ביד אחת, המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה ממש תכנית גרנדיוזית לקידום כלכלה מקיימת ודלת פליטות פחמן דו-חמצני בעידן משבר האקלים, ואף ונלחם על אישורה בממשלה מול משרד האנרגיה. אך ביד השנייה, השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אינה מקיימת, לכאורה, את אחת החובות הבסיסיות למימוש החוק הקיים לשמירת האוויר הנקי מזיהום תעשייתי, שחקיקתו לפני 13 שנים היתה מאבני הדרך המרכזיות של החקיקה הסביבתית המתקדמת בישראל. כך עולה בעתירה לבג"צ, שהגישה השבוע עמותת "צלול" ואת פרטיה אנחנו מפרסמים כאן לראשונה. 
 
בעתירה, שהוגשה לבג"צ ביום שלישי השבוע, טוענת "צלול" כי השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מסרבת לקבוע תקנות להיטלי פליטה למפעלים מזהמים. על פי העתירה, שהוגשה על ידי, עו"ד חגי קלעי ועו"ד גל בריר ממשרד קלעי, רוזן ושות' ועו"ד חיה ארז, אף על פי שחוק אוויר נקי נחקק ב-2008 ונכנס לתוקפו ב-2011, התקנות שהיו יכולות למנוע זיהום רב ולחסוך חיי אדם לא הותקנו מעולם. 
 
"להתקנת תקנות היטל פליטה ישנה חשיבות גבוהה בשמירה על איכות האוויר והסביבה, נכתב בעתירה. "אין מדובר בסמכות שברשות, המותירה שיקול דעת לשרה לקבוע אם תתקין תקנות מכוח חוק אוויר נקי אם לאו. המדובר בחובה המוטלת עליה לפעול כאמור", צוין עוד בעתירה.

מפעלים במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב, פלאש 90)מפעלים במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

 
ב"צלול" מדגישים כי בתשובת המשרד להגנת הסביבה לפניית העמותה מאוקטובר האחרון, נכתב במפורש כי אין בכוונתם לקבוע את התקנות, המטילות על מפעלים מזהמים תשלום בגין פליטת חומרים מזהמים לאוויר, וכי הם שואפים לקדם חקיקה העוסקת במעבר ל"כלכלה דלת פחמן". 
 
עם זאת, אין כל חקיקה כזו באופק ובמצב הנוכחי אין כל מגבלה או כל תמריץ מספיק לצמצום הזיהום והפגיעה בבריאות הציבור על ידי המפעלים, ואין מימון לשיקום הנזקים מהזיהום. "אנו קוראים לבג"צ לעשות צדק סביבתי ולחייב את השרה לעמוד באחריותה ולהפעיל את סמכותה. לא יתכן שבמדינת ישראל יתקיים מחדל כזה", וענו העותרים. 
 
"היטל פליטה" הוא תשלום המוטל בחוק אוויר נקי על בעל היתר פליטת חומרים מזהמים לאוויר, והוא נועד להוות תמריץ כלכלי לבעלי המפעלים להפחית את הזיהום, על-פי עיקרון "המזהם משלם", המיושם בחוקים סביבתיים אחרים כמו היטלי ההזרמה לים, שמשלם גם מי שמזרים לים פסולת בהיתר. 
 
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:  "העמדה של 'צלול' אינה נשענת על תשתית מקצועית או סביבתית. לא רק שהמשרד מקדם היטלי פליטה, הוא מקדם צעד נרחב יותר של מיסוי פליטות פחמן על כלל מקורות הפליטה בישראל, ולא רק על קבוצה קטנה יותר שנקבעה בחוק אוויר נקי של 150 מפעלים. המשרד סבור כי כמו במדינות ה-OECD האחרות יש לקדם מס פחמן על כלל מקורות פליטת הפחמן במשק ואכן, בימים אלה אנו מקדמים בממשלה הצעת מחליטים ברוח זו הנמצאת בדיונים עם משרדי הממשלה לצורך גיבוש הסכמות".