בית החולים ברזילי שבאשקלון קיבל מתחילת המלחמה למעלה מ-850 פצועים, רבים מהם במצב אנוש וקשה. למעשה, מאות הפצועים בשעות הראשונות של המלחמה, פונו רק לבתי החולים סורוקה וברזילי, ורק כעבור מספר שעות, ועם ייצוב מצבם - החלה בהדרגה העברת פצועים לבתי החולים במרכז.
גלנט בשיחה עם חיילים: "אחראי למערכת הביטחון, גם באירועים הקשים"
ד"ר טל ברגמן, סגנית מנהל בית החולים ברזילי, שחזרה בשיחה עם מעריב את השבת השחורה - 7 באוקטובר 2023. "הצוות של חדר המיון מורכב מכוכבים אחד אחד, סביר להניח שאת - וכל מי שהיה נכנס לשם באותן השעון - היה נבהל מהמראות הקשים. כל האגפים במיון היו מלאים בפצועים, שפשוט המשיכו להגיע בקצב מטורף, כשהם סובלים מפציעות רב מערכתיות, שהן דבר מורכב", סיפרה - כאשר נשמע גם היא עצמה עדיין לא מפנימה את כל מה שעבר עליה, ועל צוות בית החולים - שספג מספר פגיעות ישירות מאז פרוץ המלחמה.
אני מניחה שבתי החולים מקבלים עדכונים שוטפים על המצב הביטחוני.
"נכון, והפעם - לא ידענו כלום, הופתענו. במצב שנוצר מצאתי את עצמי מתקשרת למשפחות הפצועים כדי לעדכן אותם על מצב יקיריהם, ובשלב מסוים - ממש בכוחות אפסיים - מצאתי את עצמי ביחד עם מנהל בית החולים וצוותים נוספים, כשאני מבשרת למשפחות על מות יקיריהם, גם אזרחים וגם מכוחות הביטחון".
ד"ר ברגמן הוסיפה: "המדים של כולנו היו אדומים והרצפה היתה פשוט מגואלת בדם, והריח... לקח לא מעט זמן עד שהריח הזה של הדם הרב והבשר יצא לי מהאף. קשה להסביר את זה למי שלא היה שם. הפצועים החלו להגיע בסביבות השעה עשר בבוקר, והפעם הראשונה בה עצרת וישבתי לרגע על הכיסא - היתה בסביבות שבע בערב, כאשר בתוך יום וחצי עברו בבית החולים למעלה ממאה פצועים, וניצולים מהמסיבה סיפרו לי דברים מזוויעים, כאשר במקביל הגיע מספר דומה של אמבולנסים עם גופות".
"הייתי בת שנה כשמלחמת יום הכיפורים פרצה, ואבי לחם בה. בשבת בערב התקשרתי אליו ופשוט אמרתי לו - 'אבא, אני מרגישה כמו בכיפור'", סיפרה, "רבים מהעובדים מתגוררים באשקלון ובעוטף עזה, הם רגילים למצב כזה אבל העיר פשוט הפכה לעיר רפאים והתושבים לא רגילים לזה. שמעתי רופאה שמתגוררת בעוטף, והבית שלה נהרס, שואלת את הקולגות שלה איפה ניתן לקנות בגדים כי כל החנויות סגורות באזור. עזרתי לה עם כמה דברים ראשוניים".