ב־2.2.22 פורסם לראשונה ב"מעריב" סיפור ההצלחה הראשוני של פרויקט ממשלתי ראשון מסוגו - פרויקט "סימביוזה תעשייתית", המחבר בין יצרני פסולת מצד אחד לצרכני הפסולת כחומר גלם מצד שני, תחת הרעיון: "פסולת של מפעל אחד היא חומר הגלם של מפעל אחר".

במשרד להגנת הסביבה העריכו אז כי בתוך שלוש שנים התועלת למשק מהפרויקט ביחד עם יישום שלבים נוספים תגיע ל־400 מיליון שקל. הבוקר (חמישי) אנחנו מפרסמים לראשונה כי במחצית הדרך, שנה וחצי אחרי ובתום שנת הפעילות השלישית של הפרויקט, החיסכון למשק מעסקאות חילופי החומרים בין מפעלים בלבד כבר הגיע לכ־101 מיליון שקל. הפרויקט משיג את יעדיו עם גיוס של מעל 5,100 לקוחות שהם יצרני פסולת בתחומים שונים וביצוע מעל ל־220 עסקאות סימביוזה בכלל המגזרים והחומרים במשק, נכון לפברואר האחרון.

פרויקט "סימביוזה תעשייתית", ביוזמה משותפת של מנהל תעשיות במשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, הוא גולת הכותרת של עידוד הכלכלה המעגלית בישראל מצד משרדי הממשלה. ההרשמה והשירות לתעשייה ניתנים בחינם במימון ממשלתי והפרויקט מטפל בכשלי שוק של היעדר מידע מספק על השחקנים בשוק חומרי הגלם, עלויות עסקה גבוהות והיעדר כדאיות כלכלית לביצוע עסקאות.

כתוצאה מכשלים אלו, מוטמנים מיליוני טונות פסולת בקרקע, שיכולים להוות משאב יקר ערך. בהמשך הדרך מקווים דרגי המקצוע במשרדי הגנת הסביבה והכלכלה להרחיב את הפרויקט גם לזרמי פסולת רוחביים במשק, אשר זוהו כבעלי פוטנציאל למניעת הטמנה משמעותית: פסולת בניין, בוצת ביוב, פלסטיק מתחנות מעבר ומחקלאות ועוד.

הפרויקט מהווה הזדמנות כלכלית משמעותית למגוון גדול של ענפים במשק, החל מהתעשיות הגדולות, דרך מפעלי מיון ופסולת אזוריים וכלה בעסקים קטנים ובינוניים, הן בהפחתת עלויות טיפול בפסולת והן ברכש או קליטת חומרים ממוחזרים בעלות מופחתת.

ד"ר אוהד קרני, מ"מ ראש אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, מסביר: "סימביוזה תעשייתית היא דוגמה לתרומה של גישת הכלכלה המעגלית לפריון המשק. על ידי הפיכת הפסולת של מפעל אחד למשאב עבור מפעל אחר, אנו גם מפחיתים פגיעה סביבתית וגם תורמים לתחרותיות ולשגשוג של התעשייה". עוז כ"ץ, ראש מנהל תעשיות במשרד הכלכלה, מוסיף: "פרויקט הסימביוזה הוא פרויקט חדשני ושאפתני, שלו תועלת משמעותית מאוד, לצד עלויות נמוכות באופן יחסי. אנחנו רואים היענות גדולה של התעשייה לתוכנית ורצון לעשות שימוש טוב יותר בפסולת, לא רק מטעמים כלכליים, אלא גם מטעמים סביבתיים".