המחיר הכבד של הלחימה הפך את ישראל למעצמת טיפול בפצועים ושיקומם, אך המחסור הכבד במיטות ובצוותים רפואיים גרם לעומסים קשים, שעמם מערכת הבריאות מתקשה להתמודד. מאז תחילת הלחימה טיפלו המרכזים הרפואיים בכמעט 3,200 פצועים, ומהם יותר מ־1,000 במצב בינוני עד קשה.

חלקם הגדול נזקקים להליכי שיקום מפרכים שיימשכו חודשים. המדינה אומנם הרחיבה את מחלקות השיקום והקימה בתי חולים לשיקום חדשים, אך כמות רופאי השיקום, הפיזיותרפיסטים, המרפאים בעיסוק והפסיכולוגים נותרו כמעט ללא שינוי, מה שעלול להוביל חלק מהפצועים ללא טיפול, בעיקר לאחר השחרור מאשפוז.

מרבית הפציעות כוללות פגיעות רסיסים, כוויות קשות וקטיעת גפיים יחד עם פגיעות פוסט־טראומה שחלקן יתגלו רק שבועות לאחר הפציעה. "ראינו מספר גבוה מאוד של קטועי גפיים בעיקר מתחילת הלחימה", מספר ד"ר מיכאל בכר, מנהל מחלקת השיקום בבית החולים בילינסון.
"אנחנו רצים מרתון בקצב של ספרינט ויש גבול לכמה שנוכל להחזיק מעמד", אומר פרופ' ישראל דודקביץ, מנהל אגף השיקום במרכז הרפואי שיבא שטיפל בכמות הגדולה ביותר של פצועים, "העומסים כבדים מאוד על הצוותים שחוזרים הביתה עם המטען הכבד שהם חווים, פותחים חדשות כדי להתעדכן במה שקרה, וממשיכים לשמוע על הבשורות הקשות מהלחימה".

מחלקת שיקום איכילוב חרבות ברזל (צילום: אלוני מור)
מחלקת שיקום איכילוב חרבות ברזל (צילום: אלוני מור)

"יש בעיה קריטית בשיקום בקהילה", מסכים ד"ר יולי טרגר, מנהל מערך השיקום בסורוקה, "יש לנו מקום לאשפוז לכל פצוע, אבל לאחר כמה שבועות הוא צריך להמשיך בחייו לעוד חודשים של שיקום במסגרת לא אשפוזית. אז לקחנו לו במחלקה מידות לפרוטזה, והוא למד ללכת איתה מרחק קטן יחסית. אבל הוא צריך ללמוד להיות עצמאי, בחור צעיר שקודם לפציעה רץ והתאמן במכון כושר, טייל בטבע והיה עצמאי. וכאן יש בעיה. אין מספיק מחלקות לאשפוזי יום, אין מספיק פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, ואין מספיק רופאי שיקום. המלחמה אומנם העלתה את המודעות לשיקום, ישראל הפכה למודל בזכות הטכנולוגיה ושיטות השיקום שלנו, אנחנו משפרים את איכות החיים של הפצועים שפעם היינו מטפלים בהם חודשיים אחרי הפציעה והיום מתחיל השיקום שלו יומיים אחרי. אבל המחסור בצוותים משמעותי לאחר שנים שתחום השיקום היה מוזנח".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל להגדלת המענים בתחום השיקום, הן על ידי הגדלת היצע כוח האדם והן בפתיחת מרכזי שיקום חדשים בקהילה, כאשר במסגרת תקציב 2024 מוקצים מעל ל־200 מיליון שקל להרחבת המענים. כחלק מכך, ובמטרה לחזק את מערך השיקום בקהילה, יוקצו השנה 48 מיליון שקל לפתיחת שירותי שיקום חדשים בקהילה, תקציב שיגדל בשנה הבאה בעוד 26 מיליון שקל. בנוסף, יפרסם המשרד בקרוב מבחן תמיכה לקופות החולים במטרה לפתוח במהלך שנת 2024 מספר משמעותי של מרכזי שיקום חדשים בקהילה, תוך מתן דגש על אזורים שבהם קיים מחסור בשירותי שיקום אמבולטוריים.

מחלקת השיקום ב''סורוקה'' (צילום: יוסי אלוני)
מחלקת השיקום ב''סורוקה'' (צילום: יוסי אלוני)

כמו כן, התוכנית מתמקדת בהגדלת היצע כוח האדם במקצועות הבריאות ורפואת השיקום, ובימים אלו מנהל משרד הבריאות שיח עם גורמים רלוונטיים על מהלכים שיובילו להגדלת מספר המתמחים והמומחים ברפואת שיקום בארץ. בנוסף, מנהל המשרד משא ומתן מול האוצר והר"י על תנאי השכר של הרופאים תוך מתן דגש על רפואת השיקום, הפסיכיאטריה והרפואה המשפטית. במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים לפיזיותרפיה ולריפוי בעיסוק, פעל המשרד מול המל"ג, שאישרה הרחבה במספר הסטודנטים לפיזיותרפיה בשנת הלימודים הקודמת וכעת נבחנים צעדים על מנת להמשיך את הגדלת מספר הסטודנטים. בנוסף, נפתחו בשנת הלימודים הנוכחית שני חוגים חדשים לריפוי בעיסוק במוסדות אקדמיים".