קרוב לאחד מכל חמישה אמריקאים חווה דיכאון, כך עולה מנתוני דו"ח חדש של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC), שהתפרסמו באחרונה. מתוכם, כחמישה עד שבעה אחוזים מדווחים שהם נמצאים כעת בדיכאון. "הדו"ח מדגיש עד כמה בעיית הדיכאון היא בעיה משמעותית בעולם כיום", אומר ד"ר יואב דומני, פסיכיאטר מומחה, המנהל של מחלקה פסיכיאטרית ג' ומנהל היחידה לטיפולים מתקדמים בדיכאון במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.
לקראת לילה של מחאות? "חתונמי" בוטלה - וזה מה שישודר במקום
איך להיפטר מכתמי זיעה צהובים? הנה העצות המנצחות
"בישראל אני חושש שהמצב דומה", הוסיף וציין שמגפת הקורונה והתקופה שלאחריה החריפו את משבר הדיכאון ברחבי העולם. "בעבר, המחקרים העריכו כי מדובר בשכיחות של 15% מהאוכלוסייה שיסבלו מדיכאון לפחות פעם אחת בחייהם".
"דיכאון עשוי להיתפס בתור מצב רוח ירוד, אבל זו תפישה שגויה. דיכאון אינו 'מצב רוח רע'. זו מחלה שבנוסף למצב הרוח פוגעת במוח ובגוף כולו. כשסובלים מדיכאון, יש ירידה באנרגיה, שינויים בתיאבון, הפרעות שינה גם המוח מתפקד לאט יותר, יש ירידה בריכוז. צורת המחשבה האופיינית לדיכאון כוללת מחשבות של אשמה, ייאוש וחוסר ערך עצמי, לפעמים נמצא עיוותים אף בדרך בה תופסים את המציאות", מסביר ד"ר דומני. "בנוסף, דיכאון הוא אחת מהסיבות העיקריות לאובדנות, וכיום, אובדנות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בעולם בקרב צעירים עד גיל 35".
הדיכאון הוא כה שכיח, שלפי הערכות עד סוף העשור, הוא יהפוך לסיבה המשמעותית ביותר להפסד ימי עבודה במשק – יותר ממחלות לב. לדבריו, יש צורך בראיה כוללת של החברה כולה, מהרמה הלאומית דרך הרשויות המקומיות ועד לרמת הקהילה. יש צורך במחקרים ממוקדים לחברות שונות, בנוסף יש צורך לבנות תוכניות ממוקדות לאיתור וטיפול הסובלים מדיכאון במקומות העבודה, בבתי הספר, תנועות נוער וקבוצות ספורט, בצבא ובשירותי הביטחון. יש צורך ללמד אנשים שאינם מקצועיים להיות "שומרי השער" לזהות סימני דיכאון ולהפנות את המתמודדים לטיפול, אם זה בבתי ספר או במקומות עבודה. הנגשת הטיפול צפויה לצמצם את הפגיעה הכלכלית שנגרמת כתוצאה ממגפת הדיכאון – ומה שחשוב עוד יותר, יכולה גם להציל חיים.
"אובדנות היא סיבת מוות שכיחה ביותר, והיא אחת מסיבות המוות שניתן, לפחות בחלק מהמקרים, למנוע", הוא אומר. הבעיה, לדבריו, היא שבייחוד מאז מגפת הקורונה, יש פגיעה משמעותית בלכידות החברתית, שתורמת לעלייה משמעותית בשכיחות של הדיכאון, בייחוד בקרב בני נוער. "הוסיפו לזאת מערכת בריאות נפש ציבורית מורעבת המתוקצבת בחסר נוראי ונמצאת עוד לפני הקורונה על סף קריסה. יש הכרח לחזק באופן משמעותי את מערכת בריאות הנפש הציבורית".
ד"ר דומני מסביר כי האבחון בדיכאון נעשה בהתאם לתשעה קריטריונים שונים – כשאם המטופל או המטופלת עומדים בחמישה מהם במשך שבועיים או יותר, הם מוגדרים כסובלים מדיכאון. "זו מחלה מאוד מגוונת. למשל, יש אנשים שהדיכאון יגרום להם לקשיי שינה, ואצל אחרים לעודף שינה. יש מקרים בהם הדיכאון גורם לירידה במשקל, ולעתים הוא גורם לאכילת יתר", הוא אומר. "מכיוון שהבעיה מורכבת, גם הטיפול בדיכאון הוא טיפול מורכב. במסגרת הטיפול, צריך להתמודד עם שכבות שונות של הבעיה. הטיפול בדיכאון חייב להתבסס על גישה רב מקיפה ורב גונית הכוללת התמודדות עם הבעיות הסוציאליות-חברתיות, התמודדות עם אתגרים פסיכולוגיים בעזרת המקצועות הטיפוליים השונים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים במוזיקה ואומנות, מרפאים בעיסוק ועוד. "בימים אלו של צורך גובר במטפלים קשה מאוד לפעמים למצוא מטפל מתאים ובכל זאת חשוב לא להתפשר ולפנות למטפלים מוסמכים ומפוקחים על ידי משרד הבריאות", הוא מדגיש.
הטיפול בדיכאון , מוסיף ד"ר דומני, נשען גם על טיפול התרופתי. "הדיכאון גילו כגיל האנושות", הוא אומר ומזכיר כדוגמה כי כבר בתנ"ך יש עדויות לדמויות שסבלו מדיכאון, כמו למשל שאול המלך, שמשרתיו הביאו לפניו את דוד שינגן לו כדי להסיר מעליו את "רוח אלוהים רעה". מאז שנות ה-60, נוספו לארסנל הכלים של ההתמודדות עם הדיכאון גם הכלים התרופתיים. "התרופות העיקריות שקיימות כיום הן תרופות ממשפחת ה-SSRI. אחת התיאוריות הוותיקות בחקר הדיכאון מניחות שהמחלה נגרמת כתוצאה מהפרעה באיזון הסרוטונין, אחד מהמוליכים העצביים במוח. התרופות נגד דיכאון מונעות את הקליטה מחדש של הסרוטונין בתאי העצב וכך מעלות את הרמה שלו במרחב הבין תאי. תרופות אלה, אצל חלק מהחולים, גורמות להשפעה אנטי-דיכאונית שמתחילה כשלושה עד שישה שבועות לאחר תחילת הטיפול".
אולם בפועל, אומר הפסיכיאטר, "אנחנו לא מבינים עדיין מספיק טוב את התהליך הפיזיולוגי שמעורב בדיכאון – מה השתבש ואיך התרופות עוזרות. היום ההנחה המקובלת שהחוסר בסרוטונין הוא לא הגורם היחיד, ושחוסר איזון של סרוטונין הוא רק חלק מתהליך מורכב ביותר". ואכן, בפועל, "לצערנו, קו הטיפול התרופתי הראשון יביא לריפוי מדיכאון רק לכשליש מהחולים, ואצל השאר נעבור לקווים טיפוליים נוספים, בקווי הטיפולים הבאים נסייע לשליש נוסף מהסובלים מדיכאון, אבל שליש נוסף לא יגיבו לטיפולים התרופתיים המקובלים, והם יוגדרו כסובלים מדיכאון קשה לטיפול – או 'דיכאון עמיד'", הוא מסביר.
עבור הסובלים מדיכאון עמיד, ישנה אפשרות טיפולית שזמינה כבר עשרות רבות של שנים – נזעי חשמל או ECT. "זה הטיפול הוותיק ביותר שיש לדיכאון שעדיין בשימוש – והוא גם היעיל ביותר. הבעיה היא שיש לו סטיגמה קשה", אומר ד"ר דומני. סיבה אחת היא המוניטין הרע שיצא לו בגלל ייצוגים שונים בתרבות, כמו למשל בסרט 'קן הקוקייה', וסיבה נוספת היא שבעבר, הוא היה נעשה בלי הרדמה – ולמעשה הוא פותח לפני שהומצאה ההרדמה הכללית. כיום הוא נעשה כשהמטופלים בהרדמה מלאה ולכן הוא לא גורם כלל לכאב, ותופעת הלוואי העיקרית שלו היא פגיעה זמנית בזיכרון לטווח קצר – שמתפוגגת לרוב תוך כמה ימים. "הטיפול מביא לצמיחה של תאי המוח ולשחרור של מוליכים עצביים חשובים, כך שהמוח הופך לתגובתי יותר ונוקשה פחות, תהליך שנקרא "נוירופלסטיסיות", אבל האמת היא שאנחנו לא יודעים עד הסוף איך הטיפול פועל. עבור 70% עד 90% מהמטופלים, הטיפול בסדרת טיפולים בנזעי חשמל מוציא את המטופל מהאפיזודה הדיכאונית בו הוא נמצא".
אפשרות אחרת עבור הסובלים מדיכאון קשה לטיפול, שמקבלת תשומת לב גוברת בשנים האחרונות, היא השימוש בקטמין. הוא פותח בשנות ה-60 כחומר הרדמה ומשמש עדיין בהרדמות קצרות טווח ובטיפולים וטרינריים בנוסף הוא צבר פופולריות כסם רחוב. ד"ר דומני מסביר כי הקטמין גורם להפרשה מוגברת של מוליך עצבי שנקרא גלוטומט, אחד מהמוליכים העצביים הנפוצים ביותר במוח. הקטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי, כלומר מייצר תחושה של ניתוק בין חלקים שונים של הגוף והנפש. יתכן, כך מסביר ד"ר דומני, כי תחושת הניתוק מהכאב של הדיכאון, היא זו לכך שלקטמין יש אפקט נוגד דיכאון מהיר, שפועל בתוך שעות עד ימים. בנוסף הקטמין גורם לאפקט פסיכדלי מסוים. "קטמין הוא 'הבן החורג' של החומרים הפסיכדליים", אומר ד"ר דומני, "והוא גם תרופה מוכרת, ולכן חצה בקלות יחסית את דרכו למיינסטרים של הרפואה".
"הטיפול בקטמין ניתן באופן מסורתי דרך הווריד אולם כיום ניתן לקבל טיפול גם בנגזרת של קטמין, שנקראת אסקטמין, וניתנת במשאף אף. תרופה זו מאושרת לשימוש נגד דיכאון על ידי ה-FDA, שהגדיר אותה בתור "תרופה פורצת דרך לדיכאון" והיא גם כלולה בסל התרופות בישראל. ד"ר דומני מסביר כי התרופה ניתנת כיום במרפאות ייעודיות. "בזמן האפקט של התרופה אנחנו רוצים שהמטופל יהיה בסביבה בטוחה. לכן ב'שיבא' הקמנו חדר ייעודי עם ספות נוחות, רצפת פרקט ואווירה נעימה, לצד צוות רפואי, סיעודי ופסיכולוגי שיכול לתת סיוע למי שזקוק לכך. המטופלים באים לקבל את הטיפול, נשארים שעתיים וחוזרים הביתה. והטיפול יעיל מאוד – בין 50% ל-70% תגובה, גם בנתונים מחקריים וגם במדדים אותם אנו רואים בשטח".
לדברי הפסיכיאטר, כיום בוחנים דרכים שונות להפוך את הטיפול לזמין יותר. הוא עצמו ערך מחקר שבו נבחן מתן התרופה על ידי המטופלים עצמם בביתם. "מצד שני, אנחנו יודעים גם שיש חשיבות רבה לטיפול פסיכולוגי לצד הטיפול התרופתי". ברמה העקרונית יותר, הוא מוסיף, הטיפול בדיכאון לא יכול להישאר רק במסגרת המצומצמת של מטופל-מטפל, אלא יש צורך בתמיכה חברתית רחבה יותר.
הוא מוסיף כי כיום יש התקדמות גם בגישות אחרות להתמודדות עם דיכאון קשה לטיפול, כמו פיילוט של משרד הבריאות של טיפול בקוצב חשמלי המחובר לעצב הוואגוס, עצב מרכזי המחבר בין הראש לגוף. "התוצאות הראשוניות בארץ ובעולם נראות מבטיחות", הוא אומר ומספר עוד כי קיימים מחקרים ראשוניים שבוחנים טיפול בדיכאון בעזרת החומר הפעיל בפטריות הזיה – פסילוסיבין, עם תוצאות מבטיחות. "טיפולים אלו עדיין אינם זמינים מחוץ למחקר", הוסיף.
"לסיכום", אומר ד"ר דומני, "אני קורא לאנשים שמתמודדים עם קשיים נפשים להעז ולפנות לטיפול, לבקש עזרה ולזכור כי אף שמדובר במחלה קשה ומורכבת, קיימות כיום שלל אפשרויות לטיפול, שיכולות להתאים לכל אדם".