שנתיים חלפו מאז אירוע "זפת בסערה", שבו הזדהמה בזפת רצועת חוף הים התיכון לאורך כ־160 ק"מ, מתוך 195 ק"מ בישראל בסך הכל. האירוע הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כמצב חירום בדרגה אחת מתחת לגבוהה ביותר, אך הסיכון להישנות זיהום הים והחופים בשמן (נפט גולמי ומוצריו) מכלי שיט ותשתיות נפט וגז בים וביבשה עקב כשלים או תאונות - עודנו גבוה.
העלייה בחיפוש, יבוא, שינוע ואחסון נפט, גז טבעי ודלקים בים רק מחמירה את הסיכון. עם זאת, למרות החלטת ממשלה מלפני 15 שנים, הממשלה טרם עיגנה בחקיקה בכנסת את חוק התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים (תלמ"ת). כ־50%־85% מהשמן שדולף בלב ים יגיע בסופו של דבר אל החוף. הניסיון מלמד שהכלי המדויק ביותר והפחות מזיק לסביבה לניקוי חופים מזוהמים בשמן הוא ניקוי ידני, וכבר בשלב הכנת התלמ"ת זוהה הצורך בהקמת יחידות מתנדבים לניקוי חופים שיעברו הכשרה מוקדמת.
למרות היעדר החקיקה, שיתוף פעולה בן שש שנים של עמותת אקואושן, הפועלת לשמירה והגנה על הסביבה הימית והחופית של ישראל, יחד עם היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, הוביל להקמת "הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים" שמטרתה לסייע לרשויות המקומיות החופיות להגיע לרמות מוכנות והתמודדות טובות עם מצב חירום של זיהום ים.
עד כה הרשת מומנה על ידי גורמים פרטיים, אך "מעריב" מפרסם היום כי המשרד להגנת הסביבה החליט לממן 50% מהמיזם לחמש שנים, בעלות של 1.8 מיליון שקל. מדובר במימוש של חלק מהחלטת הממשלה אחרי האסון האקולוגי והמלצת ועדת המנכ"לים הממשלתית שהוקמה בעקבותיו.
ד"ר מיכל שטרן, מנהלת הרשת הארצית למתנדבי חירום ים באקואושן: "כ־250 מתנדבי חירום ים, שעברו הכשרות מקדימות, השתלבו באירוע לפני שנתיים במגוון פעולות. גויסו מעל ל־16 אלף מתנדבי אד־הוק ועובדי כ־200 חברות וארגונים למאמצי הניקוי". רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, מוסיף: "אחת המסקנות המרכזיות מתחקיר 'זפת בסערה' הייתה שתוספת כוח אדם לאנשי המקצוע ביחידה היא הכרח".