מהפכה - בתוך עשור: ישראל כיום היא בין שיאניות ה-OECD בשיעור ההטמנה המזהמת באדמה כדרך המרכזית להיפטר מהאשפה של כולנו, אבל בתכנית שהציגו היום (שלישי) השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, וראשי משרדה, סומן לראשונה זה עשרות שנים כיוון חדש שמוביל כבר מזמן את המדינות המפותחות בעולם.

הטמנת הפסולת במזבלות ובאתרי ההטמנה מזהמת את הקרקע ופוסלת אותה לשימושים אחרים לעשרות שנים. לצד זיהום אוויר ומי תהום, הגדלת פליטות גזי חממה והחרבת בתי גידול ביולוגיים, הטמנה היא כבר מזמן הדרך הכי לא מקיימת לטיפול באשפה שרק הולכת ומתרבה ביחד עם התפוצצות האוכלוסייה.

לפתחה של הממשלה הבאה

על פי התכנית, מכ-80% הטמנה כיום, מדינת ישראל תגיע ל-20% הטמנה ב-2030 ותעביר 54% מהפסולת העירונית למיחזור. אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה, מעבר לחיסכון משקי מצטבר של מיליארדי שקלים בעשור הקרוב ולהפחתה של 47% מפליטות גזי החממה של ישראל בהשוואה להיום, אמורה להציב את ישראל לראשונה בתוך עשור בקו אחד עם המדינות המתקדמות בעולם.

בהתאם לתוכנית יהיו שלושה פחי איסוף בפתח הבניינים או במרכזים בישובים קהילתיים ושכונות של בתים פרטיים: פח חום לפסולת אורגנית; פח כתום למגוון חומרים מתמחזרים "יבשים" (ולא רק לאריזות כפי שקיים היום) ופח ירוק לפסולת שיורית-אורגנית. בנוסף, יוצבו פחי מיחזור ייעודיים נוספים ברמת הרחוב או השכונה.

שקית זבל, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')
שקית זבל, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')

בבסיס התכנית החדשה אימוץ מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת, תוך הפרדה במקור פסולת אורגנית מפסולת "יבשה" מתמחזרת וקביעת תמריצים כלכליים להפחתה ולהפרדה במקור של פסולת לצד שימוש בחלקה לייצור אנרגיה. יש לציין כי יישום התכנית דורש חקיקה בכנסת שתתאפשר רק לאחר הקמת ממשלה חדשה ואשר תקבע החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על יצרני הפסולת. המשרד להגנת הסביבה מציגו, יקדם א הקמתם של מתקני מיון וטיפול בפסולת באמצעות השקעות מכספי קרן הניקיון ויסייע בהקמת התשתית להפרדה במקור. בנוסף, רשויות מקומיות יוכלו לקבוע מנגנון תמרוץ כלכלי לתושבים בשיטת "מחזרו וחסכו" המקובלת בעולם, כך שמשקי בית שישליכו פחות פסולת או יפרידו אותה במקור - ישלמו פחות בהתאם.

שיאני הזבל

בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) - 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030 ול-7.5 מיליון טונות בשנה. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מסרה: "אחרי למעלה משני עשורים שבהם ישראל דרכה במקום בכל הקשור בטיפול בפסולת, הגיע הזמן לשינוי. יישום האסטרטגיה יקדם את תעשיית המיחזור בישראל, ובכך יסייע למשק לחזור לצמיחה לאחר משבר הקורונה. האסטרטגיה שמה את הדגש על הרשויות המקומיות והתושבים, באופן שבו הרשויות יחסכו מאות מיליוני שקלים לשנה".

מארגון "אדם, טבע ודין" נמסר בתגובה: "יש לברך את השרה והמשרד להגנת הסביבה על הכנת תוכנית מקיפה, יסודית ומעמיקה, העולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הנוהגים במדינות המתקדמות בעולם בתחום הפחתת הפסולת והטיפול בה. בתוך כך, אדם טבע ודין קורא להכנתה של תכנית לאומית רב-שנתית לטיפול קריטי בפסולת האורגנית שהיא כמעט פי 2 מאשר במדינות אירופאיות".

מצד השלטון המקומי שהוא חלק חשוב בתכנית, בכנס השנתי לטיפול בפסולת שנערך בפארק המיחזור חירייה, התייחס לתכנית מנכ"ל איגוד ערים לדן לתברואה, גיל ליבנה: "היעד הלאומי כפי שנקבע בתכנית, להגיע ל-20% הטמנה של פסולת בלבד עד 2030, הוא בר השגה ויש לנו את היכולות להגיע אליו באמצעות המשך פיתוח מתקני המיון האזוריים וטיפול בנושא צרכנות נבונה וצמצום צריכה ופסולת".