בלעדי: כחלק משיתוף פעולה ייחודי בין החברה להגנת הטבע, לחקלאים ברחבי הארץ מתבצעות בימים אלה פעולות השבה לטבע של מיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה. המהלך מתבצע במסגרת מיזם "טבע־ביז", המשותף לחברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה, ליקב ברקן ולמועצת הכותנה, שפועלים יחד משנת 2021, להשבה של מינים בסכנת הכחדה אל השטחים החקלאיים.
עד היום נשתלו באזור השפלה והנגב המערבי מעל אלף שתילים, משלושה מינים שונים המצויים בסכנת הכחדה, ב־17 אתרים חדשים בתוך ובשולי השטח החקלאי.
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי בישראל קרקעות סחף בעמקים עובדו כמעט לחלוטין לחקלאות ולכן מינים רבים של צומח אופייני לבית גידול זה מצויים בסכנת הכחדה. גבעות הכורכר וקרקעות החמרה במרכז ובדרום הארץ הן נוף נדיר, הכולל בחובו צומח וחי ייחודיים, אך מרבית שטחן הוסבו לחקלאות ועברו תהליך עיור מואץ. עד כדי כך, שכיום פחות מ־1% משטחים אלו, נותרו כשטחים פתוחים טבעיים.
בפרויקט הייחודי החקלאות הופכת מבעיה לפתרון. 58% משטח המערכת האקולוגית מצוי בשטחי חקלאות, אך רק 5% מוגנים במסגרת שמורות טבע, גנים לאומים ויער טבעי.
יקב ברקן מבצע פעולות השבה של שני מינים הנמצאים בסכנת הכחדה אל שולי הכרמים שלו בשפלה וכיום, לאחר שלוש שנים של פעילות, קיימים ארבעה אתרים חדשים, שבהם ניתן לראות את פריחתו של הסומקן הענקי, המסווג כמין ש"עתידו בסכנה" ואתר נוסף שבו פורחת מרוות איג, מין ייחודי לישראל הנמצא בסכנת הכחדה חמורה. במקביל, מועצת הכותנה החליטה להשיב את המין גלונית פלישתית לשטחים חקלאיים ב־11 אתרים, שבהם התבססו כבר מעל 150 פרטים של מין זה.
שימור עתיד המגוון הביולוגי של הצומח בישראל כולל רתימה של החקלאים המעבדים את השטח, זיהוי המינים המתאימים להשבה, איתור שטחים בעלי פוטנציאל התבססות של הצמח, גידול השתילים ושתילתם בשטחים הנבחרים וניטור לבחינת הצלחת קליטתם והפצתם בצורה טבעית בשטח. הצמחים הנדירים מונבטים ומגודלים במשתלה במסגרת מיזם חינוכי שמוביל המורה רוני שושן, בבית הספר החקלאי של הכפר הירוק. התלמידים מלווים את הגידול בכל שלביו עד לשלב השתילה בשולי השטח החקלאי. המיזם מלווה בניטור מקצועי במסגרת עבודת דוקטורט של מירב לבל המתמחה בשימור צמחים בסכנת הכחדה.
ליהי ברקן, מנהלת מיזם טבע־ביז בחברה להגנת הטבע, מציינת: "החזון שלנו, הוא שמרבית החקלאים בישראל יהיו מעורבים בפעולות אקטיביות של שימור והשבה של מינים בסכנת הכחדה".
תמר רביב, ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, מוסיפה: "בהתאם למחויבויותיה של ישראל לאמנת המגוון הביולוגי, עלינו לקדם את ההגנה על 30% משטחי כלל המערכות האקולוגיות היבשתיות עד 2030. ישנה חשיבות רבה לבצע פעולות המשמרות את התפקוד של המערכות הללו גם בשטחים שאינם מוגנים כשלעסקים ולמגזר החקלאי יש תפקיד חשוב בהקשר הזה".