בשנים האחרונות הבינו גם במערכת החינוך שהחינוך הקונבנציונלי לא בהכרח מתאים לכולם, ושתלמידים לא תמיד יכולים או צריכים להתאים את עצמם אליו. לפעמים תפקידה של המערכת הוא להתאים את עצמה לתלמידים, כדי להציע אפיק שונה גם למי שלא נוטים ללכת בתלם. אומנם הדרך ליישום כל ההחלטות במשרד החינוך עוד ארוכה, אך מצאנו כמה בתי ספר שהחליטו לקחת על עצמם את המשימה הלא פשוטה של צמצום פערים והענקת חינוך אחר. אנו לא מתיימרים להכריע בסוגיית התאמת בית הספר לתלמיד, שהרי בסופו של דבר יפיקו רוב התלמידים הנאה גם מלימודים בבית ספר רגיל, אבל מלבד לחלוקה הקלאסית לבתי ספר מקצועיים, עיוניים, חברתיים - כמו המוסדות הדמוקרטיים לסוגיהם – או כאלה שהתמחותם אומנויות ועוד, חיפשנו בתי ספר שהם באמת יוצאי דופן בגישתם ובהווייתם.



פריפריה כיתרון 


רשת בתי הספר התיכוניים דרכא - שלקחה על עצמה את משימת צמצום הפערים בפריפריה והובלת מצוינות וחדשנות חינוכית במערכת החינוך הישראלית – מראה שאפשר גם אחרת. מנתוני משרד החינוך לשנת 2018 עולה כי דרכא נמנית עם רשימת הרשתות האיכותיות והמצטיינות בישראל. הרשת הצליחה לחולל לא פחות ממהפכה באחוזי הזכאות לבגרות ובאיכות התעודה בבתי הספר בפריפריה הגיאוגרפית־חברתית של מדינת ישראל. שיעורי הזכאות הכללית לתעודת בגרות בבתי הספר של דרכא עומדים על 88%, לעומת ממוצע ארצי של 69.9%. 70% מבתי הספר של הרשת זכו במענק ההצטיינות של משרד החינוך. 91% מתעודות הבגרות של תלמידי הרשת עומדות בסף הקבלה האקדמית, בעוד הממוצע הארצי עומד על 56% בלבד.



כדאי לציין שדרכא היא רשת בתי ספר תיכוניים שהוקמה בתמיכת משרד החינוך ובעידודו, כדי לחזק את בתי הספר בפריפריה הגיאו־חברתית במדינת ישראל בדרכם להיות מוסדות חינוך מובילים בתחום החינוך העל־יסודי. הרשת כוללת בתי ספר מקהילות שונות בחברה הישראלית ופועלת לחיזוק המרקם החברתי במדינת ישראל. הרשת מלווה במועצה ציבורית, הכוללת אנשי רוח, חינוך ועשייה מובילים בחברה הישראלית ונתמכת כלכלית בידי משרד החינוך ועמותות פילנתרופיות.



פרחי הייטק


תוכנית הלימודים הייחודית "פרחי ההייטק" באקדמית נתניה מתפרשת על פני חמש שנים ומיועדת לבני נוער מצטיינים הלומדים בכיתה ח', להכינם לקראת לימודי תואר ראשון במדעי המחשב. הגיוס של תלמידי התוכנית נדחה, ובסיום התואר נהנים הבוגרים מעדיפות גבוהה לשיבוץ ביחידות טכנולוגיות מובחרות בשירותם הצבאי, ובראשן, כמובן, יחידת "גמא" של 8200. המכללה מכשירה את התלמידים לעבור את מבחני הקבלה המאתגרים ואת רף הכניסה הגבוה.


רפואת צמחי מרפא. צילום: דין אהרוני רולנד
רפואת צמחי מרפא. צילום: דין אהרוני רולנד


בית ספר לאיכות חיים 


בית אקשטיין מפעיל 18 בתי ספר המתנהלים לפי מודל חינוכי ייחודי הנקרא "איכות חיים". הוא מבוסס על ראיות מחקריות, שתכליתן לשפר את שביעות רצונו של האדם מחייו באמצעות שימוש בגישות טיפוליות וחינוכיות המוכוונות אל האדם ומתוך גישה הוליסטית שיוצאת מנקודת הנחה שככל שקיימות יותר תוכניות תמיכה המתאימות לצורכי האדם, כך יחול שיפור באיכות חייו. מודל איכות חיים נשען על כמה תחומים: שביעות רצון רגשית, יחסים בין־אישיים, מערכות יחסים, שביעות רצון חומרית, התפתחות אישית, שביעות רצון גופנית והכוונה המיושמת בהתאם למטרות החיים המרכזיות של האדם. יעילות התוכנית נבחנת כל העת באמצעים מדידים - סובייקטיביים ואובייקטיביים. לשם יישום המודל, בבתי הספר של בית אקשטיין משתמשים במערכת be־online, שפותחה במהלך השנים. מטרתה היא לאפשר לתלמידים, לבני המשפחה ולצוותים להגדיר ולבנות תוכניות אישיות או כיתתיות לקידום איכות חיים ולעקוב אחר יישומן ויעילותן. המערכת עורכת ניתוחים ברמת הכיתה, השכבה ובית הספר. 



איך זה פועל? בתחילת כל שנה התלמידים וההורים ממלאים שאלוני איכות חיים באמצעות הטלפון הנייד שלהם, והצוות החינוכי ממלא שאלון איכות חיים על כל תלמיד ותלמידה. לאחר מילוי השאלונים, המערכת מנתחת את הנתונים ומציגה את הממצאים בצורה גרפית, הן ברמת הפרט והן ברמת הכיתה, השכבה ובית הספר. הצגת הממצאים מאפשרת לתלמיד ולצוות בית הספר לבנות תוכנית תמיכות המורכבת משתיים־שלוש מטרות מרכזיות ותוכנית פעולה שיטתית להשגתן במשך התקופה שהוקצתה להשגת כל מטרה. באמצעות המערכת הייחודית של בית אקשטיין, אפשר לעקוב בזמן אמת מהמחשב או מהמכשיר הנייד אחר גרף ההתקדמות של התלמיד לפי מטרה מסוימת או לפי התוכנית בכללותה.



לא מבריזים לים


החלום ללמוד וגם ליהנות מהים מתקרב למציאות. עמותת אקואושן מפעילה מגוון פעילויות חינוכיות לכל הגילים, בשיתוף בתי ספר הנמצאים בקרבת חופי הים. אחת מתוכניות הלימודים שהעמותה מובילה כבר ארבע שנים היא "חופים" - לחינוך ולפעילות ימית מקיימת - והיא תוצר של ניסיון רב שנים בחינוך. מטרתה היא להוביל תלמידים להיות אזרחים טובים יותר ואכפתיים לאדם ולסביבת חייו, להבין את חשיבות הסביבה ביבשה ובים ולהכיר בחשיבות השמירה על הקיים, עוברנו ועבור הדורות הבאים. 



התחדשות חינוכית הובילה את אקואושן לבחון את מגוון דרכי ההוראה והחינוך שבהן לקחה חלק עד היום ולפתח תוכנית מתאימה לחיים במאה ה־21. זו עונה על דרישות משרד החינוך לטפח לומדים חושבים וביקורתיים, מתחשבים ואכפתיים, ומכילה את כל התכנים הנדרשים להגנה על הסביבה ועל הסביבה הימית והחופית בפרט.



מאז הקמתה בשנת 2002 פועלת אקואושן בזירות חינוכיות שונות בחינוך לאקולוגיה ימית בקרב תלמידים בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, סטודנטים וחוקרים וכמובן מבוגרים. עיקרה של הפעילות הענפה התמקד במרכז החינוכי "מגלים", שהעמותה מפעילה בקיבוץ שדות ים ובספינת המחקר המתקדמת "Mediterranean Explorer" שבבעלותה. 



כיום העמותה משלבת בין פעילות במוסדות חינוכיים לבין פעילות במרכז "מגלים" ובספינת המחקר. עם הנושאים הנלמדים נמנים מגוון ביולוגי, הגנת הסביבה הימית, בתי גידול, בעיית הפסולת בסביבה החופית והימית, פיתוח בר־קיימא, שיט, תעבורה, ספורט ימי ועוד. את המפגשים מעבירים מדריכים מקצועיים, בעלי רקע וניסיון בהדרכה ובתחום הימי.



אדם ואדמה במושב חצבה 


תכנית אדם ואדמה הוקמה ע"י השומר החדש לפני כ־4 שנים בחצבה שבערבה. התכנית התנהלה כפנימייה חקלאית שהוקמה מתוך צורך לסייע לחקלאים הנמצאים בתקופת משבר. מדובר בתכנית המשלבת עבודה חקלאית לצד לימודים לבגרות מלאה ותוכן ערכי לתלמידי כיתות ט'־י"ב. התכנית מאפשרת בחירה בין מסגרת פנימייתית ליומית ותקלוט גם את ילדי האזור.



את בית הספר הקים עמית מאיר חבר השומר החדש. עמית, בן 29, בן מושב חצבה, חזר למקום הולדתו והקים את בית הספר כתגובה למשבר החקלאי החמור בערבה. עמית התמודד בנבחרת "המורה של המדינה" בשנה הנוכחית. כמו כן, הוא נבחר ליזם מצטיין של קרן י.ק.א (Y.C.A).



מידי בוקר משכימים התלמידים והצוות לעבודה חקלאית. במהלך השנה עובדים התלמידים בענפי חקלאות שונים. במקביל לעבודה החקלאית התלמידים לומדים לבגרויות הכוללות את כל מקצועות הליבה והרחבה במגמת חקלאות ופיזיקה. בשעות אחר הצהריים עוברים התלמידים תכני העשרה מגוונים: לימודי יהדות וציונות, אמוני כושר קרבי, טיולים בארץ, דינמיקה קבוצתית, התנדבות בקהילה (אפשרות להדריך בתנועת נוער), שיעורי ערבית ואסלאם, חוגי מלאכה, אומנויות לחימה ועוד.



הזדמנות שנייה באמי"ת


בית ספר אמי"ת טכנולוגי בבאר שבע־ בית ספר שמשלב בין תלמידים דתיים, חרדים, חילונים ולהט"בים, בכיתות מעורבות־ בנים ובנות יחד. בבית הספר לומדים מגמות טכנולוגיות – כמו מכונאות רכב, גרפיקה, עיצוב מוצר בעץ, אדריכלות נוף, עיצוב שיער ועוד מגמות ממש מיוחדות. לבית הספר מגיעים תלמידים שמקבלים "הזדמנות שניה" אחרי שנפלטו מכל מיני מסגרות ובתי ספר אחרים. הסגל החינוכי של בית הספר מעניק לכל תלמיד תכנית לימודים מותאמת אישית וליווי אישי. ביה”ס אמי”ת טכנולוגי באר שבע הוא מרכז חינוכי טכנולוגי שבו לומדים תלמידים ותלמידות דתיים, חילונים וחרדיים. אמי"ת טכנולוגי באר־שבע קיים מעל 40 שנה והצטרף לרשת אמי"ת בשנת 1998. כיום לומדים בו כ= 130 תלמידים.



בית הספר שם לו למטרה לטפח בני נוער, לגרום לתלמידים להאמין בעצמם, להעלות את תחושת המסוגלות שלהם, להגדיל את מרחב אפשרויות הבחירה שלהם לעתיד, להפכם לאזרחים עצמאיים ומתפקדים ולקרב אותם למסורת ישראל. מגמות הלימוד בבית הספר הן מקצועיות ומגוונות ביניהן ־ תקשוב, מכונאות וחשמל רכב, עיצוב – התמחות בגרפיקה ממוחשבת, התמחות בעיצוב מוצר מעץ, אדריכלות נוף, עיצוב שיער ועוד.



אלף כבאים- תכנית כבאים צעירים (ויצ"ו):


בבית הספר ויצו נחלת יהודה בראשון לציון ישנו מסלול ייחודי של כבאות ולימודי סביבה במהלך הלימודים, שנמשכים כ־3 שנים, התלמידים לומדים חומר עיוני ומעשי. במהלך היום נלמדים החומרים התיאורטיים כמו: חקירת דלקות, טיפול בחומרים מסוכנים, חילוץ נפגעים בתאונות דרכים, החייאה, ואחר הצהריים התלמידים מבצעים פעילות בשטח שכוללת אימונים פיזיים וכיבוי שריפות. בנוסף מפעילה ויצ"ו עוד בתי ספר מקצועיים לא שגרתיים, כך למשל מתגאה הרשת במגמת גננות ושתלנות עם התמחות באקולוגיה.



בכפר הנוער גן ונוף בפתח תקווה נמצא בית ספר החקלאי לגננות ושתלנות היחיד בארץ שקיים כמעט 100 שנה (משנת 1922). התלמידים לומדים מקצועות הקשורים לחקלאות ושתלנות, אילוף כלבים, רפואה וטרינית, רפואת צמחי מרפאה תבלין ובושם, משק חקלאי עם מעבדות הייטק.


בית ספר ויצו נחלת יהודה, מגמת כבאות. צילום: כפיר סיון
בית ספר ויצו נחלת יהודה, מגמת כבאות. צילום: כפיר סיון


מחוץ לחוק


כפר "רוח מדבר" הוא מסגרת טיפולית לנוער עובר חוק, המצוי בקצה הרצף הטיפולי של אוכלוסיית הנוער בסיכון שמקבל שירות ומענה מבית הספר. חלופת המעצר "שיטה" מיועדת לנערים עוברי חוק בני 14־18, המצויים בהליך מעצר עד תום ההליכים, שביהמ"ש מבקש לבחון עבורם אלטרנטיבה טיפולית־שיקומית. השהות במסגרת נעה בין שלושה לשישה חודשים, ומטרתה לסייע לנערים בהתארגנות ולאבחנם לקראת השמה במסגרת ארוכת טווח. במסגרת שוהים 24 נערים.



הנערים שמגיעים לבית הספר בתחילת השהות הם חסרי אמון ובעלי דימוי עצמי וסף תסכול נמוכים. בוחן המציאות שלהם אינו יציב, הגבולות הפנימיים שלהם לוקים בחסר והם נעדרים שליטה פנימית. כל אלו מלווים בתחושות קשות של כעס, ייאוש, כישלון, בדידות וריקנות. כמו כן, רבים מהנערים והנערות הם בעלי לקויות למידה. בהגיעם לכפר "רוח מדבר", הנערים פוגשים מערכת השכלה רחבת היקף במסגרת תוכנית היל''ה, הפועלת במסגרת תחום קידום נוער, האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך. תוכנית זו נותנת מענה אישי לכל נער או נערה. הלמידה בבית הספר היא פונקציונלית ומכוונת לפיתוח יכולות קיימות. צוות המורים מחויב, מקצועי ומכוון אל המטרה: להביא את הנערים להישגים ראויים לציון, ובראש ובראשונה לעבור את מחסום הכישלון ולחוות הצלחה בתחום הלימודי, לעתים לראשונה בחייהם. המקצועות הנלמדים במסגרת בית הספר הם הבעה ולשון, אזרחות, אנגלית, מתמטיקה, לימודי השואה, גיאוגרפיה ועוד.



הכיתות במערכת ההשכלה מונות עד שמונה תלמידים. המורים מוכשרים ועוברים השתלמויות רחבות היקף כדי להתמקצע במגוון תחומי דעת. לכל תלמיד נבנית תוכנית למידה אישית, המותאמת לרמתו ובוחנת את התפתחותו מדי חודש. אחת לחודש מתקיימות ועדות העוקבות אחר ההתקדמות, ואם יש צורך בשינוי ובהתאמה מחדש, מתקנים את התוכנית בהתאם להצלחתו ולהתפתחותו.



אסירים, דת ופמיניזם


בתיכון "הרטמן" בירושלים מתנהל פרויקט התנדבותי שבמסגרתו נפגשים תלמידי תיכון פעם בשבוע בשעות הערב עם אסירים השוהים בהוסטל, לאחר שנוכה שליש מתקופת מאסרם. התלמידים נפגשים עם האסירים ועושים איתם פרויקטים משותפים לתרומה בקהילה, בשיתוף עם הרשות לשיקום האסיר, אוכלים יחד ארוחות משותפות, תורמים לקשישים בחורף ועוד.



מדרשיית "הרטמן" לבנות היא מוסד חינוכי יחיד מסוגו בארץ. זהו בית ספר ניסויי לפמיניזם דתי, המשלב בין מסורת, לימודי יהדות אינטנסיביים ומחויבות להלכה ובין אידיאולוגיה פמיניסטית וערכים מודרניים דמוקרטיים. בית הספר מחויב לנושא המגדר - לא רק בתחומם של השיעורים – אלא בכל, וזו השפה הבית ספרית. גם הניהול נשי, והוא אינו היררכי, אלא שיתופי. במדרשייה כמה תוכניות חדשניות, כתוכנית גוף־נפש־תנועה, המשלבת שיעורי מחול וסדנאות עיוניות המעמידות במרכז את נושא גוף האישה ומנסות לייצר שיח אחר על הגוף. "מגדר ומשפחה" הן שתי יחידות לימוד לבגרות, שבמסגרתן התלמידות עוסקות בשיעורים בסוגיות כמו מעמד האישה ביהדות, זרמים שונים בפמיניזם, נשיות וזוגיות ונישואים וקריירה, הכל בראייה יהודית־מגדרית. בבית המדרש הנושא של פמיניזם דתי נותן מקום לנשים במרחבים שמהם הן בדרכך כלל מודרות במסורת היהודית כמו בית הכנסת. התלמידות הן שותפות מלאות בהובלת תפילות וקריאה בתורה. לימודי הלכה הם אתגר לבית ספר המודרני והפמיניסטי.



פנימיות חינוכיות למצוינות


במסגרת האגודה לקידום החינוך פועלות כמה פנימיות חינוכיות, בהן "בויאר" ו"שטיינברג", המיועדות לתלמידים מצטיינים מהפריפריה המעוניינים ללמוד בבתי ספר איכותיים. 



תלמידי פנימיית "בויאר" לומדים בתיכון "בויאר" היוקרתי בירושלים, ואילו תלמידי פנימיית "שטיינברג" לומדים בבתי הספר ברחבי העיר כפר סבא. בפנימיות מדגישים מצוינות והתנדבות ונתינה. לאחר שעות הלימודים, הילדים ממשיכים להתמקד בלימודים במרכזי למידה בסיועם של מורים פרטיים ובד בבד הם משתתפים בתוכניות ובחוגים כמו יוניסטרים, תוכנית יזמות עסקית לנוער הפועלת ב"בויאר"; נוער "לתת",  סניף של תנועת נוער ההתנדבות הגדולה הפועל אף הוא ב"בויאר"; ותוכנית מנטורינג באינטל, הפועלת ב"שטיינברג", ובה כל תלמיד מגיע לאינטל אחת לשבוע ומבלה עם עובד החברה, שחונך אותו, מסייע לו בלימודים, פותח בפניו דלת לעולם ההייטק ומשמש כאח בוגר.



כמו כן, במסגרת האגודה לקידום החינוך פועלים כפר הנוער למנהיגות "סינדיאנה", המיועד לנוער ערבי, השם דגש על מצוינות ועל פיתוח זהות תרבותית, במטרה להכשיר ולפתח שכבת מנהיגים צעירים וחברתיים, שיהיו מעורבים בחיי החברה הערבית־ישראלית והכלל ישראלית וישפיעו עליהם; מסלול הלימודים הממלכתי לבנות "ענבר", המבוסס על מודלים מהעולם שמצאו כי בנות הלומדות במסגרת נפרדת מגיעות להישגים גבוהים יותר, פונות יותר ללימודי מדעים ומפתחות מודעות חברתית גבוהה יותר; וסמינר "שושנים" למדעים ואומנויות, המיועד לבנות חרדיות מצטיינות ומשלב לימודי קודש עם לימודים לתעודת בגרות במדעים ואומנויות.