על אף תפקידם המכריע של האוקיינוסים לקיומו של המין האנושי, האנושות הורסת את הסביבה הימית בדרכים שונות. אנו משליכים פסולת פלסטיק, מתכות וכימיקלים, דגים דיג יתר, מובילים לתפוצת מינים פולשים, ומעת לעת אחראים לדליפות נפט הרסניות.
ארגון הבריאות הבינלאומי: "ממשלת ישראל מפקירה אותנו שוב"
צביקה יחזקאלי מסביר: כך תיראה עזה ביום של אחרי חיסול סינוואר
האוקיינוסים, שמכסים כשני שלישים משטח כדור הארץ, מספקים לאנושות מזון, חמצן ואקלים יציב, אבל גם מאחסנים כשליש מכמות הפחמן הדו־חמצני שבני האדם פולטים, וכן סופחים את חלק הארי של החום העודף הנוצר כתוצאה מגזי חממה. בנוסף, כשמונה מיליון טונות פלסטיק מתווספים לאוקיינוסים מדי שנה. כל אלה מובילים לקריסה של מערכות אקולוגיות שלמות.
מחקר חדש של אוניברסיטת רייכמן בשיתוף אוניברסיטת קיימברידג', בהובלת ד"ר אסף צחור, דיקן בפועל של בית הספר לקיימות ברייכמן, המייסד והמנהל האקדמי של "תוכנית אבירם" לקיימות ואקלים, שופך אור על הפוטנציאל של שימוש בבינה מלאכותית להתמודדות עם ניצול היתר של משאבי הטבע הימיים והידרדרות המערכות האקולוגיות הימיות.
ד"ר צחור מסביר: "יש לנו את הכלים הטכנולוגיים, ובאמצעות ייעוד מחדש של מערכות בינה מלאכותית ניתן להפחית את הנזק לסביבה הימית. המחקר החדש מנתח שורה ארוכה של מערכות מבוססות בינה מלאכותית למטרות ניטור בזמן אמת, אוטומציה ותחזיות קצרות וארוכות טווח על מצב הגורמים השונים המשפיעים על מצב האוקיינוס".
למשל, החוקרים מציעים ארכיטקטורה חדשה של מערכות חכמות שמטרתה לחזות היכן ומתי צפוי להתרחש דיג בלתי חוקי במימי האוקיינוס, לזהות מיקומי ספינות - גם כאלו שאינן משדרות את מיקומן כנדרש בחוק - ולהעריך אילו מהן מבצעות דיג בלתי חוקי. באופן דומה הם מציעים פיתוח של מודלים המדמים את אוכלוסיות הדגים באופן וירטואלי כדי לערוך סימולציות עתידיות על מצב אוכלוסיית הדגים בתנאים משתנים של דיג ולגבש המלצות שיאפשרו את המשך הדיג לעוד שנים רבות באופן בר־קיימה.
המחקר גם בוחן את הפוטנציאל של בינה מלאכותית למניעת דליפות נפט על ידי ניתוח מידע מחיישנים שיותקנו על גבי תשתיות נפט. המערכות הללו יוכלו לחזות ולהתריע על כשלים ותקלות צפויים, ולאפשר את תיקונם בטרם מתרחשת דליפה. בנוסף, בינה מלאכותית יכולה לייצר תחזיות באשר להשפעה המשוערת על מתקני תשתית חיוניים של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ההולכים ומתגברים, ולגבש המלצות בהתאם.
אופיר הנדל, בוגרת התוכנית הדו־חוגית לקיימות וכלכלה מרייכמן, שלקחה חלק במחקר בקמפוס אוניברסיטת קיטו שבאיי הגלפגוס, מוסיפה כי "רשימת האפליקציות ארוכה ובעלת פוטנציאל גדול. הטכנולוגיה קיימת, רק צריך לעשות לה ייעוד מחדש".