לידת ואקום טומנת בחובה סיכונים לאם ולעובר. כעת, הנחיות חדשות שהופצו לצוותים הרפואיים קובעות כיצד תנוהל לידת החירום ואיך יתבצע המעקב אחר האם והעובר. את נייר העמדה כתבו מומחים לגינקולוגיה ומיילדות בהסתדרות הרפואית.
מחטטים באף? אלו הנזקים הגדולים שעלולים להיגרם לכם
פריצת דרך ישראלית: אבחון מחלות באמצעות חיישנים
בלידת ואקום מרכיבים כיפת גומי על ראשו של התינוק, וזו מחוברת באמצעות צינור למכשיר שאיבה בלחץ. במהלך לידת הוואקום מושך הגינקולוג את ראשו של התינוק בכוח רב באמצעות לחץ הוואקום השלילי שנוצר בכיפה, עד ליציאת התינוק מתעלת הלידה. זוהי לידה בטוחה יחסית. ועדיין, היא טומנת בחובה לא מעט סיכונים לילוד ולאם.
"אנחנו אף פעם לא בוחרים בלידת ואקום אם יש אופציה ללדת לידה רגילה", מסבירה הפרופ' טל בירון, יו"ר החברה לאם ולעובר ומנהלת האגף לנשים ומיילדות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, שעמדה בראש צוות המומחים שכתבו את ההנחיות החדשות. "לידת ואקום מתבצעת כשראשו של התינוק נמוך מדי בתעלת הלידה כדי לבצע ניתוח קיסרי, אך עדיין אינו מתקדם. במצב כזה עלינו לחלץ את התינוק באמצעות הוואקום בתוך דקות ספורות כדי שלא יסבול מנזקים".
בהנחיות החדשות נאמר בין השאר כי לידת ואקום תבוצע רק בבתי חולים, על ידי רופא חדר לידה מוסמך, ובנוכחות אחות מיילדת ורופא ילדים, שתפקידו לבדוק את העובר לאחר צאתו לאוויר העולם. במידה שנמצאה מצוקה כלשהי של התינוק, הוא יובהל להמשך טיפול בפגייה הסמוכה.
הדיווחים על מוות כתוצאה מלידת ואקום הם נדירים: הסיכון עומד על 0.1 עד 3 מקרים לכל אלף לידות ואקום. אולם עדיין, לידה כזו כוללת סיכון לדימום גולגלתי, פציעות בקרקפת, וסיבוכים נדירים לאם, הכוללים חתכים, אי־שליטה על שלפוחית השתן או פי הטבעת.
"המסר המרכזי שלנו הוא לשתף את היולדת בכל שלבי ההחלטה ולשמור על בטיחות התינוק והאם כפי שאנחנו מבצעים תמיד", מסכמת פרופ' בירון.