מתי וייס, אשת חינוך ותיקה ומובילה, נרצחה באירועי הטרור בדרום ב־7 באוקטובר יחד עם בן זוגה עמיר בביתם שבקיבוץ בארי, בני 69 בהירצחם.
לאחר שהביעה תמיכה בפלסטינים: תלונה הוגשה נגד מורה בתיכון בראש העין
פיקוד העורף החליט: ניתן לקיים לימודים בגוש דן ללא הגבלות
מתי נולדה וגדלה בחולון, ובשנת 1985 הגיעה לקיבוץ בארי. היא הייתה אמא לארבעה ילדים בוגרים, ועבדה בתחום החינוך במשך למעלה מ־30 שנה. מתי הייתה חלוצה בתחום הוראת האומנויות והובילה מיזם ארצי להטמעת אומנויות בבתי הספר, והייתה ידועה בלהט שלה לחינוך וביכולתה לעורר השראה בקרב תלמידים ומורים כאחד.
במקביל לשלל תפקידיה, מתי התנדבה בעמותת "מצמצמים רווחים", שם סייעה וליוותה צעירים חסרי עורף משפחתי בכניסה לחיים עצמאיים. צעירים לאחר השירות הצבאי שנמצאים לראשונה ללא מסגרת מסודרת ומתמודדים עם אתגרים מורכבים של החיים הבוגרים לבדם.
מתי אימצה לחיקה את הצעירים הללו והובילה אותם במשברים וברגעים הקשיים. עכשיו הם נפרדים ממנה.
אחד מהצעירים הוא ישראל גילברט, בן 27 המתגורר בימי שגרה בשדרות עם אשתו ובנו בן השלוש. הוא עובד כמלגזן. אמו של ישראל הלכה לעולמה לפני שש שנים מניוון שרירים והוא לא בקשר עם אביו המתגורר בארה"ב. "מתי הייתה כמו אמא בשבילי, הייתי צריך מישהו שיתן לי עוגן ויכווין אותי במקום ההורים שלי, ומתי הייתה שם בשבילי", מספר ישראל.
לאחר מות אמו, ישראל הפך להיות הדמות המרכזית בחייהם של אחיו הצעירים, ומתי גילמה את עמוד התווך עבורו. "היה לה לב בגודל של כדור הארץ. היינו נפגשים כל שבוע־שבועיים והיא עזרה לי כשהייתי במצב קשה לשקם את עצמי ולהתקדם בעבודה ובחיים, היא דחפה אותי קדימה עם מלא אהבה כמו שהייתי צריך. בפעם האחרונה שנפגשנו, ב־5 באוקטובר, חגגנו את חג הסוכות בפינת החי של קיבוץ בארי. יומיים אחרי נפל על כולנו האסון".
עוד צעירה שליוותה מתי היא ינה טורקו, בת 26 מאשדוד, שמספרת: "היו לי בעיות עם אמא שלי שסובלת מסכיזופרניה, ובאותה תקופה אני ומתי היינו נפגשות כל שבוע. הייתי צריכה לסגור לאמא שלי את החובות ונכנסתי למצב רע מאוד בגלל הלחץ הזה, ותמיד היא הייתה שם להזכיר את התמונה המלאה שהיא לא כזו גרועה. עכשיו כשעבר זמן וסגרנו לאמא שלי את החובות והיא יותר מאוזנת, אני עצובה שמתי לא פה לספר לה. מתי הייתה צעירה בנפש שלה, חזקה ומושא להערצה בשבילי".
מיכל, בתה של מתי מספרת: "היא הייתה אשת חינוך בכל רמ"ח איבריה, פורצת דרך שהאמינה בלמידה משמעותית. היא הקימה וניהלה את בית הספר נופים בקיבוץ בארי והייתה מאוד נוכחת בחיים של התלמידים שלה, מורה לחיים".