"מגיפת הקורונה הביאה איתה עלייה דרמטית במספרם של המתבגרים והמתבגרות שסובלים מהפרעות אכילה", מתריע יואב לרון, מנהל היחידה להפרעות אכילה של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה והגליל המערבי. לדבריו, הנתונים בישראל ובעולם המערבי מצביעים על זינוק של כ־100%־150% בשיעור המתבגרים אשר פונים למרפאות ולמחלקות האשפוז, שמתמחות בהפרעות אכילה.
"הסיבות לעלייה זו הן רבות ומגוונות, כמו למשל, בידוד חברתי, עלייה במפלס הלחץ והמתח, שיבוש השגרה, השגת תחושת השליטה באמצעות הפרעת האכילה, וחשיפה מוגברת למסכים", הוא מסביר.
לדבריו, אחת מהסיבות המרכזיות לזינוק בפניות בשל הפרעות אכילה, קשורה לחשיפה המוגברת למסכים שהתגברה בזמן הקורונה ולעולם הדיגיטלי שבו אנחנו חיים גם בהווה, מה שמציב בפני מתבגרים והוריהם אתגרים מורכבים, במיוחד עם יציאת המתבגרים אל חופשת הקיץ.
"ככל שזמן המסך של בני הנוער גובר, כך גם גדלה החשיפה שלהם לייצוגי גוף שאינם מייצגים נאמנה את המציאות", הוא מציין ומבהיר: "ההפרעה מוכרת בקרב שני המינים, אבל יחד עם זאת, אצל נערות התופעה שכיחה הרבה יותר".
הוא מסביר עוד, כי בעולם הדיגיטלי (טלוויזיה, קולנוע, טיקטוק וכדומה) יש מעט מתבגרות ונשים בעלות מבנה גוף רגיל, ממוצע, ובטח לא מבנה גוף מלא וגדול. "מגישות החדשות, שחקניות ראשיות בסדרות וכוכבניות רשת יהיו כמעט בלי יוצא מן הכלל בעלות מבנה גוף רזה. באופן הזה צפייה מרובה במסכים מהווה סוג של שטיפת מוח שמקבעת בנפשם את המודל הפנימי שרזה הוא יפה ושכל מבנה גוף אחר הינו חריג ולא מתאים", הוא אומר.
הוא ממליץ לחדד את התפקיד של ההורים בפתחו של החופש הגדול. בגילים הצעירים ובראשית גיל ההתבגרות בהחלט מומלץ לצמצם את זמן המסך של הילדים ולפקח על התכנים שנצפים. ככל שהילדים מתבגרים כדאי להתחיל לתווך להם את המסרים הסמויים שנמצאים בתוך התכנים הדיגיטליים", הוא אומר.
הוא מדגיש כי בכל מקרה ישנה חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם של ההפרעה ולפנייה לגורמי המקצוע המתאימים. "התערבות טיפולית מוקדמת מונעת פגיעות בלתי הפיכות, ומפחיתה סיכון להתפתחות מחלה כרונית וסכנת תמותה", הוא מתריע.