ראשת עיריית חיפה עינת קליש רותם, יוצאת נגד בקשת הממשלה להוסיף חומרים מסוכנים נוספים למפרץ חיפה בעת מלחמה. דווקא בימים האחרונים, בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל', הכוללת בין היתר ירי רקטי נרחב לאזורי הצפון והדרום בארץ, בממשלה ביקשו להוסיף תשתיות לעוד אלפי טון גז פחמימני מעובה במפרץ חיפה - שכידוע נחשב לחומר מסוכן, רעיל ודליק, שיכול להתלקח במהירות.  בין כה וכה, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בתי זיקוק, תעשייה כבדה ומפעלי דשנים. במקרה של פגיעה ממוקדת באחד ממתקני התעשייה, תוך שאנו עדים לניסיונות של חיזבאללה וחמאס לבצע זאת - התוצאה עלולה להיות הרסנית וצפויה מראש. 

לפני כ-11 ימים, ראש מנהלת "פיתוח מפרץ חיפה" במשרד ראש הממשלה, יובל אדמון, ומנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, חן בר-יוסף, פנו לראש מינהל התכנון, רפי אלמליח, מי שמוביל את תוכנית ניקוי מפרץ חיפה, עם בקשה להוסיף תשתיות לעוד אלפי טון גז פחמימני מעובה למפרץ: ״בקשתנו שמנהל התכנון יסייע לייצר פתרון במהירות האפשרית, אם על ידי פטור מתוכנית והיתר, או בכל מנגנון אחר שיאפשר לחברת נמלי ישראל לאשר לדור כימיקלים להתחיל את העבודות בשטח בימים הקרובים״. 

״כזכור, חברת דור כימיקלים פנתה לעירייה בניסיון להכניס גפ"מ למפעל שלהם במפרץ, מסיבות מסחריות, כבר משנת 2020. עד היום, יחד עם משרד מהנדס העיר והנהלת העירייה, הצלחתי לעצור אותם - ועכשיו משרד ראש הממשלה מנסה לעזור להם במחטף״, טוענת ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם. 

״הבקשה של ממשלת ישראל להוסיף חומרים מסוכנים נוספים למפרץ חיפה כמו גפ״מ, מגיעה תוך ניסיון ציני לנצל את הבלגן שיש עכשיו, ולהכניס בעיצומה של המלחמה חומרים מסוכנים, שכמובן יישארו גם לאחר המלחמה. הניסיון נכון לרגע זה סוכל - ובכוונתי להמשיך לעמוד על המשמר״, המשיכה קליש רותם. 

״גפ"מ הוא חומר מסוכן, דליק ורעיל עם פוטנציאל הרס היקפי אדיר, שעל פי התוכניות העתידיות למפרץ בכלל לא אמור לשבת אצלנו בחיפה. אם כך מדוע לייצר לו תשתית קבע ומדוע דווקא עכשיו, בזמן מלחמה, כשמרחפת על מפרץ חיפה סכנה מוחשית? הממשלה לא מפספסת אף הזדמנות להעמיק את בעיית מפרץ חיפה בזמן שהיא מספרת לכם שהיא פותרת את הבעיה ומנקה את המפרץ״, מוסיפה ראשת העיר.

תגובת משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה והתשתיות עוסק בעת הזו בהבטחת אספקה סדירה ורציפה של אנרגיה לישראל, ושמירה על רציפות תפקודית ועל הביטחון האנרגטי של המשק. אין בבקשה המדוברת תוספת שהיא מעבר למתן מענה לצריכה הסדירה של המשק ועל כן, כל פרסום אחר בנושא, הוא על דעת המפרסם ועל אחריותו בלבד".