ירידה בלתי רצונית במשקל של למעלה מ5% בשלושה חודשים או 10% בחצי שנה, מעידה על סיכון תזונתי – במבוגרים וגם בילדים. במקרה של הרעבה או מחסור חמור באבות המזון, הגוף נכנס למצב של תת תזונה. לא מדובר רק בירידה פיזית במשקל אלא גם במצב בו הגוף לא מקבל את כל הוויטמינים והמינרלים להם הוא זקוק (למשל אכילה של פחמימות בלבד ללא חלבונים או ירקות ופירות עלולה לגרום לתת תזונה). 

מה ההשלכות של סיכון תזונתי בילדים? 

1. פגיעה בגדילה - סיכון תזונתי יכול לגרום לפגיעה בגדילה כתוצאה מפגיעה בעצמות. כאשר התזונה היא דלה, השלד לא מקבל את כל הויטימינים והמינרלים שהוא זקוק להם כדי להתפתח וכך הגדילה מאיטה או נעצרת.

2. פגיעה קוגניטיבית – במקרה של ילדים/ תינוקות סיכון תזונתי יכול לגרום לפגיעה באבני הדרך ההתפתחותיות כמו למשל – מוטוריקה ותקשורת. רמת הנזק של הפגיעה המוטורית לטווח הרחוק תלויה במשך הזמן ובחומרת תנאי ההרעבה או תת התזונה בהם נמצא הילד. 

3. פגיעה נפשית / פסיכיאטרית - הסיכון לפתח הפרעה פסיכיאטרית בעקבות תת תזונה בילדות קשור לאירועים הנוספים שהילד חווה במסגרת אותה טראומה שהוא עבר – בין אם זה בדידות בשבי, התעללות פיזית או נפשית ורמת החוסר וודאות שבה הוא היה מצוי בזמן השבי. 

בצד האופטימי של הדברים – יכולת ההתאוששות של ילדים ממצבי קיצון רפואיים ותת תזונה היא גבוהה מאוד בהשוואה למבוגרים. הגוף שלהם צעיר, חילוף החומרים גבוה ומבחינה קוגניטיבית ופסיכולוגית הם ניתנים להשפעה ואפשר לטפל ולשפר את מצבם תוך זמן קצר יחסית. 

תסמונת Refeeding  אחרי הרעבה – מה זה ואיך מונעים? 

ילדים שיורדים אחוזים גבוהים ממשקל גופם בזמן קצר ובתנאים של שבי או טראומה, עלולים לפתח לאחר מכן תסמונת חידוש הזנה או באנגלית Refeeding Sindrom. 

מדובר בתסמונת שעלולה להופיע אצל ילדים לאחר צום ממושך או הרעבה, כאשר הגוף לא מצליח לפרק ולעכל באופן ראוי את המזון לאחר אכילה, בגלל פגיעה במנגנונים של ויסות המינרלים והחומרים בגוף. הגוף חווה "הצפה" של גלוקוז שאותו הוא לא מצליח לווסת חזרה לתאים ביחד עם אשלגן מגנזיום וזרחן. במצב כזה, עלולים להופיע תסמינים מסוכנים כמו עלייה בלחץ הדם, בצקות, אי ספיקת לב וסיבוכים נוירולוגים. 

התסמונת יכולה להופיע עד 72 שעות לאחר האכילה, מה שדורש מעקב והשגחה צמודה על הילד לאחר האכילה  כדי לוודא שהתסמינים לא מופיעים. 

איך מונעים את הופעת התסמונת?

האתגר העיקרי במניעת התסמונת הוא איתור החולים שנמצאים בסיכון לפתח אותה. לאחר שמאתרים אותם, מתחילים תהליך הזנה באופן הדרגתי, במקביל למעקב בדיקות דם והשלמת חסרים מסכני חיים כגון זרחן אשלגן ומגנזיום באמצעות תוספים בדרכים שונות.  

רק לאחר קבלת תוצאות הבדיקות ועל בסיסן, ניתן להתחיל לחזור לאכול באופן הדרגתי ואיטי בתפריט מגוון שכולל את כל אבות המזון. 

במקרה של הילדים שחזרו בשבוע האחרון משבי החמאס לישראל, הם נמצאים בידיים טובות תחת מעקב והשגחה רפואית כדי לוודא שלא יפתחו את התסמונת ויחזרו למשקל תקין באופן בריא. 

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, מחוז השרון מכבי שירותי בריאות