40, המתמודד עם שיתוק מוחין, אמר: "מרכז יום בית מרים של איל״ן הוא המקור שלי לחיי חברה, לטיפול בריאותי מקדם ולתעסוקה. זה לא מוסרי וזה פשע שהשכר של הסייעים תקוע על מינימום לשעה ומי שלא יעלה את שכרם פוגע בזכויות שלי". 

בהפגנה שנערכה ברחבת מוזיאון תל אביב דיבר מדם לבו אלון טביב, אביו של אליעד בן ה־14: "עבור אליעד, הפגיעה הקשה במטפלים היא פגיעה ממשית באיכות החיים ואסור להרשות זאת. אני קורא מכאן לשר האוצר סמוטריץ', תסתכל לנו ולילדינו בעיניים ותגיד לנו שהם לא ראויים להרבה יותר מזה. המטפלים עושים עבודת קודש ואף אחד מהם לא רוצה להתעשר, רק לחיות בכבוד". 

כ־9,000 מטפלים נדרשים היום ורק כ־6,000 עובדים בפועל. הנטישה ההמונית את התחום מתרחשת ביתר שאת בשנה האחרונה והארגונים, ובראשם אקים, איל"ן ואלו"ט, מצלצלים כבר חודשים בכל פעמוני האזעקה, אבל הממשלה נותרה אדישה למרות המחסור של שליש מכוח האדם הדרוש בשל שכר ממוצע של 5,570 שקל לחודש למטפל. הארגונים דורשים מהאוצר לחתום עמם על הסכם זהה לזה שחתם רק לאחרונה עם הסייעות בחינוך המיוחד, שיבטיח שכר בסיס של 8,000 שקל בחודש למטפל ויעצור את המשך העזיבה של כוח האדם.