פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית המתבטאת בנגעים עוריים בצבע ורוד-אדום המכוסים קשקשת. לרוב, המחלה מתאפיינת בפריחה מעל המפרקים, אך יכולה להופיע בכל אזור בגוף ויכולה להוביל לחוסר נוחות פיזית, קשקשים הנושרים על הבגדים והמיטה וגרד.

פסוריאזיס נחשבת כיום למחלת העור המשמעותית ביותר מבחינת השכיחות שלה והשפעתה על חיי המטופלים, ורק בישראל ישנם כ-300 אלף אנשים הסובלים ממנה, כאשר כשליש מהם סובלים ממחלה קשה הפוגעת באיכות חייהם. פסוריאזיס היא מחלה מתפשטת, ואצל שבעים אחוז מהחולים יש גם מעורבות של איברי המין.

בשנים האחרונות התחזקה ההבנה לגבי המחלה, ומה שהיה נראה עד שנת 2006 כמחלת עור בלבד, התגלה גם כמחלה המערבת ומשפיעה על חלקים נוספים בגוף, ומביאה לתופעות כגון פעילות יתר של התסמונת המטבולית, יתר לחץ דם, השמנה, כולסטרול גבוה, וסכרת. 

בנוסף, אצל כ-10 עד 20 אחוז מהחולים בפסוריאזיס מתפתחת דלקת מפרקים פסוריאטית – מחלה אוטואימונית בה גורמי הדלקת המשפיעים על העור משפיעים על המפרקים. לדלקת המפרקים הפסוריאטית אין קשר לחומרת מחלת הפסוריאזיס, מה שאומר שיכולה להיות דלקת פרקים קשה ופסוריאזיס קל, ולהפך. 

תופעה זו מביאה את החולים בפסוריאזיס לסבול גם מכאבי גב, ברכיים ואצבעות הידיים והרגליים – המפרקים שנוטים להיפגע לרוב בדלקת מפרקים פסוריאטית.

על אף התופעות הרבות, אחד מן הממדים המשמעותיים והגדולים של המחלה הוא הממד הנפשי. בגלל מספר זיכרונות היסטוריים של מחלות שנכחדו מהעולם כמו צרעת, יש סטיגמה גדולה לגבי החולים. בשל פעילות יתר של מערכת החיסון נוצרת דלקת – אך חשוב להבדיל ולא לבלבל אותה עם זיהום והיא כמובן אינה מדבקת.

הטיפולים ששינו את פני המחלה

הופעת דלקת, משמעותה שמערכת החיסון של הגוף עובדת בצורה חזקה מהרגיל, אך על אף הדמיון לדלקות אחרות, טיפול באנטיביוטיקה אינו מתאים לפסוריאזיס. אמנם מדובר במחלה כרונית שאין לה כרגע ריפוי מלא, אך עם ההתפתחות המדעית בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בזכות תרופות ביולוגיות חדשות והאפשרות לזהות בצורה ספציפית את גורמי הדלקת שמעוררים את המחלה, ומאפשרים לחולה להגיע למצב של גוף נקי.

ישנו מדרג טיפולי על פי עוצמת המחלה - בפסוריאזיס קלה מטפלים במשחות, כשהמחלה קצת יותר מתקדמת עוברים לטיפול בים המלח או מתקנים מלאכותיים אשר גורמים לניקוי לחלוטין של העור, ואם הטיפולים הללו לא עוזרים אז עוברים לכדורים, ורק לבסוף לתרופות בזריקות.

נטילת הזריקות אצל חולה בעל מחלה בעצמה קשה יותר משנה עבור החולים הללו את ההתמודדות עם המחלה ומשפרת לחלוטין את איכות חייהם בעקבות תדירות של זריקה אחת לחודש, כאשר את רוב סוגי הזריקות אפשר לעשות באופן עצמאי בבית, ללא צורך להגיע לבית החולים.

התרופות הביולוגיות פועלות באופן ממוקד נגד אותם מחוללי דלקת ופותחו כנוגדנים ספציפיים עבורם. יתרון התרופות הביולוגיות הוא שהן רלוונטיות גם עבור דלקת הפרקים. עם זאת, כיוון שהתרופות משפיעות על מערכת החיסון יש להיות במעקב בצורה מסודרת עם רופא. 

על אף ההתפתחות המדעית, עדיין אין כיום מספיק מודעות לכך שיש אופציה לטיפול שמעלים לחלוטין את הנגעים, ולכן מומלץ לכל הסובלים מהמחלה – חדשים או כאלה שלא הצליחו להעלים את הנגעים על אף טיפולים אחרים שקיבלו להגיע לרופא עור המיומן בטיפולים ביולוגיים.

אז נכון, אמנם מדובר במחלה כרונית ללא ריפוי, אך על אף זאת אנחנו כבר אחרי המהפכה. הרפואה וההתפתחות המדעית הביאו לכך שרוב החולים יכולים לחיות עם עור נקי לחלוטין ועם הקלה משמעותית בכל תופעות הלוואי הנלוות ועל כן חשוב לזכור כי ניתן ורצוי לקיים אורח חיים נומטיבי לחלוטין גם עם פסוריאזיס, וחשוב להגיע לקבלת טיפול. 

הכותב הוא מנהל שירות העור של שירותי בריאות כללית, מחוז דרום