1. הקמפיין הזה היה רכבת הרים, ואת הפניה הפתאומית המטורללת האחרונה שמרנו לרגע האחרון. המהדורות של שמונה בערב אתמול באו עם בשורה מטלטלת: ציפי לבני יורדת מהרוטציה. וקצת יותר מדויק: היא אומרת ש"אם הרוטציה תמנע הקמת ממשלה, היא תוותר עליה".

נדמה לי שאני היחיד במדינה שלא מבין את המהומה הזו. כשהוכרז האיחוד בין הרצוג ללבני, כולל הרוטציה, שוחחו כל הפרשנים (כולל אני) עם לבני ושמעו ממנה בדיוק את מה שהוכרז אתמול בקול גדול: אם הרוטציה ביני לבין הרצוג תמנע הקמת קואליציה, אז לא תהיה רוטציה.

הדברים נאמרו במשדרים השונים ופורסמו גם בכתובים. והנה אתמול, אותה הצהרה בדיוק, והפעם כותרות ראשיות, בוקה ומבולקה. כל ראשי המפלגות עולים להצהרות טלפוניות בהולות במהדורות הטלוויזיה, מאשימים איש את רעהו בספינים, שקרים, פאניקה ומה לא.

מה שהיה אתמול זה "אירוע תקשורתי". ראובן אדלר קורא לזה "מדיה איוונט" (media event). זה יוצר באזז, זה משתלט על השיח, פתאום כולם דיברו רק על המחנה הציוני - וזה גם מטלטל מעט את הספינה התקועה. בסקרי העומק רואים בבירור שיש סוג מסוים של מצביעים (מנדט וחצי) שלא מצטרפים להרצוג בגלל לבני, אז למה לא לעודד אותם? אבל ערב בחירות, כל ממזר מלך, כל הצהרה היסטורית וכל מהלך סרק - אירוע תנ"כי. מי יודע, יכול להיות שהירידה מהרוטציה תעשה את ההבדל. נדע בהמשך. כרגע, לא ברור אפילו הבדל בין מי למה.
 

2. ההחלטה ללכת על ה"אירוע התקשורתי" בעניין הרוטציה נפלה בשיחה  טלפונית ארוכה בין הרצוג ללבני אתמול בערב. לבני כבר הציעה כמה פעמים לסגת מהרוטציה, ובכל פעם נדחתה. הפעם, לא נדחתה. הרוטציה נחה שם, באמצע החדר שלה ושל הרצוג, כמו קרנף ענק. השיחה בין לבני לבוז'י הוגדרה אתמול "שיחת נפש".

הם דיברו חצי שעה, הוחלט שלבני תנסח מה מודיעים, הרצוג נכנס לראיון טלוויזיוני ברשת זרה, ובשעה 7 וחצי לבני נתנה לו את הנוסח הסופי וכתבי הטלויזיה עודכנו. מאחורי הקלעים, המידע שזרם כל העת על צמצום מסוים בפער, ובעיקר על קניבליזציה חמורה בתוך הימין - מבנט וכחלון לכיוון נתניהו. הרצוג קרא למה שהם עשו אתמול "שחרור צ'אקרה". יש הרבה אנשים בכל מיני קהלים שהדבר הזה עיכב אותם, אמר, ואני מקווה שזה השתחרר עכשיו. לבני מצידה אמרה שהיא עשתה את הדבר הנכון ולא היססה, עכשיו תורו של הציבור.
 

3. הסיפור האמיתי ניטש כעת בין בנימין נתניהו לשלושה שעבדו אצלו פעם: נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ומשה כחלון. כשהבין נתניהו שבנק הקולות שלו במרכז הפוליטי ריק, הוא קיבל החלטה אכזרית (אבל הכרחית): הוא ילך למחנה שלו ויפרק אותו עד היסוד. לא ישאיר מנדט על מנדט. יקח כל מה שאפשר, כי אחריו המבול. בימים האחרונים הוא מנסה לחסל את בנט, ליברמן וכחלון גם. הוא חייב לגמור לפני הרצוג, או לפחות בטווח נגיעה ממנו, הוא חייב להביא יותר מעשרים מנדטים אם הוא רוצה לשרוד בליכוד, יעלה כמה שיעלה.
 

הבעיה היא שבמרוצתו להשגת היעד, עשה נתניהו כמה פאולים לא נעימים, לא נצמד לעובדות ולא לקח שבויים. בחזית מול בנט, למשל, הוא פשוט שבר בפראות ימינה, התכחש לכל מה שאמר ועשה בעבר והבטיח הרים וגבעות (בעיקר ביהודה ושומרון).







עשה פאולים, לא נצמד לעובדות ולא לקח שבויים. צילום: פלאש 90

כפי שנחשף כאן ביום ראשון, נתניהו החליט שאת ההתנתקות ביצעה קדימה ב-2006, ולא הליכוד ב-2005, הוא מתעלם מהעובדה שהצביע פעמים רבות בעד ההתנתקות, והוא יצר, כהרגלו, פנטזיה פרטית לפיה ההתנתקות הזו בכלל לא קשורה אליו. למרבה הפלצות, הוא אמר את כל זה בראיון מצולם, אבל במהומה הנוכחית למי יש כוח להתעכב על זה?
 

ביום שני, בתכנית הבוקר של קשת, הוא הגדיל לעשות ואמר לגלית גוטמן ויואב לימור שאלמלא מדיניותו והצעדים שנקט, "איראן כבר הייתה מתחמשת בפצצות אטום נגדנו לפני הרבה שנים". מדובר במדע בדיוני, על גבול ההזיה הקודחת.

פרופ' עוזי ארד, שהיה היועץ לביטחון לאומי של נתניהו ומקרובי מקורביו, לא התאפק ועלה אתמול לשידור ב"רדיו ללא הפסקה" כדי להסביר שאין לדברים האלה שחר. על פי כל שירותי המודיעין בעולם, כולל הישראלי, האיראנים לא היו יכולים להגיע לפצצת אטום או לכמה פצצות בשום מצב ועיתוי. הם נחסמו עכשיו בהסדר הביניים, הורחקו כדי שנה מהשגת פצצה ראשונה - ונתניהו המציא אגדת עם לילידים כדי לקדם את עצמו. שוב.
 

עם כחלון זה עוד יותר עצוב: במהלך ירוד במיוחד הפיץ הליכוד אתמול, ברגע האחרון ממש, קלטת שמע לאלפי תומכי ליכוד בה נשמע כחלון מביע תמיכה בליכוד וקורא להצביע ליכוד (ב-2013). נתניהו, בציניות, ניצל את טוב הלב של כחלון לפני הבחירות הקודמות, כשנקרא לסייע לדגל, והפך את זה לניוז עכשווי. זה, אחרי שהודיע שכחלון יהיה שר האוצר בממשלתו בכל מקרה. כן, כמו שכחלון מונה על ידו ליו"ר מנהל מקרקעי ישראל אחרי הבחירות האחרונות.
 

בסוף, נתניהו לא יכול לברוח מהעובדה הפשוטה: הוא, בהתנהגותו, בפראנויה שלו, באי היכולת שלו לשאת אנשים מצליחים בסביבתו, הבריח מהליכוד אנשים כמו גדעון סער ומשה כחלון. עכשיו, הגיע הזמן לשלם על זה אבל הוא מנסה, כרגיל, לברוח בלי לשלם.
 

4. יהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות, יאיר לפיד ייצא מהן מחוזק. הוא יצא מהקבר, הוא התבסס בעמדת "התקווה הלבנה הגדולה". הדבר הכי גדול שיכול לקרות לו זה שביבי יקים עוד ממשלה, או שהרצוג וביבי יקימו ממשלת אחדות. במקרה הזה, דרכו של לפיד לראשות הממשלה בפעם הבאה תהיה סלולה.
 

אתמול הוא השתולל. בצדק. על פי לפיד, הירידה של לבני מהרוטציה מוכיחה, באותות ובמופתים, שנתניהו והרצוג כבר סגרו אחדות. הרי בשביל מה צריך להוריד את לבני מהרוטציה, שואל לפיד, אם לא כדי לאפשר רוטציה בין הרצוג לביבי? המחשבה הזו הגיונית ולפיד פיזר אותה אתמול בצדק. אף אחד לא ייפול מהכסא אם הקמפיין הזה יסתיים בממשלה של הרצוג וביבי, רק כי אף אפשרות אחרת לא תהיה אפשרית.
 


יצא מחוזק: יאיר לפיד. צילום: פלאש 90

 

אגב, הדבר הרע ביותר שעלול לדעתי לקרות ללפיד הוא ניצחון של הרצוג וממשלת מרכז-שמאל צרה בה לפיד ייאלץ לשבת עם החרדים. במצב כזה, הוא ייחלש ויאבד את המומנטום. יהיה מה שיהיה, הקמפיין של לפיד היה מופתי והחודשים האחרונים העלו אותו, אישית וציבורית, ליגה שלמה. הוא בליגת העל עכשיו. על האליפות יתמודד בפעם הבאה.
 

5. ועוד לא דיברנו על שאר הדרמות: מה יעלה בגורלו של ליברמן? האם ייאלצו הסוקרים כולם לבלוע את כובעיהם היום בלילה, או שהמשטרה והפרקליטות הצליחו לסיים סוף סוף את הקריירה הפוליטית שלו? האם מרצ ואלי ישי יחצו את אחוז החסימה? מה יהיה עם הערבים? והכי חשוב: האם בנימין נתניהו יצליח להיאחז איכשהו בשלטון ולשמר את חייו הפוליטיים? תשובות בלילה.