ההסלמה בדרום וההתדרדרות במצב הביטחוני, יכולות לעורר פחד והתקפי חרדה אצל ילדים, אך כדי להקל במעט על התחושות, כדאי להסביר בשפה המותאמת עבורם את המצב. לשם כך, ריכזנו מספר טיפים ודרכי התמודדות שכדאי להשתמש בהם כדי לגרום לקטנטנים להבין את המצב המלחיץ.
ראשית, ילדים זקוקים למידע. המידע צריך להיות מותאם לגיל שלהם ולא מעורר חרדה, זאת במטרה להפחית אותה ולגרום לתחושת ביטחון. מומלץ להסביר להם שכרגע יש טילים, ומטרת האזעקה היא להודיע לנו להזדרז ללכת למקום שמגן עלינו. קולה של האזעקה לא נעים לנו, אבל הוא עוזר לנו להבין אם יש כעת טילים.
בנוסף לכך, ילדים צעירים בגילאי גן או תחילת בית ספר יסודי, בדרך כלל מאוד סקרנים ושואלים הרבה שאלות. התשובות צריכות להיות מבוססות על האמת, בהתאם למה שהם שואלים. לדוגמא, אם הילד שואל האם הטיל מסוכן? התשובה צריכה להיות חיובית. במקביל רצוי לשדר אופטימיות, לתת דגש על מה שיש ולא על מה שאין. ניתן להדגיש בשיחה עם הילדים, שיש לנו צבא חזק שמגן עלינו, שיש מרחב מוגן שאנחנו הולכים אליו ושיש את המבוגר האחראי ששומר ונמצא שם עבור הילד.
טיפ נוסף הוא להשתדל לא לתת לילדים לשבת מול ערוץ טלוויזיה פתוח המשדר את נפילות הטילים ונפגעי החרדה. בשביל הילדים, ההורים הם כלי התקשורת, הם אלו שמסבירים את המצב ומתווכים אותו. חשוב לזכור, ההורה הוא הדמות המשמעותית עבור הילד. חלק גדול מהחוויות של הילד, מובנות דרך התווך של ההורה. הפחד הוא טבעי וגם הורים מפחדים, אין צורך להסתיר זאת. יש לשים דגש בהסבר לילדים שהפחד והדאגה הם טבעיים והמצב הביטחוני הוא לא טבעי והוא זמני. כדאי לנרמל את הפחד ולתווך אתו כרגש טבעי שנורמלי לחוש אותו, מה שלא נורמלי זה המצב.
מלבד אלו, חשוב תמיד לשמור על דוגמה אישית לילדים, הן מההיבט של שמיעה בקול הנחיות פיקוד העורף והן במציאת תעסוקה עצמית שאיננה סביב הטלוויזיה והדיווחים השוטפים.
הכותבת היא ד״ר בלהה פריינטה - פסיכולוגית חינוכית בכירה, המכללה האקדמית אחוה.