דמיינו את עצמכם מגיעים לחדר המיון הקרוב לאזור מגוריכם. עצם המחשבה כבר מעלה לכם את הדופק. זוהי תחושתו הראשונית של כל מטופל או בן משפחה שמגיעים לאחד מחדרי המיון (מלר"ד) העמוסים ברחבי הארץ, ללא קשר לבעיה אשר הביאה אותם לשם מלכתחילה. נוסיף לכך את הצפיפות, הרעש, המראה של המתמחים המתרוצצים בין המיטות, הצעקות והריח, והתחושה העיקרית היא כאוס. 


להיות רופא במלר"ד, מצריך מקצועיות וידע על מנת לטפל בחולים קריטיים, תוך שימוש באמצעים החדישים ביותר העומדים לרשותם וגם יכולת לנהל אירועים מרובי נפגעים וחולים רבים במקביל, כל זאת תוך תקשורת מכבדת, המגייסת את החולה ומשפחתו על מנת לאפשר טיפול מיטבי.

אך הקניית מיומנויות תקשורת היא אינה דבר פשוט, בייחוד בהתייחסות לחדרי המיון העמוסים 
והלחוצים, בהם שיחה עם מטופל ובני משפחתו מתקיימת דקות ספורות ואפילו מספר שניות בלבד. הקורונה הציבה בפנינו אתגרים חדשים ומורכבים אפילו יותר. התקשורת הפכה מרוחקת, מתנהלת מאחורי מסכות, מגנים וחליפות, ותחושת הניכור התעצמה עוד יותר. 

בשנת 2013 נפתחה תכנית ההכשרה הלאומית ברפואה דחופה על ידי מספר מומחים ברפואה 
דחופה, מתוך הבנת הצורך לקו מאחד בהכשרת המתמחים החדשים. מדובר בתכנית הכשרה שנתית המועברת למתמחים בהתנדבות על ידי רופאים בכירים ומנהלי חדרי מיון ברחבי הארץ, ומבוססת על הספרות העדכנית ביותר, על למידה קבוצתית וסיעור מוחות. 

התכנית כוללת בתוכה לימוד מיומנויות ולמידה מעשית על ידי תרגול סימולציות מצבים מסכני חיים. מטרת התכנית היא הבאת רפואה דחופה איכותית לחדרי המיון כולם ומתוך כך לכל מטופל ברחבי הארץ. אחד היתרונות של תכנית זו הוא בניית מערך רפואה דחופה בכל הארץ המאפשר תקשורת בין המתמחים ומאפשר שינוי מדיניות בחדרי המיון, בהתאם לחוויות עמיתים מבתי חולים אחרים, תוך העברת ידע בין בתי חולים בפריפריה לבתי חולים במרכז ולמידה קולקטיבית.

אחת מאבני היסוד בבניית קורס זה היא הקניית מיומנויות תקשורת ויחסי אנוש למתמחים הצעירים. בשנים האחרונות, מיומנויות התקשורת תורגלו בצורת סימולציות בהן על המתמחים לנהל תקשורת עם מטופלים בעת קונפליקטים מסוגים שונים ונסיון להגיע לעמק השווה. 

השנה, בראי הקורונה, וכחלק מתכנית ההכשרה הלאומית, הועבר יום התקשורת בצורה מעט שונה. במקום סימולציות הועברו סדנאות בהן למדו המתמחים את עקרונות ההקשבה הפעילה אותם ניתן להביא לביטוי גם תחת מיגון מלא. 

לדברי הוגה הרעיון, ד"ר ישי פרידמן, רופא מומחה במחלקה לרפואה דחופה אסותא אשדוד, ב-3 דקות הקשבה ניתן לגלות עולם ומלואו. הדבר העיקרי שמאפשר את ביסוס מערכת היחסים עם המטופל ואת גיוסו היא הידיעה שמקשיבים לו.

ד''ר דברה ווסט (צילום: שירן כהן שי)ד''ר דברה ווסט (צילום: שירן כהן שי)

בשיחה עם ד"ר ווסט, מנהלת הקורס, ומנהלת מלר"ד אסותא אשדוד, היא מספרת: "אחת מהאמונות המרכזיות המנחות אותי בהגיעי לבדוק מטופל היא שעל מנת לרפא אדם, חובה להקשיב לו. הרי אדם אינו אסופת איברים, מחלות או בעיה אותה יש לפתור, אלא ישות מורכבת המהווה מכלול של רצונות, רגשות ופחדים אשר באופן בלתי נמנע משפיעים על יכולת הרופא להשיג את המשמעות האמיתית של המילה – ריפוי".

החלק השני של היום כלל סדנאות העברת בשורה מרה, דבר בו התנסינו רבות לאחרונה בעת מגיפת הקורונה. כאשר המכשול העיקרי הוא המטופלים המבודדים ממשפחותיהם היכולת להעברת תחושת אמפתיה ותמיכה דרך מסכות ומיגון עומדת במבחן. מתמחים רבים תיארו את הסדנא כמשנת חיים, ומרגישים כי עד עכשיו לא הבינו את המהות האמיתית של ההקשבה. 

הכותבת היא ד"ר דברה ווסט, מנהלת המחלקה לרפואה דחופה בית חולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד