ראשית, ילדים זקוקים למידע. המידע צריך להיות מותאם לגיל שלהם ולא מעורר חרדה, זאת במטרה להפחית אותה ולגרום לתחושת ביטחון. מומלץ להסביר להם שכרגע יש טילים, ומטרת האזעקה היא להודיע לנו להזדרז ללכת למקום שמגן עלינו. קולה של האזעקה לא נעים לנו, אבל הוא עוזר לנו להבין אם יש כעת טילים.
בנוסף לכך, ילדים צעירים בגילאי גן או תחילת בית ספר יסודי, בדרך כלל מאוד סקרנים ושואלים הרבה שאלות. התשובות צריכות להיות מבוססות על האמת, בהתאם למה שהם שואלים. לדוגמא, אם הילד שואל האם הטיל מסוכן? התשובה צריכה להיות חיובית. במקביל רצוי לשדר אופטימיות, לתת דגש על מה שיש ולא על מה שאין. ניתן להדגיש בשיחה עם הילדים, שיש לנו צבא חזק שמגן עלינו, שיש מרחב מוגן שאנחנו הולכים אליו ושיש את המבוגר האחראי ששומר ונמצא שם עבור הילד.
מלבד אלו, חשוב תמיד לשמור על דוגמה אישית לילדים, הן מההיבט של שמיעה בקול הנחיות פיקוד העורף והן במציאת תעסוקה עצמית שאיננה סביב הטלוויזיה והדיווחים השוטפים.