5,199 מפגעים הסביבתיים תועדו במשרד להגנת הסביבה בשנים 2022-2018 (עד יוני 2022), כך עולה מדוח מעקב של מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) על אכיפה בתחומי הגנת הסביבה. על פי הדוח, מאז 2013 ועד 2021 חל גידול של 137% במספר המפגעים המתועדים והנזק לכלכלה רק מפליטת גזי חממה ומזהמים לאוויר בשנה נתונה עומד על 31 מיליארד שקלים נכון ל-2018.
עם זאת, ולמרות איפיונה של ישראל על ידי מבקר המדינה כמדינה קטנת שטח, צפופת אוכלוסייה ועם שיעור גדול של תעשייה מזהמת, מציג המבקר בדוח אוזלת יד משוועת של הממשלה שבמשך שנים הפקידה את המשרד להגנת הסביבה על הפיקוח והאכיפה כנגד מזהמים ומאידך מעולם לא שמה בידו את הכלים והתקציבים הדרושים להתמודד איתם כראוי. אבל דוח מבקר המדינה, בהיותו דוח מעקב בנושא זה, מעלה שאלות נוקבות גם ביחס להתנהלות אשכול תעשיות במשרד להגנת הסביבה ובתוכו אגף תעשיות ורישוי עסקים שראשיו אינם מתחלפים שנים ארוכות והתרגלו ל"רגולציה רכה", כזאת שלא באמת מאיימת על התעשיות המזהמות, אם בכלל.
רק תשעה תקנים מאוישים בתחום הפיקוח והאכיפה בכל מחוזות המשרד להגנ"ס מתוך 16 תקנים שאושרו בשנת 2017. מספר זה לא שונה מאז. על הרכזים המקצועיים במחוזות הועמסו תחומים מקצועיים נוספים ללא תוספת תקינה. התוצאות בהתאם: בין 2018 ל-2021 נרשמה ירידה של 44% במספר ביקורות השטח של המשרד להגנת הסביבה במפעלי תעשייה בכל המחוזות. מ-5,680 ביקורות ל-3,182. לא פחות מ-60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים, כאלה שאינם מסווגים כקלים, הם כאלה שלא ננקטו כלל לגביהם פעולות אכיפה (2,203 מפגעים) אם בהליך פלילי או מינהלי. "במצב זה נוצר תחום פעולה המנקז אליו, בשיעורים הולכים וגדלים, את מרבית המפגעים, והם מטופלים על ידי המשרד, אם בכלל, באמצעות הסדרה שאינה מתועדת כנדרש ואינה כפופה לכללים אחידים", כותב המבקר ומוסיף: "הדבר משקף עלייה של 11% בשיעור מפגעים מהותיים הנותרים ללא אכיפה מאז הדוח הקודם".
הדוח מציין כי מדובר בביקורת מעקב אחרי שדוח קודם מצא ממצאים דומים של תת אכיפה נרחבת נגד מזהמים. "בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, וכי מסתמנת ירידה בשיעור האכיפה של המפגעים הנאכפים. בדוח הקודם עלה כי צו סגירה מינהלי הוא אמצעי האכיפה המחמיר ביותר שבסמכות מחוזות המשרד להגנת הסביבה, והנתונים מראים כי המחוזות נמנעים כמעט לחלוטין מהפעלתו אבל גם בנושא זה הליקוי כמעט שלא תוקן והשימוש בצווי סגירה הוא מזערי. הנתונים מצביעים על שיעור של 0.4% מהמפגעים המהותיים שבהם ממוצים ההליכים הפליליים עד תום ומוגש בהם כתב אישום. זאת ועוד, קיימת מגמה של ירידה משמעותית של כ-30% במספר התיקים שבטיפול הלשכה המשפטית והתובעים החיצוניים במשרד.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "חוקים רבים נוספו לסמכות המשרד בשנים האחרונות ואולם המשרד לא קיבל משאבים מתאימים ליישום חוקים אלה ופועל במסגרת מקורותיו הדלים. מצב זה יצר צווארי בקבוק בתחום הפיקוח והאכיפה ואכן, גם מבקר המדינה עמד על הצורך הדחוף בהתאמת המשאבים הדרושים למשרד כדי שיוכל למלא את תפקידיו ומשימותיו בתחום הפיקוח והאכיפה הסביבתית. בכוונת השרה והמנכ"ל להעמיק בממצאי הדוח וליישם את תיקון הליקויים שעלו. במהלך השנים האחרונות מקדם המשרד תהליכים משמעותיים משלב הרישוי דרך הפיקוח ועד האכיפה והתביעה, כגון רפורמה ברישוי סביבתי וגיבוש אסטרטגיה לתחום האכיפה והתביעה".
מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, מסר בתגובה לממצאי הדוח: "המשרד להגנת הסביבה מפקיר את בריאותינו. מספר המפגעים הסביבתיים הוכפל, האכיפה הולכת ונעלמת והליקויים לא מטופלים. המחדל הזה עולה לנו בבריאות וברווחה, לצד נזק של 31 מיליארד שקלים מדי שנה. באופן אבסורדי, במקום שהמדינה תפעל לתיקון העוולות הללו, חוק התשתיות הלאומיות שמקודם בימים אלו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר האנרגיה ישראל כ"ץ צפוי להפוך את חוק אוויר נקי לאות מתה - ולהחמיר בצורה דרמטית את זיהום האוויר והמפגעים הסביבתיים. הדוח החמור הזה כאין וכאפס לעומת מה שצפוי להיות במדינה ללא רגולציה ואכיפה – וכולנו נשלם את המחיר".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר בתגובה לדוח המבקר, כי "הוא מחזק את התחושה הקשה השוררת בקרב הציבור הישראלי ולפיה, בישראל אין מי שדואג לבריאותו כתוצאה מחשיפה לנזקים סביבתיים. אם בעבר, המשרד להגנת הסביבה, צדק בטענתו שאין לו מספיק תקני אכיפה ופיקוח על המפעלים המזהמים, הרי שהדו"ח החמור מבהיר שגם כאשר אושרו התקנים, המשרד בחר שלא לאייש את כולם. כאשר אלו הם פני הדברים, אין פלא שדו"ח הOECD אשר פורסם לאחרונה באשר לפליטות הפחמן ומוקדי זיהום האוויר בישראל, מעיד על כך שרוב הישראלים חשופים לזיהום אוויר כבד וקטלני שעולה בחיים".
"לא זו בלבד שהמשרד להגנת הסביבה אינו ממלא אחר חובתו הראשונית לנקוט ביד קשה ובאפס סובלנות כלפי המפעלים המזהמים הגדולים בישראל, אלא שממשלת ישראל כולה מתנהלת בימים אלו כמי ששבתה את הציבור הישראלי בתוך מערבולת של זיהום וחשיפה למחלות. הממשלה בוחרת שלא לקדם את תמחור הפחמן כנגד אותם המפעלים המזהמים; מסבסדת את עליית מחירי הבנזין והפחם; מפרה ביודעין את החוק (חוק קרן אזרחי ישראל) המחייב להקצות תקציבים גם לקידום אנרגיה נקייה; מבטלת את המס על הכלים החד פעמיים שאמור להיטיב עם הסביבה ועם ההגנה על בריאת הציבור; ממשיכה במתכונת 'עסקים כרגיל' בכל הנוגע להטמנת 80% מהפסולת שאנו מייצרים, האחראית לעשרות אחוזים מפליטת גז החממה מתאן; ופועלת ביודעין לשם הכשלת העברת חוק אקלים מתקדם ושאפתני לישראל. כאשר זאת רוח המפקד, מה לנו כי נלין על כך שהמפעלים המזהמים בישראל 'מצפצפים' על המשרד להגנת הסביבה וממשיכים לקדם את שורת הרווח".
"אדם טבע ודין ימשיך לנקוט בהליכים משפטיים כנגד משרדי הממשלה הרלוונטיים וכנגד המזהמים, בדיוק כפי שפעל כאשר הגיש עתירות לבג"ץ כנגד המשרד להגנת הסביבה, כאשר זה מיאן להביא לאישור התכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר וכאשר הוא מיאן להכריז על אזור התחנה המרכזית בת"א, כאזור מוכה זיהום אוויר. בשני המקרים הללו חייב בית המשפט העליון את המשרד להגנת הסביבה לאכוף את החוק ולהפחית את סכנת זיהום האוויר".