המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (רביעי) את מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2022 של 572 המפעלים הגדולים בישראל. בניגוד לתחזיות, בשנת 2022 נרשמה עלייה של 3.5% בפליטת גזי חממה לאוויר בישראל שהגיעה ל-81.1 מיליון טונות CO2e, הנתון הגבוה ביותר מאז 2012. המקור העיקרי הוא ייצור החשמל המזהם כשפליטת פחמן דו חמצני מתחנות כוח ב-2022 עלתה בכ-2% בתוך שנה. הדבר מדגיש את המעבר האיטי לאנרגיות מתחדשות בהשוואה לקצב הנדרש והעיכוב בהפסקת השימוש בפחם. זאת ועוד, לראשונה מאז החל המפל"ס, לא חלה הפחתה בפליטת תחמוצות חנקן לאוויר, מכיוון שקצב העלייה בייצור החשמל היה גבוה מקצב העלייה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
השלכת הפסולת ברשויות מקומיות: "הידיים שלנו כבולות"
בתשובה לשאלת מעריב בתדרוך עיתונאים מדוע לא עמדה הממשלה בהתחייבותה לחוקק חוק אקלים מחייב כנהוג בעולם המפותח בתוך חצי שנה מהשבעתה ומה עומד בדרכה של השרה להגנת הסביבה להשלים את החוק ולהביא אותו בשנית לכנסת (אחרי שדחתה את החקיקה של הממשלה הקודמת שעברה בקריאה ראשונה), ענתה השרה עידית סילמן כי למעשה משרד האוצר נותר המתנגד היחיד לחקיקה שתחייב את מגזרי המשק להגביל את פליטות גזי החממה וכי בשנה האחרונה עמל משרדה כדי להגיע להסכמות עם שאר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. השרה סילמן לא התחייבה שעד ועידת האקלים בדובאי בסוף השנה יובא החוק לכנסת, אך הביעה אופטימיות שתגיע לסיכום בנושא גם עם משרד האוצר.
אבל בדוח יותר מרמז אחד לסיבת ההתנגדות הגלויה של האוצר, וזו של רה"מ ושל משרד האנרגיה, שהערימו קשיים על הבאת החקיקה לכנסת. פולטי גזי החממה המרכזיים הם מפעלי זיקוק נפט ופטרוכימיה ובעיקר תחנות כח, שרק לאחרונה הוחרגו בחוק ההסדרים מהחוק הסביבתי החשוב בישראל הוא חוק אוויר נקי. זאת כשניתן לחברת ניהול החשמל "נגה" רישיון להפעיל תחנות כח ללא הגבלה כמעט של החוק, כדי לספק את הביקוש העולה לחשמל שהוא כשלעצמו לא הבעיה אלא אוזלת ידה של הממשלה בקצב הקידום של אנרגיות מתחדשות מול קידום רשיונות קידוחי הגז מסיבות כלכליות ואסטרטגיות, כשגם הקידוחים עצמם הם פולטי גזי חממה גדולים.