"על ילדים ושקרים"- איך כדאי להגיב?
"אין הורה שלא מכיר את תופעת השקרים אצל ילדים, בין אם זה שקר מתוק ותמים כמו "לא נגעתי בשום ממתק" כשכל הפה שלהם מרוח אבקת סוכר ושוקולד, לבין שקרים גדולים יותר שאף עלולים להוות לילדים ולמתבגרים שלנו סכנה אמיתית. אז בואו נעשה סדר כדי שאתם ההורים. תבינו יותר ותדאגו פחות".
"ילדים מתחילים לשקר כבר בגילאי 3-5 ולרוב אלו יהיו שקרים שקל מאוד לזהות תוך שימוש מופרז בדמיון ובמטרה ברורה לחמוק מעונש או תוצאה שלילית שעלולה להגיע מצד ההורה/המבוגר. השקר כשלעצמו מספר לנו שהילד שלנו דווקא מבין מצוין את הכללים המצופים ממנו והעובדה שהוא מסוגל לספר משהו אחר מהמציאות מעידה על יכולות טקטיות כמו הפעלת מניפולציה על האחר (עיוות האמת) ועל התפתחות תקינה של המוח".
סיבה נוספת לשקרים אצל ילדים שמגיעה בשלב מאוחר יותר היא האדרה עצמית, כלומר העצמה ושדרוג המציאות
"חשוב להבין שילד ובעיקר מתבגר לא חייב לספר לנו הכל, יש לו זכות לפרטיות וכחלק מנפרדות מההורה הוא מעוניין להשאיר לעצמו חלק ממה שקורה לו וזה טבעי. כן חשוב לדייק ולומר את המסר הבא כדי שבמידה והוא מרגיש אי נוחות או משהו יושב לו בבטן ואולי אפילו מסכן אותו או מישהו אחר, תמיד הוא יוכל לפנות אלינו ולשתף בזמן אמת. המסר הוא "אנחנו נאמין לך, נקשיב וננסה לעזור לך".
המטרה ההורית שלנו היא תמיד לבנות מערכת יחסים עם אמון הדדי וכבוד, תקשורת בריאה ואווירת שיתוף פעולה וכנות
זכרו, מאחורי כל שקר/התנהגות יש צורך ורגש של ילד שלא מקבל מענה וברגע שנתייחס לסיבה שמאחורי השקר (לדוג' אם זה נובע מצורך בתשומת לב ולכן ממציא דברים), נוכל לטפל ישירות ולהגיע לפתרון ע"י דיאלוג עם הילד מבלי שהוא יצטרך להשתמש בקלף השקר. במילים אחרות, תבדקו מה הרווח שיוצא לו מהשקר ומה המוטיבציה שלו לפעול כך.
זכרו ששקרים של ילדים פורחים בסביבה כוחנית ושולטת. ככל שהילד ירגיש נשלט יותר וחסר יכולת להביע את עצמו באופן גלוי, כך הוא פשוט יהפוך להיות מאסטר בשקרים. השקר עצמו נותן לילד כוח וכלי להתמודדות מול ההיררכיה שהוא עומד מולה. מציעה לכם להיזכר בשקרים שהייתם מספרים להורים שלכם ובכך להצליח להזדהות עם הר"מ.
אז קבלו 10 דרכים כיצד להגיב לשקרים:
1. אל תוכיחו אותם. תחושת ההשפלה כש"נתפסים על חם" רק גורמת לכדור שלג של שקרים ונקיטת עמדה מתגוננת. אל תעמידו אותם במבחן כמו "בוא נבדוק אם המברשת שיניים שלך רטובה" כדי להוכיח שהוא באמת צחצח שיניים.. דברו איתם על זה בצורה גלויה בצד וספרו להם שאתם יודעים ושאין צורך לשקר.
2. תשאלו את עצמכם את השאלה ההורית המכוננת לפני כל תגובה "מה חשוב לי ללמד אותו עכשיו?" תבדקו קודם מה המסר שאתם רוצים להעביר ומהו הערך שמאחורי. (שימו לב איזה ערך שוקל קצת יותר כרגע בסיטואציה).
3. עודדו אותו לומר את האמת, כשהוא משתף אתכם מה *באמת* קרה ומודה שלא צחצח שיניים או שכן אכל את הממתק או אפילו משהו חמור וגדול יותר- תאמרו לו לפני הכל תודה שאתה כנה ועודדו אותו על כך לפני שתתחילו להטיף לו ולבקר אותו.
4. הקפידו על מנטרות בשגרה. "בבית שלנו מדברים על הכל", "אדם ישר- מאושר" "אני בוחרת להאמין לך" "אני סומכת עליך" ועוד משפטים שיחלחלו ויגרמו להפנמה של כנות שעדיפה על פני שקר.
5. היו אתם דוגמא אישית לאמירת אמת גם מול אחרים וגם מולם. לא לומר מטעמי נוחות "המכולת כבר נסגרה" "יבוא שוטר אם לא תאכל" ועוד המצאות בסגנון. המון פעמים אנחנו משדרים לילדים מסרים כפולים לגבי ערכים שונים. גם כאן הם שומעים ורואים אותנו מסלפים את האמת בכל מיני מצבים ומבינים שזה לגיטימי ומשתלם. בנוסף, ברגע שאנחנו מרחמים עליהם מפני גילוי אמת כואבת ולא משתפים אותם- הם חושדים ומרגישים באינטואיציה שמשהו קרה והמוח שלהם מפתח תסריטים גרועים יותר לגבי המציאות ולכן חשוב בצורה תואמת גיל, לשתף אותם במה שקורה במקום לומר "לא קרה כלום", "הכל בסדר" (לדוגמה במקרה מוות של אדם קרוב).
6. אל תשאלו שאלות רטוריות או מאשימות ברגע שהשקר ברור לכם. תשאלו שאלות מכוונות ומקדמות כמו "מה תעשה אחרת בפעם הבאה?" במטרה ללמוד ממה שקרה ולמנוע מקרה נוסף, או "איך היית מרגיש אם אני הייתי משקרת לך?" במטרה לייצר אמפתיה אצל הילד.
7. תבדקו מה השקר שהכי חוזר על עצמו אצל הילד, לדוג' נושא שיעורי בית. תנו את ההתייחסות לקושי שיש לילד להתחמק מהנושא ולשקר לכם במקום להתייחס לשקר עצמו. ברגע שנרד לשורש העניין וניתן מענה לצורך, זה ייפתר סופית.
8. אל תיבהלו מהשקרים. הילד שלכם ככל הנראה לא יגדל להיות שקרן פתולוגי או עבריין ואין לכם באמת איבוד של שליטה עליו. זו כן צריכה להיות נורת אזהרה למשהו עמוק יותר שקורה איתו ולהזמין אתכם לחקור ולהתעניין בילד בפתיחות ובסקרנות.
9. התגובה הטובה ביותר כשאתם מרגישים כעס/אכזבה/זעם/תסכול/ייאוש/בושה וכו' ממעשה שקרי שתפסתם את הילד שלכם היא קודם כל לתפוס מרחק מהסיט' ולבחור שלא להגיב באותו הרגע וכן להגיב בקור רוח אחרי הרגש המכאיב יחלוף.
10. התמקדו בלקיחת אחריות ותיקון המעשה מאשר בחיפוש אשמים. עדיף לקחת אחריות ולהתקדם מאשר להתעסק בעבר. כשילד מרגיש הוא יכול להודות ולא להישפט על כך הוא יכול לחשוב על תיקון הטעות במקום להתחמק ולגלגל את האשמה על מישהו אחר. התגובות שלנו קריטיות להמשך ההתנהלות של הילדים. אם ניתן קרקע תומכת לאמירת אמת ואם נגיב בפרופורציות למקרים ולא מיד נצעק/נלחץ/נעניש- נוכל לעזור להם למצוא אלטרנטיבה לשקר ודרכים אחרות לפתור סוגיות ובעיקר לחזק את המרחב הבטוח מולם.
לסיכום, שקרים הם עניין טבעי ונורמלי שכולנו חוטאים בו מידי פעם, לכם בדיוק כמונו גם הם ישתמשו בשקרים מידי פעם. לשאלות נוספות וניתן ליצור איתי קשר בכל נושא הורי.
ליטל גרינברג, "אמא יכולה" מאמנת אמהות.
https://instagram.com/litalgrinberg_ima_yechola?igshid=YmMyMTA2M2Y=