החגים היהודיים מגיעים וכבכל שנה, אינספור משפחות צפויות להעביר את הימים בים או בבריכה, אם בארץ ואם בחו"ל. מדובר בחוויה גדולה עבור הקטנים שבחבורה, אבל יש סיכון אחד שחשוב להכיר: דלקות אוזניים הן הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרופא הילדים, כאשר בהקשר הנוכחי מדובר בעיקר בדלקת אוזניים חיצונית. היא גורמת לאי נעימות רבה עבור הילדים והוריהם, שישמחו לדעת שיש כיום פתרון די פשוט להקלה על המצב.
הסיכונים של רחצה במים
השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מדוע ביקור בבריכה או בחוף הים מגדילים משמעותית את הסיכויים לדלקת באוזן החיצונית. דלקת זו מתפתחת, כנובע משמה, בחלקים החיצוניים של האפרכסת - לרבות תעלת השמע ועור התוף. היא השכיחה ביותר בקרב ילדים בני חמש ומעלה, אם כי גם מבוגרים יותר עלולים לסבול ממנה.
מבחינה פיזיולוגית דלקת של האוזן החיצונית נגרמת לרוב עקב פגיעה במנגנון ההגנה הייחודי של האוזן מפני חיידקים ומזיקים שונים, כלומר, מצב בו גורמים שונים מתגברים על מנגנוני ההגנה הטבעיים של האוזן. בשלב הראשון ייגרם גירוי לעור המקיף את התעלה, עליו יצטברו חיידקים הגורמים לדלקת. הפגיעה הזו עלולה להיגרם עקב החשיפה הממושכת למים מזוהמים (ולמרבה הצער, המים בבריכות או אפילו בים בישראל עלולים לקיים את התנאי הזה), ובנוסף משימוש במכשירי שמיעה או באטמים שאינם סטריליים, ניקוי מסיבי של האוזניים עם מקלוני צמר, אלרגיה של העור ועוד.
הדלקת עלולה לגרום לשורה ארוכה של תסמינים שאינם נעימים, בראשם כאבי אוזניים עזים, אפרכסת אדומה הנוטה קדימה ופגיעה בכושר השמיעה. תסמינים אחרים שעלולים להופיע אצל הילדים הם חום גבוה, חוסר תיאבון, הקאות, שלשולים ואי שקט, שבא לידי ביטוי בעצבנות או בבכי.
הכל מתחיל ממניעה
הצעד הראשון להתמודדות עם דלקות אוזניים הוא ניסיון מניעה שלהן. הכוונה אינה ויתור על רחצה בים או בבריכה – והרי זה אחד הבילויים האידיאליים בזמן החופשות של החגים – אלא נקיטת מספר אמצעי זהירות לפני, במהלך ואחרי הרחצה.
בזמן השהות במים מומלץ לצייד את הילד באטמי אוזניים מגומי. לאחר היציאה מהמים הקפידו על ייבוש יסודי של החלק החיצוני באוזניים, בעזרת מגבת רכה או בד, כשרצוי לבצע הטיה של הראש קדימה ואחורה לסירוגין במטרה להוציא מהאוזן את שאריות הנוזלים. צעד חיוני אחר הוא שטיפה של האוזניים במים מתוקים.
איך ניתן לטפל בדלקות אוזניים?
דלקת אוזניים חיצונית יכולה להיות מטופלת בפשטות יחסית במצבים הבלתי חמורים שלה, כשלרוב התסמינים חולפים מעצמם תוך עד 72 שעות. ניתן בשלב הזה להשתמש בתרופות בסיסיות לשיכוך כאבים ולהקלה עליהם, אם הם מופיעים, להקפיד על מנוחה בבית או לחמם את האוזן בעזרת רטיות או כריות חימום. מן העבר השני של המשוואה, ייתכן מצב בו התסמינים נותרים בעיניהם או אפילו מחמירים ככל שהזמן עובר: למשל, זיהום כרוני של האוזן, נזק הנגרם לסחוסים או לעצמות וכן הלאה.
בדיוק מהסיבות האלה, חשוב לא להשתהות אלא ללכת לרופא בכל מצב בו חושדים שיש דלקת אוזניים שאינה עוברת תוך 3-2 ימים, אם יש חשש לפגיעה משמעותית (דוגמת נקב או קרע בעור התוף) וכן כאשר התסמינים בולטים ומקשים על הילד. מומלץ לא לנסות "פתרונות קסם", שעלולים לחולל נזק או לכל הפחות לגרום לכך שהבעיה לא תיפתר, במיוחד על רקע העובדה שכיום יש לרפואה המודרנית פתרונות יעילים פשוטים ליישום.
סטרואידים, אנטיביוטיקה או טיפול משולב?
כאשר מתפתחים באוזן זיהומים, דלקות ובצקות, ובמקרים בהם הדלקת אינה חולפת חרף הטיפול השמרני, יש צורך בטיפות אוזניים. מחקרים הראו כי הטיפול המיטבי לדלקת באוזניים הוא טיפות מקומיות, ולא כדורים, מה גם שחלק מ"תרופות הסבתא" בהן משתמשים הורים בהיעדר ידע מספק (לדוגמה שמן זית או חלב אם) עלולות שלא לסייע או אפילו להזיק לאוזניים.
קיימות אפשרויות שונות של טיפול, והרופא יכניס מכלול שיקולים למשוואה לפני קבלת ההחלטה. ההתלבטות המרכזית של הרופאים בעבר הייתה בין אנטיביוטיקה לבין סטרואידים, אלא שכיום ממש לא צריך לבחור ביניהם. מוצע פתרון משולב, שהוכח מבחינה מחקרית כבטוח וכיעיל יותר בהפחתת משך התסמינים וזמן המחלה.
אחד החידושים האחרונים בתחום הוא טיפות האוזניים סטרקסל, מבית כצט. התרופה מיועדת לטיפול מקומי בדלקת אוזן חיצונית חריפה ובדלקת אוזן תיכונה לאחר ניתוח כפתורים שנגרמת על ידי חיידקים, ומיועדת לטיפול במבוגרים וילדים כבר מגיל חצי שנה. מדובר בתכשיר משולב לאוזניים הכולל אנטיביוטיקה וסטרואיד. התכשיר מקצר את משך זמן ההחלמה והוא אינו אוטוטקסי (רעיל), כך שהוא בטוח יותר לשימוש בהשוואה לאלטרנטיבות, וניתן לרכישה במרשם רופא.
פעמים רבות הבחירה של הרופא היא בטיפול משולב, המקל על הילד (והוריו) ומקצר את משך הכאב וחוסר הנוחות. הרופא יכול להמליץ על ביקור אצל רופא אף-אוזן-גרון לניקוי האוזן מהפרשות שהצטברו על גביה או לתת המלצות כלליות להקלה ולמניעת הישנות של המצב. למשל, הימנעות מחשיפה ממושכת למים לתקופה של כמה ימים לפחות (בעיקר כאשר הילד נמצא במהלך ההחלמה) ושימוש באטמי גומי או בצמר גפן עם וזלין במהלך המקלחות.