בחודשים האחרונים נראה שמחלות רבות, שהיו נפוצות מאוד בעבר והחיסונים שמסייעים למנוע אותן, מתחילות לחזור בהדרגה לחיינו, כאשר לצידן גם וירוסים ומחלות פחות מוכרות, לעיתים כאלה שלא נצפו במדינות מערביות במשך מאות שנים. פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב התייחס לתופעה בשיחה עם מעריב והסביר: "התופעה הזו מוכרת מהעשורים האחרונים, אך תופסת תאוצה בשנים האחרונות, והיא קשורה להיבטים רבים – למשל שינויי האקלים – שגורמים להופעתה".
כך נערכות הרשויות המקומיות להתמודדות עם שינויי האקלים
"המצב גורם לשינויים סביבתיים דוגמת הגעה של יתושים למקומות וגבהים שלא הגיעו אליהם בעבר, וגם שינויים אקולוגיים דוגמת בנייה מואצת", ציין, "בישראל למשל נרשמה התפשטות של שושנת יריחו, זאת בגלל המפגש בין בעלי החיים לבני האדם, שהופכים להיות יותר תכופים מבעבר, ומובילים להפרה אקולוגית". הוא הוסיף כי "במקביל, ישנם היבטים נוספים – בהם נסיעות תכופות, שהקורונה אמנם צמצמה אבל חוזרות, שינויים בטכנולוגיות, שינויים במזון אותו אנחנו צורכים ושיפור בטכנולוגיות לגילוי מחלות שלא היו קיימות בעבר, בדגש על היבטים גנטיים, וגם מחקרים ומערכות ניטור טובות מאשר בעבר".
פרופסור דוידוביץ' הדגיש: "בסופו של דבר, מחלות 'ישנות' חוזרות שוב לחיינו – דוגמת תחלואת המלריה בארצות הברית. מרבית המקרים מיובאים מחוץ למדינה, אך היו מקרים ספורים של הדבקה מקומית, וגם מקרים אחרים של הדבקה בקדחת מערב הנילוס". לדבריו, עלינו להיות זהירים – כי אמנם זה לא דבר חדש, אבל כעת ישנה האצה של תהליכים שמשנים את המצב – והדבר מראה כמה חשוב שיהיו מערכות בריאות ציבור שימנעו את ההתפשטות הזו, בארץ למשל בונים מערכת מודיעין אפידמיולוגי.
"התפיסה צריכה להיות 'בריאות אחת' – חיבור בין מידע אנושי, מידע וטרינרי והבנה אקולוגית חברתית וכלכלית של התהליכים הללו, לצד שימוש מושכל באנטיביוטיקה", הוסיף, "אם לפני 60 שנה חשבו שהמחלות הזיהומיות יגיעו לסיומן – היום אנחנו מבינים שהגישה הזו היתה בעייתית מאוד, והן כאן כדי להישאר. עם זאת, עכשיו יש לנו הרבה כלים שמסייעים להתמודדות עם המצב, וצריכים להפנות את הקשב לנושא הזה, תוך שילוב של מגוון תחומים ולא רק מערכת הבריאות, כי גם לעוני ורמת הצפיפות במגורים ישנה השפעה בנושא זה".
ומה לגבי החיסונים?
"הרבה מקומות החשיבו את החיסונים ככלי מרכזי להתמודדות עם מגפות, אך מאז הקורונה הוא נמצא במתקפה, בגלל כל נושא הדיס-אינפורמציה, והנה זה הוביל למצב בו נרשמת עלייה במחלות שאנחנו לא אמורים לראות יותר, כמו שעלת. זה דורש מאיתנו להסתכל בהיבט רחב יותר על הנושא, כי בסופו של דבר, לא רק לאקלים ישנה השפעה על המחלות, אלא גם לעוני וצפיפות, שכן מחלות מועברות בתנאים הללו, וגם הפצה של מחלות מין, שיכולה להיות קשורה לשינויים בהתנהגות מינית והאמונה שהאנטיביוטיקה והחיסונים יפתרו את הכל".
כיצד אסונות טבע משפיעים על המצב?
"יש להם השפעות ארוכות טווח על המצב, ראשית מההיבט של המגורים – פליטים חיים במשך זמן רק במקומות צפופים ולא מותאמים למספר האנשים או לשהייה בכלל של אנשים בשל מצבים כמו סניטציה בעייתית. במקרים אחרים, המערכת הרפואית נפגעת או נהרסת, כך שנושא החיסונים השגרתיים והרפואה המונעת נפגע. למשל, אחרי רעידת האדמה בהאיטי נרשמו שם מקרים רבים של תחלואות זיהומיות, למשל התפרצות של כולרה".
פרופ' דוידוביץ' סיכם: "אנחנו צריכים לחשוב על המחר ולא רק על עכשיו, ולהכין מענה גם לימים הרגילים, ולא רק למקרי חירום, כי רק כך נוכל למצוא את המצבים הללו".