שינויי האקלים מאיימים על האנושות כולה ומעסיקים  את העולם בשאלה כיצד לשמור על איזון אקולוגי ולנטרל חלק מגזי החממה. הים תורם לחיינו - מעבר לרחצה ושיזוף - כרבע מהפחמן הדו־חמצני המזיק שהאנושות פולטת לאטמוספירה, מנוטרל ונקלט חזרה בים באמצעות אצות מיקרוסקופיות שבתהליך פוטוסינתיזה הופכות פחמן דו־חמצני לחלק ממארג המזון הימי, ובעזרת חלזונות ויצורים מיקרוסקופים שבונים מהפחמן הדו־חמצני את השלד הגירני שלהם.

דוח חדש של החברה להגנת הטבע, שניתח מאות מאמרים ומחקרים מרחבי העולם, הראה כי דווקא במקומות רבים שהטבע הימי אמור היה להישמר בהם ברחבי העולם ולסייע במיתון שינוי האקלים, המערכות האקולוגיות נפגעו כתוצאה מניהול שגוי. שמורות טבע ימיות הן הכלי המרכזי והיעיל ביותר לשמירה על הסביבה הימית, אולם עקב צרכים כלכליים ותרבותיים, בחלק מהשמורות בעולם הותר דיג מסחרי וספורטיבי, תחת מגבלות שונות. מסקנתו העיקרית של הדוח שכתב ארז ירוחם מהמכון לחקר ימים ואגמים, היא שהתרת הדיג בשמורה, גם אם באופן מוגבל, עלולה להוביל למצב של "שמורה על הנייר", שבו אין הבדל משמעותי בין השטח המוגן ומחוצה לו. 

כיום פחות מ־1% מהים התיכון הישראלי מוכרז כשמורות טבע, בעוד שעל פי אמנות בינלאומיות ישראל התחייבה להכריז על 10% מהים כשמורות טבע עד שנת 2020. "הים התיכון נחשב לים המאוים ביותר בעולם והלחצים עליו מתחלקים ללחצים מקומיים, שבידינו היכולת לנהל אותם כמו דיג יתר, זיהום כתוצאה מפעילות תשתיות, ספינות דיג וכלובי דגים, וללחצים גלובליים שאנו יכולים בעיקר להסתגל אליהם" מסביר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע ומיוזמי הדוח.

ממצאי הדוח יוצגו ביום ראשון הקרוב, במסגרת ועידת האקלים הישראלית הרביעית שתתקיים בתל אביב לקראת ועידת האקלים ה־25 של האו"ם בדצמבר.