על רקע העלייה בריבוי במקרי אלימות במערכת החינוך, מנהלי מוסדות החינוך מצביעים על הגורמים לעלייה ועל הכלים להם זקוקים כדי למגר ולטפל בתופעה.
"חשוב לזכור שאנחנו מתמודדים על חסכים רגשיים רבים שנוצרו במהלך תקופת הקורונה", מסביר איל חסן, מנהל בית ספר בית יחזקאל באשקלון. "בתקופת הקורונה הילדים לא הגיעו לבית הספר, הסתגרו בבתים, למדו בזום, מה שגרם להם לחרדות וקשיים. אלו התפתחו לגילויי אלימות עם החזרה לשגרה". בנוסף, קשה לחנך את התלמידים לשיח בריא ומכבד כשמנהיגי הציבור בעצמם לא מאמצים זאת".
"סיבה אפשרית נוספת הינה הפחתה בסמכות ההורית בבית – ההורים נמצאים מעט זמן עם הילדים, מתקשים לנהל שיח קונסטרוקטיבי במקרה הטוב, או נותנים גיבוי מעבר לנדרש כאשר הילדים מתנהגים בצורה לא הולמת. וכדי שהילדים יתנהגו כשורה – אנו צריכים להיות מנהיגים. ועל כן הוועידה של אשמורת הסתדרות המורים בשבוע הבא בנושא מנהיגות חשובה מאין כמותה", הוסיף.
עם כל הקשיים הקיימים היום במערכת החינוך, המנהלים מאמינים שיש סיבה לאופטימיות. "אני סופר אופטימי. יש אמון בין קהילת ההורים לבית הספר, כאשר אני רואה שכל שנה הורים נלחמים לרשום את ילדיהם לבית הספר, אומרים תודה כל בוקר בשער ומשתפים פעולה עמנו באופן מופתי – אני יודע שהדור שלנו בידיים טובות." ציין אייל.
ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה סבורה שהמדינה צריכה להיכנס לעובי הקורה בכל מה שקשור לתופעת האלימות במערכת החינוך, "בתי הספר הם בבואה של החברה הישראלית וזה נושא שחייב לקבל פתרון עומק כי בתי הספר לבדם לא יוכלו להתמודד עם התופעות הללו. בדיוק כפי שהמדינה מתערבת במשבר הדיור, כך היא צריכה להביא פתרונות לגל האלים שפוקד אותנו כי הסברה לבדה לא תספיק. אנו צריכים משטרה חזקה שתיכנס לתמונה באירועי האלימות ותייצר הרתעה שאינה קיימת עוד."
האלימות במערכת החינוך אינה נחלתה רק של מוסדות חינוך בחברה היהודית, מוסדות החינוך בחברה הערבית רשמו עלייה גם כן. שירין מחארב, מנהלת בית ספר אל זהרא בלוד שיתפה על מקרי האלימות, ואילו כלים נדרשים ממנהל כדי להתמודד עם האלימות: "חייב להראות חזון לתלמידים. וכדי שמנהל יוכל לקדם את החזון שלו. יש את ארגז הכלים המלא, ויש לו את הסמכות לקבוע תכני ופעילות, עם מינימום מקלות בגלגלים. אנחנו נמצאים עם התלמידים 8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע – אין לנו את ה'פריבלגיה' ללמד רק את החומר הנלמד, אנו צריכים גם לחנך אותם כבני אדם, ולנסוך בהם השראה".
שירין מאמינה שדווקא השינויים המהירים בחברה וברשתות החברתיות חושפות את הצדדים הייחודיים של הדור הצעיר: " יש נטייה כלל דור להגיד על הדור הנוכחי שהוא חסר חינוך וכישורים, אך זה ממש לא המקרה – הוא פשוט מעצב ומתעצב על ידי העולם החדש.
התלמידים מאוד סקרנים, והחשיבה מחוץ לקופסא היא מה שמאפשרת להיות בוגרים יצירתיים ומוצלחים – אם נמשיך לטפח את הדמיון והיצירתיות שלהם, ובאותה נשימה נספק להם את הכלים האקדמיים והנפשיים שצריך – הם יפרחו", אמרה.
ליאת, שירין ואיל יקחו חלק בוועידת אשמורת למנהיגות מובילת דרך למנהלי מוסדות החינוך אשר תתקיים ב-24.1 באקספו בתל אביב ובה צפויים להשתתף נשיא המדינה, רה"מ, שר החינוך, בכירי מערכת החינוך בעבר ובהווה ובכירים במשק. הועידה מקדמת את הרעיון שבתי הספר הם גופים בעלי ערך עליון לחברה הישראלית והם ממצבים את מנהלי מוסדות החינוך כמנהיגים מובילי דרך.