הקפיצות למרחקים ארוכים הן אחד המאפיינים הבולטים של הקנגורואים, אולם מחקר חדש מעלה כי מרבית הקנגורואים הקדמונים שחיו באוסטרליה נהגו ללכת על שתי רגליים, אך הם נעלמו עם הגעתם של בני האדם ליבשת לפני 50 אלף שנה.
המחקר החדש, שהובילה פרופ' כריסטין ג'ניס מאוניברסיטת בריסטול, בחן מאובנים של עצמות קנגורואים עתיקים וזיהה שינוי אבולוציוני. לפני כ־25 מיליון שנה, מרבית הקנגורואים עדיין הלכו על ארבע רגליים, כפי שהיה מאז שהופיעו לראשונה לפני כ־40 מיליון שנה, אם כי היו קנגורואים שקיפצו למרחקים קצרים.
לפני כ־10 מיליון שנה בעלי החיים הגיעו למשקל של יותר מ־20 ק"ג, ומרביתם החלו לנוע על שתי רגליים. כעבור 5 מיליון שנים נוספות התפתחו הקנגורואים המודרניים, שהגיעו למשקל של 90 ק"ג וקפצו על רגליהם האחוריות למרחקים גדולים יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר. הסיבה לכך הייתה הצורך לעבור בין מאגרים מים מרוחקים, אחרי שהאדמה הפכה לצחיחה יותר.
עם זאת, המחקר ציין כי הקנגורואים הקופצניים השתייכו למספר מצומצם של שושלות יוחסין של הקנגורואים, כולל האבות הקדמונים של הקנגורו האדום והקנגורו האפור של ימינו. כמעט כל הקנגורואים האחרים לא קפצו והלכו על שתי רגליים אחוריות, אולם הם נעלמו לפני 50 אלף שנה.
"אנחנו רוצים שאנשים יבינו שהקנגורואים הגדולים היו יותר מגוונים עד לפני 50 אלף שנה, וזה גם אומר שאזורי המחיה באוסטרליה היו שונים מאשר היום", אמרה ג'ניס ל"טיימס" הבריטי. "למעשה, הקנגורואים המודרניים הקופצים הם יוצאי דופן באבולוציה של הקנגורו".