מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, סיגל רגב רוזנברג, אמרה בכנס המנהיגים של קבוצת הג'רוזלם פוסט, שנערך היום במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, כי ישראל חייבת להגביר את ההשקעה התקציבית במערכת הבריאות והטיפול הרפואי בתוך הקהילה.
רגב רוזנברג, שתסיים את תפקידה בדצמבר לאחר קדנציה של 4 שנים, אמרה במהלך הכנס כי מצבה של מערכת הבריאות הוא טוב מצד אחד, אולם בו בזמן גם מדאיג. "אין היום באמת מודל בינלאומי שיודע להעריך את התפקוד של מערכת הבריאות", לדבריה, "יש מדדים כמו מספר המיטות או מספר רופאים ל- 1000 נפש, אבל גם נתונים אלה לא תמיד משקפים את התמונה מלאה. כך למשל, בישראל תוחלת החיים היא עומדת בממוצע על 84. אזרחים ותיקים, החל מגיל 65, חיים בבריאות טובה כ-11 שנים בממוצע, מדובר בפועל בשנים שיש להם את היכולת לתפקד וליטול חלק פעיל בחברה. ביחס למדינות ה- OECD, לא מדובר בנתון גבוה, ואף אדם לא רוצה לבלות את השנים שלאחר מכן בכיסא גלגלים או מרותק למיטתו. לאנשים מגיע לחיות בבריאות טובה".
רגב רוזנברג ציינה כי מרבית האזרחים לא נתקלים בבעיות במערכת הרפואית, כל עוד הם צורכים שירותי רפואה ראשוניים, כמו רופא משפחה או רופא מייעץ. "הבעיה היא, שברגע שהם נאלצים להתמודד עם מחלה כרונית מורכבת, הם נופלים בין הכיסאות", היא אומרת, "המערכת לא ערוכה לתת להם את המעטפת הנדרשת, והם נאלצים לנדוד בין רופאים שונים, לפעמים בין המערכת הפרטית לציבורית, ומגיעים למצב שרופאים שלא בהכרח מכירים את ההיסטוריה הרפואית שלהם הם אלה שמטפלים בהם. לא רק שהחולה מוצא את עצמו מתוסכל ואבוד במערכת, אלא זה גם עולה למערכת הרבה יותר כסף.
רגב רוזנברג מדגישה כי הפתרון הנדרש הוא הגברת הסינרגיה והשותפות בין גופי הבריאות השונים, לרבות קופות חולים ובתי חולים. "אף זקנה לא צריכה לשכב במסדרון בית החולים, וודאי שלא כשיש לנו פתרונות אשפוז מצויינים במסגרת הרפואה בקהילה ", לדבריה. "הבעיה היא שפתרונות אלה לא מתוקצבים כראוי, קופות החולים לא מקבלות את התקציבים הנדרשים על מנת להמשיך ולפתח את אשפוז הבית. ברגע שהרגולטור ישכיל להבין שחשוב להשקיע בטיפול הרפואי שניתן בקהילה, לרבות ביכולות לנטר, למדוד ולטפל בחולה בביתומטופל , כך נוכל להציעפתרונות משמעותיים מדויקים יותר שנתפרים בהתאמה אישית לצרכי המטופל ".
רגב רוזנברג הדגישה כי האוכלוסייה בישראל מזדקנת, וכי זהו אחד האתגרים המשמעותיים למערכת, במיוחד על רקע המחסור בבתי חולים ובמכוני שיקום, בעיקר בפריפריה. "יש לנו מחסור בתשתיות", היא אומרת, "לכן, הפתרון צריך להיות תוספת תקציבית לקופות החולים, כדי שנוכל לתגבר את מערכת הבריאות ולתת מענה במקום בו היא הכי זקוקה לו. תשתיות אלה כוללות בתוכן גם את ההון האנושי, וזה לא סוד שקיים מחסור חמור ברופאים ובאחיות, ובונסף לכך הצוותים הקיימים שחוקים לאחר שנתיים של התמודדות עם הקורונה. לכן, חייבים להוסיף סטודנטים לרפואה, ולתקצב את המערכת כראוי. אנחנו יכולים להיות המדינה המובילה בעולם בתחום הבריאות אם רק נשכיל להשקיע את המשאבים הנדרשים בכך במקומות הנכונים".