לפני שבוע התפרסמו תוצאות מבחני פיזה ל-2018 שהראו כי הפערים בין המגזרים מוסיפים להתרחב כשאף חלה צניחה בהישגי התלמידים בחברה הערבית וכעת, מחקר חדש של מכון אהרן למדיניות כלכלית, מראה כי באופן לא מפתיע, גם באקדמיה הפערים גדלים.

מדובר במחקר שנערך ע"י חוקרי מכון אהרן למדיניות כלכלית, בבית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, המראה כי הפער בין סטודנטים ערבים ליהודים בקרב מקבלי התארים גדל מ-23% בשנת 2000 ל-38% בשנת 2017. מדובר בנתונים לא מחמיאים למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), המתגאה בגידול של מעל 100% במספר הסטודנטים מהחברה הערבית לכלל התארים וכן עלייה במספרם לתואר ראשון מ-10% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון ב-2008/09 ל-17.7% כעבור עשור ב-2018/19. החוקרים מסבירים את הפערים בכך שאופן חישוב נתוני המל"ג מוטעה, משום ששיעור הערבים בקרב הצעירים השתנה לאורך השנים ועומד כיום על כ-30% ובנוסף, קבוצת ההשוואה הנכונה של הערבים היא לאוכלוסייה היהודית שלא כוללת את החרדים.

לפי הנתונים העולים מהמחקר, רק 16 מכל 100 גברים ערבים פונים ללימודים אקדמיים בישראל, ורק 9 מתוכם מסיימים בסוף את לימודיהם זאת בעוד שכמחצית מהגברים היהודים עושים זאת. החוקרים מסבירים זאת בכך שלרוב הסטודנטים מהחברה הערבית אין בגרות המאפשרת לימודים אקדמיים. כך לדוגמא, 70% מהערבים מסיימים תיכון ללא בגרות המאפשרת להם להשתלב באוניברסיטאות, לעומת כמחצית מקרב היהודים (47%), כאשר נתון זה כולל בתוכו את האוכלוסייה החרדית, כך שהנתון בפועל נמוך בהרבה.

כמו כן, קיים מחסום מעבר הבחינה הפסיכומטרית בציון מרבי, המונע מרבים בחברה הערבית כניסה לאקדמיה. מכשול נוסף ואולי הקשה ביותר הוא היעדר השפה העברית או שליטה לא מספקת בה, החוסמים לימודים גבוהים במרבית המכללות והאוניברסיטאות.

ד"ר מריאן תחאוכו מעורכות המחקר, התייחסה לממצאיו ואמרה כי "לעלייה ברמת ההשכלה, בעיקר האקדמית, תפקיד משמעותי בצמצום פערי ההכנסה, התעסוקה והפריון בין ערבים ליהודים. למרות העלייה ברמת ההשכלה בחברה הערבית בשנים האחרונות, בעיקר של הנשים, הפערים מול החברה היהודית לא רק שלא הצטמצמו, הם אף התרחבו".

ד"ר תחאוכו הוסיפה כי "לאור תוצאות מבחני הפיזה האחרונים, אין מקום לאופטימיות גם לגבי העתיד. ההישגים של הערבים בפיזה ירדו בשנים האחרונות מה שהביא להרחבת הפערים מול היהודים. ממוצע הציונים של הערבים הישראלים בכל תחומי האוריינות נמצא בתחתית הרשימה ונמוך אך ממדינות כגון ירדן ולבנון. אם בוחנים את שיעור התלמידים הישראלים המצטיינים במבחני הפיזה ניתן לראות שיש 0% ערבים. איך יתכן שבקרב התלמידים הערבים שמהווים רבע ממערכת החינוך בישראל אין ולו תלמיד מצטיין אחד? אלה נתונים מדאיגים המעידים על בעיה אמיתית במערכת החינוך בישראל בכלל ובמערכת החינוך הערבית בפרט, ואם קובעי המדיניות ימשיכו לטמון את הראש בחול ולהתחמק מאחריות אנו נמצא את עצמנו בעתיד הקרוב במצב מאוד עגום שיבוא לידי ביטוי בכל ההיבטים הכלכלים וישפיע על רמת החיים של כל אזרחי המדינה".

"לאור תוצאות מבחני הפיזה האחרונים, אין מקום לאופטימיות גם לגבי העתיד". ד"ר תחאוכו. צילום: יח"צ"לאור תוצאות מבחני הפיזה האחרונים, אין מקום לאופטימיות גם לגבי העתיד". ד"ר תחאוכו. צילום: יח"צ

לא מחכים לרפורמה

בתוך כך, מי שלא ממתינה לרפורמה כוללת בחינוך בחברה הערבית היא תוכנית מינוף - סדנאות לדוקטורנטים ערבים במדע וטכנולוגיה של קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת "אלרואד". בתוכנית משתתפים 120 דוקטורנטים הלומדים בטכניון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון.

כיום רק כ-7.1% מקרב הלומדים לתואר שלישי הם סטודנטים ערבים - 828 בלבד וזאת למרות שלפי נתוני המל"ג חל גידול במספרם לאורך העשור האחרון של יותר מ-100% ובשנת 2008/09 למדו 380 סטודנטים בלבד.

אותם 120 דוקטורנטים משתתפים בתוכנית שהחלה כפיילוט לפני שנתיים ומטרתה לסייע להם במכשולים בכל אחד משלבי ההתפתחות האקדמי, על מנת לבנות תשתית לחיזוק הסטודנטים מבחינת מיומנויות ויכולות בינאישיות, כדי להעלות את סיכוייהם להשתלב בפוסט-דוקטורט, באקדמיה ובתעשייה.

אחמד מואסי, מנהל תחום חברה ערבית בקרן אדמונד דה רוטשילד, מתייחס לפערים בין סטודנטים מהחברה הערבית ליהודית ואומר כי "סטודנטים ערבים מסיימים מערכת חינוך של 12 שנו"ל ויקח להם הרבה זמן, אנרגיה ומשאבים לצמצמם את הפערים שיש להם אל מול הסטודנטים מהחברה היהודית כדי להגיע להשכלה הגבוהה. גם אלה שמגיעים למערכת ההשכלה הגבוהה לשלב הדוקטורט זה לא בזכות מערכת החינוך אלא על אף המצב העגום ובכל זאת יש הצלחות. יש הצלחות בזכות מודעות גדולה בקרב ההורים שהם רוצים להתקדם וללמוד, אנשים מחפשים חלופות ואלטרנטיבות שיכולות לסייע להם להשתפר בלימודים ולהיכנס לאקדמיה והתרומות האחרות שנותנות ליווי ומעטפת ותוכניות ממשלתיות של המל"ג".

"התוכנית מאוד משמעותית עבורם והביאה לשיפור תחושת המסוגלות העצמית שלהם שעלתה בצורה גבוהה", אומר מואסי. "אנחנו מתמקדים בלתת להם מעטפת שתשפר את היכולות האישיות שלהם והידע שלהם על מנת לסיים את הדוקטורט בצורה יותר טובה. חושפים אותם לתעשייה, עורכים להם ביקורים אצל חברות כי אפיק התעשייה לא תמיד מוכר להם. מראים להם את אפשרויות התעסוקה הפוטנציאליות ומעוררים בהם מוטיבציה ופותחים את הראש לכיוונים נוספים לגבי העתיד שלהם".