בקרוב נשב כולנו, מיליוני יהודים בארץ וברחבי העולם, לשולחן הפסח. כמנהג היהודים מדורי דורות נברך על המצה, על המרור ועל היין ונציין כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים..."(פסחים קט"ז, ע"ב). ביטוי זה של סיפור המועבר מדור לדור, שבו היחיד מזדהה עם המיתוס הקולקטיבי של עמו, מקבל השנה משמעות מיוחדת, שכן חג הפסח תשפ"ד מגיע אלינו בעת מורכבת, הן עבור מדינת ישראל והן עבור יהדות התפוצות.
דורס, יוצא עם הרובה - ונבלם רק בגלל מעצור בנשק: תיעוד הפיגוע בירושלים
עדן סבן: "שחורה זו מילה שאני יכולה להשתמש בה, ואת לא"
המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר מחדדת את התחושה שמפעמת בלב כל יהודי, בארץ ובעולם, הרואה את עצמו הן כקורבן הזוועות והן כחייל הניצב בחזית הקרב. תחושה זו של אחדות גורל מפעמת בקרב יהודים רבים גם לאור העלייה באנטישמיות ברחבי העולם שמאיימת על שלומם וביטחונם של יהודים רבים בתפוצות.
מעל הכל, בעת שנשב לשולחן הפסח ונציין את המעבר שעשו אבות אבותינו מעבודת לחירות, נזכור היטב ש-133 ישראלים עודם מוחזקים בשבי בתנאים קשים מנשוא על ידי החמאס וארגונים עוינים אחרים בעזה.
הביטוי "בכל דור ודור" מקבל משמעות ממשית בדור הנוכחי בגלל עניין נוסף. בעוד דור יציאת מצרים היה דור של גאולה ושל מהפכה, הדור הנוכחי לא חווה זאת על בשרו. אבל חצי שנה לאחר זוועות אוקטובר אפשר להניח שהמלחמה תשנה את פני הדור הזה ואולי תהפוך גם אותו לדור של גאולה ומהפכה, כפי שהיו בעת יציאת מצרים.
חלק מקהילה אחת גדולה
החירות היא הלב הפועם של חג הפסח. אנו זוכרים ומזכירים את יציאת מצרים, את המעבר מעבדות לחירות, ואת הברית שנכרתה בין הקב"ה לעם ישראל. זיכרון זה נותן לנו כוח להתמודד עם קשיים ואתגרים, ומזכיר לנו את ייעודנו הייחודי כעם.
ואכן, דווקא בזמנים קשים אלה, חג הפסח מקבל משמעות עמוקה עוד יותר. זוהי הזדמנות עבורנו להתבונן שוב במסע הארוך והמורכב של עם ישראל ולמצוא בו השראה, נחמה ותקווה. ליל הסדר, במשמעות העמוקה שלו, נועד לחזור ולספר בכל שנה את הסיפור המכונן שלנו כעם-
סיפור על מאות שנות עבדות, רעב וייאוש, שהומרו בתהליך היציאה ממצרים להתיישבות מחדש בארץ ישראל, בתנאים של חופש ועצמאות מדינית ורוחנית.
בכל שנה אנו זוכרים ומזכירים לעצמנו מה עברנו כדי להגיע לאן שהגענו היום. במובנים רבים, זיכרון הפסח מושרש בתוכנו עוד מילדות ונועד להעניק לנו כוח. כמו זיכרון השואה והגבורה בימינו, הוא מעניק לנו השראה, משמש כמורה דרך ומספק לנו נחמה. הוא מאפשר לנו לחזק את רוחנו בימים קשים מתוך הקבלת הסיפור התנ"כי והמיתוס ההיסטורי לאירועים קשים שאנו עוברים וניאלץ לעבור- כעם, כמדינה וכחברה.
עלינו תמיד לחתור קדימה, ללמוד מהעבר ולהתאחד כעם. סיפור העם היהודי, עוד לפני הגעה לארץ ישראל, מלמד אותנו לחשוב במונחים עתידיים, תוך הסתמכות על העבר. להמשיך לספר את מה שעברנו ולשאוב כוח להמשכיות, לעשייה, לבניין, להתחדשות. עשייה עבור עצמנו ולמען הדורות הבאים.
ממד ההמשכיות בא לידי ביטוי גם בעובדה שחג הפסח חל בתקופת האביב, תקופה שמסמלת התחדשות ותקווה. פעם אחר פעם, הטבע מתחדש ומתנער, וכאילו קם לתחייה אחרי ימי החורף. ואכן החירות והתקווה כרוכים היטב במסורת של עמנו.
אנו מציינים את "חג הפסח, זמן חירותינו", כפי שנאמר ומסופר שנה אחר שנה בסדר החג, ובחלוף כמה שבועות נציין את יום העצמאות, שהמוטיב המרכזי בו מגולם בהמנון הלאומי "התקווה", במילים "להיות עם חופשי בארצנו".
פסח הוא גם חג של אחדות. אנו, יהודי ישראל, יחד עם אחינו ואחיותינו בתפוצות, חולקים את אותו סיפור, אותה מורשת ואותן אמונות. החג מאפשר לחגוג יחד, להרגיש חלק מקהילה אחת גדולה ובכך לחזק את הקשר בינינו. אך לא רק בימי חג מוטל עלינו להמשיך ולפעול לחיזוק הקשר והאחריות ההדדית של יהודים ברחבי העולם, אלא גם בשגרה.
חיזוק קשר זה בין ישראל לתפוצות הוא תנאי הכרחי לשימור המורשת היהודית ולהעברתה לדורות הבאים.
סיפור המתכתב עם המציאות היהודית בכל דור
סיפור יציאת מצרים, המושרש בנו מגיל צעיר מניח את התשתית החינוכית, הערכית והמוסרית להמשיך דרכנו כעם. אנו נמשיך לספר את הסיפור, נשאב ממנו השראה, אך נביט בכל הכוח קדימה-במטרה לעבוד ביחד, לפתח את הכלכלה והחברה בארץ, לחזק את הביטחון ולחתור לשלום, ולא ניתן לשום כוח חיצוני עוין להרוס אותנו.
כל יישוב שנהרס יוקם מחדש, כל תשתית שנפגעה תשודרג וכל נפש פצועה תשוקם. בבניין הארץ ננוחם. סיפור יציאת מצרים הוא אפוא גם סיפור של גבורה המתכתב עם המציאות היהודית בכל דור ודור. לכן גם חובתנו להעביר אותו מדור לדור, כדי שילדינו ונכדינו יכירו את מורשתם וידעו מהיכן באו. זו המשמעות העמוקה של קיום מצוות "והגדת לבנך" שנוהגת בליל ט"ו בניסן, לאחר קריאת שמע של ערבית, כשהמצה והמרור מונחים על השולחן.
ליל הסדר הוא מסממני התרבות הנצחיים של העם היהודי והחג מסמל באופן העמוק ביותר את הזהות היהודית. אבל השתא, כמאמר ההגדה, פסח תשפ"ד הוא גם הזדמנות עבורנו להתאחד כעם, לחזק את הקשר בינינו לבין יהודי התפוצות, ולהעביר את מורשתנו לדור הבא. אנו יודעים שהדרך לא תמיד קלה, אך אנו גם יודעים שאנו חזקים יחד, וכי יחד נוכל לנצח כל אתגר.
ישראל (WJC) הכותבת היא יו"ר הקונגרס היהודי העולמי