רוב חברי הכנסת היוצאת לא מקדמים פתרונות בני־קיימה למשבר האקלים העולמי, ולא רואים בו את אחד האיומים הגדולים ביותר על תושבי ישראל, למרות ההשלכות הקשות שלו הניכרות כבר כיום באזורנו. זהו אחד הממצאים של "המדד הירוק" שמתפרסם הבוקר לקראת הבחירות
לכנסת ה־25 בשבוע הבא.

את "המדד הירוק" מריצה "לבחור ירוק", התארגנות א־מפלגתית וחוצת מגזרים של ארגונים ואזרחים בתמיכה של ארגון הגג חיים וסביבה, הפועל לקידום ולאימוץ מדיניות ויעדים שאפתניים בהתמודדות עם משבר האקלים וסוגיות סביבתיות אחרות. עוד עולה מהמדד שפורסם כי מרבית נציגי המפלגות שקידמו מדיניות סביבתית בכנסת היוצאת נמצאים הרחק מאחור ברשימות לכנסת דוגמת ח"כ גילה גמליאל, לשעבר השרה להגנת
הסביבה, במקום ה־ 30 ברשימת הליכוד, וח"כ יוראי להב הרצנו, מקום 15 בלבד ברשימת יש עתיד.

בולט במיוחד מיקומו של ח"כ פרופ' אלון טל שנדחק על ידי ראש הרשימה, ידידו שר הביטחון בני גנץ, למקום ה־24 והלא ריאלי בתחתית רשימת המחנה הממלכתי לכנסת. עדות לכך שגנץ כבר לא מייחס חשיבות לסוגיות הסביבתיות הבוערות, הגם שמערכת הביטחון עצמה כבר מתייחסת להשלכות משבר האקלים על האזור כאל איום אסטרטגי.

על פי המדד הירוק, המפלגות המשפיעות ביותר לחיוב שצפויות להמשיך לפעול לטיפול במשבר האקלים הן מרצ, העבודה וחד"ש־תע"ל ובהן לפחות נציג סביבתי אחד במקום ריאלי. סקירת הפעילות מראה באופן מובהק שיש מפלגות עם אג'נדה סביבתית מוצהרת, אשר למרות זאת הובילו החלטות שפגעו בסביבה ומחריפות את השלכות שינויי האקלים - בראשן ישראל ביתנו ויש עתיד. לדוגמה פעילותם של שרת האנרגיה קארין אלהרר מיש עתיד, שר האוצר ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן והח"כ היוצא, שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ מהליכוד, בעידוד
תעשייה מזהמת, קידום קידוחי גז בים ונפט בערבה, העברת השליטה המלאה בקבוצת בז"ן לחברת פטרוכימיים, עיכוב בטיפול הבראת מפרץ חיפה, קידום עסקת קצא"א והתנגדות לחוק האקלים.

המדד הירוק הוא תוצר של עבודת ניתוח נתונים מקיפה על כל הפעולות בכנסת ובממשלה שהייתה להן השפעה על הסביבה ועל משבר האקלים בשנתיים האחרונות. מאיה יעקבס, ממובילות "לבחור ירוק", אומרת: "הגנת הסביבה היא הגנת החיים שלנו - הבטחה לתשתיות שערוכות לאקלים קיצוני, שמירה על משאבי המים וביטחון המזון והתמודדות עם הררי הפסולת. האדישות של הפוליטיקאים היא חמורה וחסרת אחריות".

תומר גרטל, מתאם פעולות מדיניות בארגון מגמה ירוקה, שהוביל צוות בפרויקט, מוסיף: "המדד מאפשר לציבור לקחת את אופן הטיפול במשבר האקלים ובסוגיות הסביבתיות כשיקול מרכזי בהצבעה ולבחור במי שדואג לעתיד שלנו ולדורות הבאים".