בזמן שרבים מילדי ישראל יציינו היום את ל"ג בעומר בהדלקת מדורות ברחבי הארץ, יש בני נוער שמנצלים את החג הזה דווקא למאבק נגד הבערת אש בשטחים פתוחים, ולמען ההגנה על הסביבה: “אומנם יש מסורת, אבל אפשר לפעמים לצאת מהקופסה ולנסות דברים אחרים".
לירי שוורץ פלג (16) מקריית אתא לא תשתתף השנה במדורה לרגל ל"ג בעומר. “יזמתי השנה ל"ג בעומר ללא מדורה, אלא רק עם על האש", היא מספרת. “הרגשתי שזה מסוכן כי יש מקרים של ילדים שנפצעים ממדורה וגם זה מזהם מאוד את הסביבה, והקרשים שנשרפים מזיקים לאקלים שלנו. התארגנו יחד 30 בנות, וכשהצעתי להן את הרעיון של לוותר על מדורה הפעם, הן קיבלו את זה מאוד יפה, לא היה ויכוח, ואף אחת לא התנגדה לרעיון הזה. זה היה די ברור לכולן שזה בסדר. החוויה המרכזית של ל"ג בעומר היא הביחד".
מתי עלה בך הרעיון לוותר על מדורה?
“המודעות הזו באה לי מהבית תמיד. עוד כילדה אני זוכרת שהחדירו לי בבית את החשיבות של איכות הסביבה והצורך לצמצם ככל האפשר את זיהום האוויר. אם אפשר על הדרך לעזור לאקלים, אז למה לא? חשבתי שזה פתרון שיכול להתאים לכולן".
בקרב בני נוער בסביבתך יש מודעות גוברת לנושא של איכות הסביבה?
“כן, אני יכולה להגיד לך שבבית הספר שלי יש שיעורים רבים של העלאת המודעות לאיכות הסביבה ולמיחזור. אומנם יש מסורת של הדלקת מדורות, אבל אפשר לפעמים לצאת מהקופסה ולנסות דברים אחרים. לפעמים מצליחים וכולם נהנים מזה, וגם הסביבה".
מנגל משותף
על רקע משבר האקלים והמודעות הגוברת לאיכות הסביבה, בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים להימנע מהדלקת מדורות בל"ג בעומר ולציין את החג בדרכים אחרות. “החיים שלנו הם על כדור הארץ, ואם לא נדע לשמור עליו כמו שצריך, אין לנו זכות קיום ועתיד", אומר אלון שוקרון (17), תלמיד הכפר הירוק ויו"ר ארגון “בידיים שלנו". “בהקשר של ל"ג בעומר, מצד אחד לכל אחד יש את הזכות לעשות מדורה, אבל חשוב לשמור על מידתיות. השריפות בל"ג בעומר מאוד מזהמות, כולנו מרגישים את זה גם ביום שלמחרת המדורות. אני וחבריי לא עושים מדורות, אלא הפעם מצאנו אלטרנטיבה, ללכת להופעה של אנה זק. בית הספר שלי סייע לי מאוד בהבנת עומק המשבר שאנחנו נמצאים בו, ואני חושב שכל הנוער בארץ צריך להיחשף לנושא משבר האקלים, כולל הזיהום שנוצר בל"ג בעומר. הרבה יותר אנשים מתים בשל זיהום אוויר מאשר בתאונות דרכים או בפעולות איבה".
איך אתה משכנע בני נוער להימנע מהדלקת מדורות?
“המסר שיש לי לכל האזרחים, ובתוכם בני הנוער, זה שאני מבין שחלק מהמסורת זה להקים מדורה, אבל אולי לא צריך שיהיו הרבה מדורות. במקום שכל אחד יעשה מדורה משלו, אולי לצמצם ולהצטרף למדורה קיימת או להקים מדורה אחת להרבה אנשים. אני מבין את החשיבות, אבל אפשר גם לעשות דברים אחרים. יש לנו ארץ מאוד יפה, וזו הזדמנות לצאת לטיולים וליהנות מהארץ גם בלי מדורה. הדלקת מדורה אינה חובה. אפשר לחגוג בלי מדורות".
גם אורי בוכור (11) ומוריאן מתייב (11), תלמידות בית הספר “מצפה" בבאר שבע, יזמו השנה יחד עם חברותיהן חגיגת ל"ג בעומר ללא מדורה. “אמרנו בשכבת כיתה ה’ שמדורות זה מזהם ושאנחנו לא רוצות לעשות מדורה גדולה, ובמקום זה אנחנו רוצות לעשות מנגל", אומרת מתייב. “מדורות יכולות לגרום לשריפה ומסכנות אותנו ואת הסביבה, וזה גם מזהם את האוויר. במקום שכל משפחה תעשה מנגל משלה, חיברנו את השכבה והחלטנו לעשות מנגל משותף. זה משהו שאנחנו רוצות ליישם באופן קבוע". "כדי לשמור על איכות הסביבה אנחנו לא משתמשות בצלחות ובכלים חד־פעמיים", מוסיפה בוכור. “היוזמה הזו נולדה בעקבות שיח בכיתה על כך שמדורות מזהמות את האוויר. גם מנגל מזהם, אבל פחות ממדורה".
לא חסר לכן מנהג איסוף הקרשים?
בוכור: “זה לא היה חסר לנו. כל התלמידות הבינו שעדיף לחגוג את ל"ג בעומר בלי מדורות כי אם כל אחת עושה מדורה עם משפחתה, אז אין את הביחד, ויותר כיף לחגוג ל"ג בעומר ביחד. זה פתרון שכולם יכולים להרוויח ממנו. ל"ג בעומר בלי מדורה זה עדיין ל"ג בעומר".
יותר מבוקר
לדברי רוני, בת 17 מיהוד, מדורות הן כבר פאסה: "כבר שנים שהרבה מבני הנוער לא עושים את המדורות של ל"ג בעומר כי זה מזהם מאוד את הסביבה, גורם לנזק עצום לאקלים וגורם להתחממות גלובלית. לי ולחבריי יש אלטרנטיבות שאינן כוללות מדורות כי זה מיותר כבר".
אילו אלטרנטיבות?
"אפשר לעשות על האש, ללכת למסיבות, לשבת בבית עם פיצה או סושי ולראות סרט, לשבת בפארק עם גיטרה ותפוחי אדמה אפויים בתנור ביתי ופשוט לדבר. לא צריך מדורות. אתה יכול לחוות את חוויית ל"ג בעומר בלי מדורה. זה גם יותר נוח, אתה יכול ללכת בשכונה בלי להריח עשן ולהיחנק מהעשן בעיניים ובאף שלך. אז תמיד תהיה מדורה פה ושם, אבל זה יותר מבוקר וזה משהו שחשוב במניעת זיהום האוויר. מדורה כבר לא מדברת אליי ולחברים שלי, ואם עושים מדורה, אפשר לעשות אותה בצורה יותר מבוקרת ובקבוצה גדולה, במקום שכל אחד ידליק מדורה משלו. זה גם משמעותי".
לדבריה, תקופת הקורונה העלתה את המודעות לזיהום אוויר שנגרם עקב הדלקת מדורות. "בקורונה לא היה מותר להדליק מדורות בגלל ההגבלות, ואנשים הבינו שאפשר להסתדר ולציין את ל"ג בעומר בלי זה, כך שאני חושבת שהקורונה עשתה הרבה להעלאת המודעות לאיכות הסביבה", היא אומרת. "הקורונה גרמה לאנשים לראות את האלטרנטיבה והובילה אותם לחשוב על פתרונות מקוריים ויצירתיים לחגוג את החג מבלי לעשות מדורה. הרבה בני נוער רואים שאפשר לכייף באותה מידה בלי לזהם את איכות הסביבה, וזה מסר שחשוב לי ולחבריי להעביר. בניגוד לבעבר, ל"ג בעומר הוא כבר לא חג המדורות, אלא חג שאפשר לציין אותו בדרכים חלופיות".
"אנחנו נמצאים בנקודה מאוד קריטית בכל מה שנוגע למשבר האקלים, אז הפחתת המדורות היא קריטית", אומרת ניקה ברדיצ'בסקי (18) מתל אביב, בעבר ראש צוות ממשל של "נוער למען אקלים" וכיום פעילה בארגון. "כל מדורה הכי קטנה פולטת המון פחמן דו־חמצני לאוויר, ואנחנו נושמים את זה, וגם כריתת העצים למדורות פוגעת באספקת החמצן. לכן אני וחבריי חושבים תמיד על דרכים יצירתיות בשביל להפחית את המדורות, למרות המנהג והמסורת של ל"ג בעומר".
מה אתם עושים?
"אנחנו לרוב נפגשים בטבע ועושים פיקניק ומנסים כמה שיותר להימנע מהדלקת מדורות. לפני חמש שנים כולם בכיתה היו עושים מדורות, וכיום זה כבר פחות קורה. יש עיריות שמציעות מופעים בל"ג בעומר במקום בילוי במדורות. הרעיונות האלה מפחיתים את המנהג הזה. הערב אני אפגש עם חברים, אולי בשמורת טבע או בים, ונעשה פיקניק בלי מדורה. אולי נלך גם לאיזו הופעה".
איך חברייך מקבלים את העמדה שלך בנושא?
"בהתחלה זה היה משהו שערערו עליו והיה קשה להבין למה לא להדליק מדורה כי זה חלק מהמסורת, אבל עכשיו הבינו שצריך להפסיק את המסורת הזו כדי לשמור על כדור הארץ. הסתכלות על המצב הנוכחי, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, היא המינימום שכל אחד יכול לעשות. אפשר ללמוד על החג ולדעת שפעם היה נהוג להדליק מדורות, והיום הזמנים והתנאים השתנו. זה משהו שלדעתי צריך לדבר עליו בבתי הספר. המדורה היא חלק קטן מכל המשמעות של ל"ג בעומר".