עד לתחילת המאה ה-21, סיווג הסרטן נעשה על פי האיבר בגוף שבו אובחן הגידול (ריאות, שד, מעי גס וכדומה) והיבטים נוספים כמו גודלו של הגידול, האם חדר לכלי דם וקשרי לימפה ומדדים נוספים אחרים. על בסיס נתונים אלה, חולים עם סרטן באותו איבר ובעל מאפיינים אחרים דומים קיבלו אותו טיפול כימותרפי. אבל למעשה שני אנשים עם "אותו" סרטן יגיבו בצורה שונה לאותו טיפול. הסיבה לכך נעוצה בפרופיל הגנומי השונה של כל גידול.

מיפוי הגנום האנושי סימן אבן דרך משמעותית בהבנת מחלות, בהן סרטן. עם זיהוי מאות גנים הקשורים להתפתחות סרטן, חוקרים הבינו כי קיימת שונות ברמה המולקולארית הבסיסית בין גידולים ובתוכם. התפתחה ההבנה כי לכל גידול יש פרופיל גנומי הספציפי לו. מתחילת המאה ה-21, פותחו טכנולוגיות לריצוף מלא מהדור החדש (Next Generation Sequencing -NGS) שמאפשרות לאתר במקביל את כל המוטציות הגנומיות השכיחות בגידול המסוים שגרמו להתפתחות סרטן.

רפואה מותאמת אישית
"כיום הטיפול הוא בראייה אישית ורפואה מותאמת אישית לפי הפרופיל הגנטי של הגידול", מסבירה ד"ר נטלי מימון, רופאה מומחית בתחום סרטן הריאה ומנהלת השירות לגידולי ריאה במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. "כאשר מטופל מאובחן בסרטן בשלבים מתקדמים יש חשיבות לתת לו טיפול בצורה המהירה ביותר והנכונה ביותר על פי הבירור הגנטי, ולא כמו בעבר רק באמצעות כימותרפיה".

טיפולים מכווני מטרה ((Targeted therapy עשויים להעניק אפשרויות טיפול חדשות ומבטיחות לחולים הסובלים מסוגי סרטן בשלב מחלה מתקדם, אך ללא תמונה ברורה של פרופיל הדנ"א של הגידול - טיפולים אלו אינם נגישים. באופן מסורתי, עד לא מזמן, הדרך לאפיין את הפרופיל הגנטי של הגידול הייתה באמצעות ביופסיה פולשנית שנלקחת מרקמת הגידול, דבר הטומן בחובו סיכונים רפואיים ואי נוחות.

בשנים האחרונות התברר כי קיימת דרך נוספת ללמוד את פרופיל הדנ\'\'א של הגידול הסרטני וזאת באמצעות ביופסיה נוזלית (צילום: Pramote Polyamate gettyimages)בשנים האחרונות התברר כי קיימת דרך נוספת ללמוד את פרופיל הדנ\'\'א של הגידול הסרטני וזאת באמצעות ביופסיה נוזלית (צילום: Pramote Polyamate gettyimages)

משלימה את הפאזל במהירות
אולם בשנים האחרונות התברר כי קיימת דרך נוספת ללמוד את פרופיל הדנ"א של הגידול הסרטני וזאת באמצעות ביופסיה נוזלית. למעשה, גידולים ממאירים משחררים לזרם הדם כמויות מזעריות של מקטעי דנ"א חופשי המכילים את השינויים הגנטיים שהתחוללו בגידול עצמו. את הכמויות הזעירות האלה מגלה בדיקת הביופסיה הנוזלית גארדנט 360 (Guardant 360) של אונקוטסט שמסייעת למטופלים עם סוגי גידולים שונים למצוא את האופציות הטיפוליות המותאמות אישית עבורם.

הבדיקה מבוצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה, שממנה מפיקים מקטעי דנ"א חופשי המופרשים למחזור הדם (circulating DNA) מתאי ם בכלל ביניהם גם מתאי הגידול. בבדיקה נסרקים 74 גנים הקשורים לטיפול בסרטן במטרה לאתר שינויים שהתרחשו בדנ"א שמקורו מהגידול הסרטני. תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך כ-7 ימים מיום לקיחת הדם.

"בחלק מהמקרים המידע שמתקבל לאחר ניתוח מהביופסיה במכון הפתולוגי הוא מועט ו ולא מספיק לבירור מולקולרי מלא", מסבירה ד"ר מימון "לכן הבדיקה הזו, שאינה כרוכה בכאב או סבל מיותר של המטופל, היא תוספת שמשלימה את הפאזל של המידע הטיפולי שחשוב מאוד. בעצם על ידי דגימת דם של שתי מבחנות אנחנו מקבלים בירור גנטי של עשרות גנים".

מחקרים הראו כי לבדיקה זו אמינות גבוהה, עם יכולת זיהוי מוטציות ביעילות של 99.99% וכן מתאם של 85% בין תוצאות ריצוף הגנים בבדיקת הדם, לבין תוצאות ריצוף אותם הגנים באמצעות רקמת הגידול מביופסיה פולשנית.

חוסכת טיפולים מיותרים
לדבריה של ד"ר מימון, התשובה של הבדיקה, שמתקבלת תוך כמה ימים, נשלחת לרופא המטפל ולא אחת היא גורמת לשינוי של הגישה הטיפולית, מביאה את המטופל במהירות שיא לטיפול נכון ומהיר, וחוסכות טיפול מיותר. "גם במצבים שהרופא מטפל בטיפול ביולוגי מסוים והמטופל מפסיק להגיב, לא פעם אנחנו ממליצים לעשות את הברור הגנומי מביופסיה נוזלית בכדי להבין מה גורם לעמידות לטיפול. המידע הזה חשוב מאוד ומסייע לנו לקבל החלטות משמעותית האם להחליף טיפול או לנסות ולעשות התאמות על בסיס הממצאים".

ד"ר מימון מסבירה כי הבדיקה מתבססת על תאי סרטן שמסתובבים בזרם הדם, ולכן כדאי לערוך אותה לפני התחלת טיפול כי הוא מפחית את התאים הסרטניים. "לבדיקה יש אומנם פחות רגישות מלקיחת ביופסיה מהגידול עצמו, אבל לא תמיד זה אפשרי. הביופסיה הנוזלית עושה השלמה חשובה כי היא נותנת תמונה שלמה של כלל ההטרוגנית של כלל הגרורות בגוף, ולא רק ממקטע אחד של הגידול".

סרטן השד הוא הנפוץ ביותר בקרב נשים, ועל אף שמרבית הנשים מאובחנות מוקדם, יש קבוצת חולות שמתגלות בשלב הגרורתי, או שהמחלה שלהן חוזרת באופן מפושט. בשנים האחרונות נוספו טיפולים חדשניים לחולות עם סרטן שד גרורתי מסוג HER2, שמגיעים ישירות לגידול מבלי לפגוע בתאים הסמוכים. אז האם סרטן שד גרורתי יהפוך בעתיד למחלה כרונית? מהם הפיתוחים המשמעותיים בטיפול במחלה? ואיזו קבוצת חולות חדשה התגלתה לאחרונה? ד"ר נועה אפרת בן ברוך, אונקולוגית בכירה ולשעבר מנהלת המערך האונקולוגי במרכז הרפואי קפלן, עם כל ההסברים.

*התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.